קטגוריה:משלי יג יט
נוסח המקרא
תאוה נהיה תערב לנפש ותועבת כסילים סור מרע
תַּאֲוָה נִהְיָה תֶּעֱרַב לְנָפֶשׁ וְתוֹעֲבַת כְּסִילִים סוּר מֵרָע.
תַּאֲוָ֣ה נִ֭הְיָה תֶּעֱרַ֣ב לְנָ֑פֶשׁ
וְתוֹעֲבַ֥ת כְּ֝סִילִ֗ים ס֣וּר מֵרָֽע׃
תַּאֲוָ֣ה נִ֭הְיָה תֶּעֱרַ֣ב לְ/נָ֑פֶשׁ וְ/תוֹעֲבַ֥ת כְּ֝סִילִ֗ים ס֣וּר מֵ/רָֽע׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
רש"י
דבר אחר:
"תאוה נהיה" - הקב"ה מתאוה שיעשו ישראל רצונו, ובהיות תאותו באה - "ערבה" לו; "ותועבת" רשעים שיסורו מרעתם למלאות תאותם.רלב"ג
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"תאוה נהיה" - כאשר נשברה תאות האדם בענייני הגוף, אז תערב לנפש המשכלת, כי אז תשכיל; אבל הרשעים, דבר תעוב הוא להם כאשר המה סרים מן הרע מחסרון התאוה, כי יותר יחפצו שיתאוו לעבירה ויעשוה.
מצודת ציון
"נהיה" - ענין שבירה, כמו (דניאל ח): "נהייתי ונחליתי".
"תערב" - ענין מתיקות, כמו (מלאכי ג): "וערבה לה' מנחת".מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
"כסילים". באר פה שהכסיל אינו אויל או פתי רק נרדף מן התאוה, כמ"ש בכל הספר:
- פרשנות מודרנית:
תרגום מצודות: כאשר נהיה (נשברה) תאות האדם בענייני הגוף, אז תערב (תמתק) לנפש המשכלת, כי אז תשכיל; אבל הרשעים, דבר תעוב הוא להם כאשר המה סרים מן הרע מחסרון התאוה, כי יותר יחפצו שיתאוו לעבירה ויעשוה.
תרגום ויקיטקסט: תאוה שנהיית (מתממשת) נותנת תחושה ערבה (מתוקה ונעימה) לנפש; ולכן הכסילים מתעבים (שונאים) לסור ולהימנע ממעשים רעים שהם מתאוים להם.
/ כדי לשכנע כסילים להימנע ממעשים רעים, אפשר להסביר להם שתאוה שאדם מצליח להיות (לשבור) נותנת לו תחושה ערבה ומתוקה, ולכן, למרות שהם מתעבים לסור מרע כדאי להם לשבור את התאוה לשם הנאה.
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי יג יט.
דקויות
מה נהיה?
המפרשים פירשו את המילה בשתי דרכים מנוגדות:
1. נהיה = הווה, מתממשת (מהשורש היה); נפש = הצד החומרי של החיים; תאוה נהיה תערב לנפש = כשתאוותו של אדם הווה ומתממשת, הדבר ערב ונעים לנפשו החומרנית. ולכן הכסילים (השונאים ללמוד) מתעבים כל דבר שיכול לגרום להם לסור מרע, כל לימוד שעלול להביא למסקנה שהם צריכים לשנות את אורח החיים שהתרגלו אליו (ע"פ רש"י, מלבי"ם).
2. נהיה = נשברה (כמו ב(דניאל ח כז): "וַאֲנִי דָנִיֵּאל נִהְיֵיתִי וְנֶחֱלֵיתִי", ודומה ל(ישעיהו מז יא): "וּבָא עָלַיִךְ רָעָה לֹא תֵדְעִי שַׁחְרָהּ, וְתִפֹּל עָלַיִךְ הֹוָה לֹא תוּכְלִי כַּפְּרָהּ"); תאוה נהיה תערב לנפש = כשהאדם מצליח להוות ולשבור את תאוותו, הדבר ערב ונעים לנפשו, הוא נהנה מתחושת ההצלחה והעוצמה שבכיבוש היצר (ע"פ רלב"ג, מצודות, הגר"א).
הפירושים משלימים זה את זה באופן נפלא: הפירוש השני הוא התרופה והפתרון לבעיה החינוכית שמתאר הפירוש הראשון. הכסילים מתעבים לסור מרע, ולכן לא צריך לדרוש מהם ישירות שיפסיקו לעשות רע, אלא לעורר בהם את הרצון לשבור את תאוותם דווקא מתוך מניע אגואיסטי - מתוך הערבות והנעימות שבשליטה העצמית.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "משלי יג יט"
קטגוריה זו מכילה את 6 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 6 דפים.