קטגוריה:משלי יג יח
ריש וקלון פורע מוסר ושומר תוכחת יכבד
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
רֵישׁ וְקָלוֹן פּוֹרֵעַ מוּסָר וְשׁוֹמֵר תּוֹכַחַת יְכֻבָּד.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
רֵ֣ישׁ וְ֭קָלוֹן פּוֹרֵ֣עַ מוּסָ֑ר
וְשֹׁמֵ֖ר תּוֹכַ֣חַת יְכֻבָּֽד׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
רֵ֣ישׁ וְ֭/קָלוֹן פּוֹרֵ֣עַ מוּסָ֑ר וְ/שׁוֹמֵ֖ר תּוֹכַ֣חַת יְכֻבָּֽד׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים:
• ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
רש"י (כל הפרק)
רלב"ג (כל הפרק)
"ריש וקלון וגו'". מי שהוא שומר תוכחת יכבדוהו האנשים בעבור נועם תכונותיו עם שזה יביא' להתחכם ובחכמה ישיג הכבוד כאמרו כבוד חכמים ינחלו:
מלבי"ם (כל הפרק)
"ריש וקלון פורע מוסר", יש הבדל בין מוסר ותוכחה, שהתוכחה הוא הוכוח בדברים ובראיות השכל, והמוסר מיסר כחות נפשו ע"י אימת העונשים והפורעניות, והקלון הוא הפך הכבוד, הנה מי "ששומר תוכחת" ודי לו הלימוד שילמדהו ע"פ השכל "יכובד", כי זה הראוי לכבוד, והבלתי שומר תוכחת לא יכובד, אבל "הפורע מוסר" שגם לא ירא מעונשי ה' ופורק עול לגמרי זה לא לבד שלא יכובד, אבל ימצא ריש וקלון, שיאבד עשרו ויהפך לקלון כבודו:
ביאור המילות
"מוסר, תוכחת". הבדלם למעלה (ג' י"א):
תרגום מצודות: ריש עניות ובזיון מעותדים לבוא על הפורע (מבטל) המוסר; אבל השומר בלבו דברי התוכחות, יכובד מן הבריות.
תרגום ויקיטקסט: הפורע (מתייחס בביטול ל-) דברי מוסר (ביקורת) שמותחים עליו - יקבל ריש (עוני) וקלון (ביזיון); אולם השומר בליבו ומתייחס ברצינות לדברי תוכחת (ביקורת) שמותחים עליו - יזכה לכבוד.
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי יג יח.
דקויות
מוסר ותוכחת הם מושגים המציינים ביקורת; האמנם צריך לקבל כל עצה ודבר-ביקורת שאומרים לנו, לא משנה מה הנימוקים שלו?
נראה לי שלא: בלשון המקרא, הפועל פרע אין משמעו "לא קיבל", אלא "פרק, פרץ, שיחרר לגמרי".
לפי זה, פורע מוסר הוא אדם שמשחרר לגמרי את דברי הביקורת שאומרים לו - הוא אינו מתייחס אליהם כלל, לא חושב עליהם ולא נותן להם כל ערך - הוא "זורק אותם לכל הרוחות". אדם כזה עלול להפסיד דברי-ביקורת מועילים, ולעשות מעשים שיצטער עליהם.
לא חייבים לקבל את כל העצות שנותנים לנו, אך צריך להתייחס לכולן ברצינות ובשיקול-דעת, ולא לפרוע אותן.
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria
דפים בקטגוריה "משלי יג יח"
קטגוריה זו מכילה את 6 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 6 דפים.