קטגוריה:משלי יג ח
כפר נפש איש עשרו ורש לא שמע גערה
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
כֹּפֶר נֶפֶשׁ אִישׁ עָשְׁרוֹ וְרָשׁ לֹא שָׁמַע גְּעָרָה.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
כֹּ֣פֶר נֶֽפֶשׁ־אִ֣ישׁ עׇשְׁר֑וֹ
וְ֝רָ֗שׁ לֹֽא־שָׁמַ֥ע גְּעָרָֽה׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
כֹּ֣פֶר נֶֽפֶשׁ־אִ֣ישׁ עָשְׁר֑/וֹ וְ֝/רָ֗שׁ לֹא־שָׁמַ֥ע גְּעָרָֽה׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים:
• ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
רש"י (כל הפרק)
"כפר נפש איש עשרו" - עשרו של אדם הוא כופר נפשו שעשה ממנו צדקה
"ורש לא שמע גערה" - ובלבד שלא ישמיע גערה לרש שנותן לו ואינו מכלימו ד"א כפר נפש איש עשרו תורתו
"ורש" - בדברי תורה לא שמע גערה אינו יודע לסור מן הרעה לפי שלא נזהר ומ"א על מחצית השקל מדבר שהטיל הכתוב על כל ישראל והשוה בו דל ועשיר שאין הרש שומע גערה וכלימה מן העשיר לאמר לו חלקי גדול מחלקך בקרבנות צבוררלב"ג (כל הפרק)
"כופר נפש". אך העשי' יש לו שונאי' רבי' מפני חמדם עשרו והוא ישים כופר נפשו ויתן להם ממונו ויפייסם ובהיות הענין כן הנה המתעשר ואין כל יביא על עצמו הרעו' והגערות ואין לו ממון ישימהו כופר נפשו וכן יקרה בושת למתעשר ואין כל בדברי החכמה ואמנ' למתרושש והון רב לא יגיע לו כי אם כבוד:
מלבי"ם (כל הפרק)
הגאון מווילנה (כל הפרק)
"כופר נפש איש עשרו" - לפעמים (קהלת ה יב): "עושר שמור לבעליו לרעתו", שנופלים עליו ורוצים להרגו, אך הוא נותן כופר נפשו את ממונו = הקב"ה נותן לאדם הממון בכדי שיפדה את עצמו ויתן כופר נפשו את ממונו. והיינו: שמביא עליו ייסורים ופודה את עצמו על-ידי הממון.
"ורש לא שמע גערה" - אבל הרש, שאין לו ממון, הקב"ה אינו מביא עליו ייסורים כלל, שאין לו במה לפדות את עצמו. ולא די שאינו מביא עליו את הייסורים, אלא אפילו שום גערה אינו שומע, אלא שליו ושוקט.
ועוד: "כופר נפש..." - כי אפילו צדיק גמור צריך לילך דרך גיהנם, אך מצוותיו פודים אותו מלשלוט בו הגיהנם; אבל מי שהיו עליו דקדוקי עניות, לא ישמע גערה כלל, ולא ילך דרך הגיהנם.בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי יג ח.
כופר נפש איש עושרו, ורש לא שמע גערה
(משלי יג ח): "כֹּפֶר נֶפֶשׁ אִישׁ עָשְׁרוֹ, וְרָשׁ לֹא שָׁמַע גְּעָרָה."
מצודות
מהעושר יוכל איש לפדות נפשו, כאשר יתן ממנו לדל; וזהו כאשר הרש לא שמע גערה (צעקת נזיפה), ולא הכלימו בעת הנתינה.
סגולות
לפעמים איש עשיר נדרש לתת את כל עושרו ככופר להצלת נפשו (חייו); אולם איש רש (עני) לא שמע גערה, אין לו מה לתת ולכן לא ידרשו ממנו שום דבר.
הקבלות
1. ה' ציווה על כל אדם מישראל לתת כופר נפש מעושרו - תרומה לאדני המשכן, (שמות ל יב): "כִּי תִשָּׂא אֶת רֹאשׁ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לִפְקֻדֵיהֶם, וְנָתְנוּ אִישׁ כֹּפֶר נַפְשׁוֹ לה' בִּפְקֹד אֹתָם, וְלֹא יִהְיֶה בָהֶם נֶגֶף בִּפְקֹד אֹתָם"( פירוט ). הוא הדגיש שהתרומה צריכה להיות שווה לעשיר ולעני, (שמות ל טו): "הֶעָשִׁיר לֹא יַרְבֶּה וְהַדַּל לֹא יַמְעִיט מִמַּחֲצִית הַשָּׁקֶל, לָתֵת אֶת תְּרוּמַת ה' לְכַפֵּר עַל נַפְשֹׁתֵיכֶם". מדוע התרומה צריכה להיות שווה? - כדי שהרש לא ישמע גערה - כדי שהעשיר לא יגער על העני מתוך כעס על כך שחלקו במשכן קטן יותר משלו: "על מחצית השקל מדבר, שהטיל הכתוב על כל ישראל והשוה בו דל ועשיר, שאין הרש שומע גערה וכלימה מן העשיר לאמר לו 'חלקי גדול מחלקך בקרבנות צבור'" ( רש"י פירוש שלישי, בשם מדרש אגדה, מכילתא משפטים כא ל ).
2. פסוק דומה נמצא ב (משלי יג א): "בֵּן חָכָם מוּסַר אָב, וְלֵץ לֹא שָׁמַע גְּעָרָה". ואפשר לפרש שהפסוק שלנו הוא משל המיועד להסביר לבן החכם, מדוע גוערים בו ולא באחיו הלץ ( ראו שם ).
עצות
ניתן לפרש את הפסוק בשלוש דרכים:
1. הנחיה לעשיר - לתת צדקה לעני ולא לגעור בו: "עשרו של אדם הוא כופר נפשו, שעשה ממנו צדקה... ובלבד שלא ישמיע גערה לרש, שנותן לו ואינו מכלימו" ( רש"י , וכן מצודת דוד והרמב"ם בהלכות מתנות עניים) .
2. תוצאה - לפעמים אדם עשיר צריך לתת את כל עושרו ככופר נפש לשודדים המאיימים על חייו, כמו ב (קהלת ה יב): "יֵשׁ רָעָה חוֹלָה רָאִיתִי תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ, עֹשֶׁר שָׁמוּר לִבְעָלָיו לְרָעָתוֹ", וכמו ב (ירמיהו מא ח): "וַיֹּאמְרוּ אֶל יִשְׁמָעֵאַל 'אֶל תְּמִתֵנוּ כִּי יֶשׁ לָנוּ מַטְמֹנִים בַּשָּׂדֶה חִטִּים וּשְׂעֹרִים וְשֶׁמֶן וּדְבָשׁ'; וַיֶּחְדַּל, וְלֹא הֱמִיתָם בְּתוֹךְ אֲחֵיהֶם";
אולם הרש אינו שומע גערות כי אי אפשר להוציא ממנו כסף: "המתרושש... ממלט עצמו מכמה סיבות באות ומתגלגלות על העשיר, וזה שהרש לא שמע גערה משום אדם" (רלב"ג) . והדברים נאמרים כנחמה לעני: "אמנם אתה חי ברמה נמוכה יותר, אבל גם יש פחות סיכוי שישדדו אותך". ויש בהם גם הסבר לפסוק הקודם, המדבר על אנשים המתחזים לעשירים או לעניים ( פירוט ).
ויש מפרשים שגם ה' נוהג באופן דומה: "הרש, שאין לו ממון, הקב"ה אינו מביא עליו ייסורים כלל, שאין לו במה לפדות את עצמו. ולא די שאינו מביא עליו את הייסורים, אלא אפילו שום גערה אינו שומע, אלא שליו ושוקט" ( הגאון מווילנה ) .
3. סיבה - האיש העשיר זכה בעושרו משום שמסר את נפשו כדי להשיג אותו; והאיש הרש נעשה רש משום שלא שמע גערה - לא שמע בקול האנשים שגערו בו על אורח-חייו הבזבזני, וכך איבד את כל רכושו (רמ"ד ואלי) .
בדיוק באותן דרכים ניתן לפרש את הפסוק המקביל, (משלי יג א): "בֵּן חָכָם מוּסַר אָב, וְלֵץ לֹא שָׁמַע גְּעָרָה". ואפשר גם לפרש שהפסוק שלנו הוא משל המיועד להסביר לבן החכם, מדוע גוערים בו ולא באחיו הלץ ( פירוט ).
מקורות
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2009-02-22.
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria
דפים בקטגוריה "משלי יג ח"
קטגוריה זו מכילה את 7 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 7 דפים.