מ"ג משלי יג כ


<< · מ"ג משלי · יג · כ · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הלוך [הולך] את חכמים וחכם [יחכם] ורעה כסילים ירוע

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הלוך [הוֹלֵךְ] אֶת חֲכָמִים וחכם [יֶחְכָּם] וְרֹעֶה כְסִילִים יֵרוֹעַ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
הלוך הוֹלֵ֣ךְ אֶת־חֲכָמִ֣ים וחכם יֶחְכָּ֑ם
  וְרֹעֶ֖ה כְסִילִ֣ים יֵרֽוֹעַ׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"הולך את חכמים יחכם ורועה כסילים" - המחבר לו כסילים להיות לו רעים "ירוע" - ירוצץ

רלב"ג

לפירוש "רלב"ג" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"הולך את חכמים". מי שהוא רודף את חכמים ורודף חברת' הנה הוא יחכם בלא ספק ממה שילמד מחכמתם של צדיקי' ישלים השם שכר טוב והיא הטובה הגדולה ר"ל החכמה ומי שהוא הולך את כסילים ורודף חברתם ישבר וישחת:  

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"ורועה" - המחבר עצמו לכסילים להיות לו לרעים ישובר וירוצץ עמהם, כי ילמוד מהם וגמולו ישיב לו.

"יחכם" - כי ילמד מהם. 

מצודת ציון

"ירוע" - ענין שבירה ורציצה, כמו (תהלים ב): "תרועם בשבט ברזל".

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"הולך את חכמים יחכם", ההולך את חכמים ילמד ממעשיהם ומחכמתם ויעשה כפי חקי החכמה, והמתחבר עם הכסילים ישבר, כי ילמד מהם לרדוף אחר התאוה, והם ילמדו אותו האולת ולא ידע מחקי החכמה כלל. ואמר הולך את חכמים ורועה כסילים, שעם החכמים לא יהיה ריע להם תיכף רק ילך אחריהם, ועם הכסילים יהיה ריע תיכף, שהחכמה קשה ללמוד, לא כן הכסילות, גם יל"פ רועה כסילים מענין רועה ומנהיגם, הגם שידמה שהוא רועה ומנהיג אותם בסוף ירוע, ע"ד הוי זנב לאריות ואל תהי ראש לשועלים:

ביאור המילות

"ורעה". מענין התחברות.

"ירוע", נפעל, מענין שבר:
 

<< · מ"ג משלי · יג · כ · >>