קטגוריה:שיר השירים ה יג

עריכה

אלשיך

• לפירוש "אלשיך" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •

ומה שתראו שמדכא את הצדיקים השלמים ביסורין, וזהו "לחיו" הם כחותיו של דין מאתו יתברך ללעוס ולדכא בם את בני האדם בייסורין. כי לא ילעוס וידכא בהם קוצים ועשבים רעים, רק לאשר הם "כערוגת הבשם", הם הצדיקים בעלי ריח שם טוב. ואל תתמה על החפץ, כי הלא על ידי כך נעשים "מגדלות מרקחים", כבושם, שעל ידי היותם נדוכים במדוכה יעשו מהם רוקח מרקחת מעלים ריח טוב, יותר מאשר היו בעוד הבשמים בערוגה, כן על ידי מה שלועס ומדכא אותם הוא יתברך בייסורין הם מתכשרים ומשתבחים יותר, כהפרש שבין הבושם שבשדה אל הנדוך ונעשה מרקחת:

והוא מאמרם ז"ל (ילקוט שמעוני תהלים תרנד) על פסוק ה' צדיק יבחן (תהלים יא ה), הפשתני הזה כשרואה שהשפתן שלו יפה, הוא מנפצו ומכה בו ביותר, שכל מה שמכה בו הוא משתבח יותר כו'. וביארנו במקומו, שבבא יסורין או נסיון זולתו על הצדיק, ויצרו תוקפו להעבירו, והוא בצדקתו עורך מלחמה נגדו עד רדתו, כי מאז והלאה נכנע תחתיו יצרו הרע, עוד לא ירים ראש, וזהו "מגדלות מרקחים" כמדובר. או ימשיל אוצרות הזכיות אל"מגדלות" מלאים"מרקחים", שמתעלים על ידי הדיכה:

או שיעור הכתוב, "לחייו" הלועסות ומדכאות אותנו, כי על זה הוא הויכוח עם האומות מ"ה, דעו שהוא "כערגת הבשם", שעל ידי דיכה נעשים"מגדלות מרקחים", כמה דאת אמר (חגיגה כו א) שידה תיבה ומגדל, שריחם מתקיים, מה שאין כן אם היו נשארים בערוגה שהיו מתייבשים ונפסדים, כן על ידי ייסורין בעולם הזה, נעשים אוצרות נשמות למעלה בעלי ריח טוב ממעשיהם הטובים אשר פעלו בעולם הזה. ולא עוד, אלא ששפתותיו שושנים כו', והוא כי גם בדברו ברוגז לעשות כלה, ועם ששפתותיו שושנים שהם אדומות ורוגז ודין, כמאמרם ז"ל (ילקוט שמעוני שיר השירים תתקצב) על פסוק סוגה בשושנים (לקמן ז ג) שהוא על דם ואודם, שבאמור האשה כשושנה אדומה ראיתי מיד פורש, וזהו סוגה בשושנים שנסוג אחור על מראה אודם כשושנה. הנה שייחסו רבותינו ז"ל המראה אדום אל שושנים, ובזה יאמר כאשר "שפתותיו" ומאמריו הם"שושנים" ודיני רוגז, אזי הם כנוטפות מור, והטעם הוא שעל ידי כן הוא"עובר" ומוחל. והוא מאמר מהרי"ב ז"ל על פסוק וינחם ה' על הרעה אשר דבר כו' (שמות לב יד), שניחם ה' על הרעה, במה ניחם, במה שדבר, כי שפך את זעמו בדבור ונח וביטל המעשה על ידי הדבור. וזה יאמר"שפתותיו שושנים" הם"נוטפות מור", שהרי על ידי כן "עובר" ואינו פוקד:

יג.    [ עריכה ]
לחיו כערוגת הבשם אמר רבי ינאי: ביומוי דזמניין תרתין חבורן והוינן נפקין ולעיין באורייתא בהדא אסטרין, ולא כטעם שהיתה זו אומרת זו אומרת. מגדלות מרקחים אמר ר' תנחומא: מה מגדלות הרקח הזה יש בו מכל מיני בשמים, כך ת"ח צריך להיות מלא מקרא, משנה, ותלמוד, והלכות ואגדות, כהונה ולוויה מיעקב. שפתותיו שושנים זה תלמיד חכם הרגיל במשנתו, שפתותיו שושנים. נוטפות מור עובר זה תלמיד שאינו רגיל במשנתו ששפתיו נוטפות מור, אף על פי כן עובר הוא וחוזר ומברר תלמודו: