פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות משלי


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ריש וקלון פורע מוסר ושומר תוכחת יכבד

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
רֵישׁ וְקָלוֹן פּוֹרֵעַ מוּסָר וְשׁוֹמֵר תּוֹכַחַת יְכֻבָּד.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
רֵ֣ישׁ וְ֭קָלוֹן פּוֹרֵ֣עַ מוּסָ֑ר
  וְשֹׁמֵ֖ר תּוֹכַ֣חַת יְכֻבָּֽד׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ריש וקלון" - דלות וקלון באים על פורע מוסר

רלב"ג (כל הפרק)(כל הפסוק)


"ריש וקלון וגו'". מי שהוא שומר תוכחת יכבדוהו האנשים בעבור נועם תכונותיו עם שזה יביא' להתחכם ובחכמה ישיג הכבוד כאמרו כבוד חכמים ינחלו:

 

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"ריש וקלון פורע מוסר", יש הבדל בין מוסר ותוכחה, שהתוכחה הוא הוכוח בדברים ובראיות השכל, והמוסר מיסר כחות נפשו ע"י אימת העונשים והפורעניות, והקלון הוא הפך הכבוד, הנה מי "ששומר תוכחת" ודי לו הלימוד שילמדהו ע"פ השכל "יכובד", כי זה הראוי לכבוד, והבלתי שומר תוכחת לא יכובד, אבל "הפורע מוסר" שגם לא ירא מעונשי ה' ופורק עול לגמרי זה לא לבד שלא יכובד, אבל ימצא ריש וקלון, שיאבד עשרו ויהפך לקלון כבודו:


ביאור המילות

"מוסר, תוכחת". הבדלם למעלה (ג' י"א):

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ריש" - עניות ובזיון מעותדים לבוא על המבטל המוסר; אבל השומר בלבו דברי התוכחות, יכובד מן הבריות.

מצודת ציון

"פורע" - ענין ביטול.

<< · מ"ג משלי · יג · יח · >>