פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות משלי


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כפר נפש איש עשרו ורש לא שמע גערה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כֹּפֶר נֶפֶשׁ אִישׁ עָשְׁרוֹ וְרָשׁ לֹא שָׁמַע גְּעָרָה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כֹּ֣פֶר נֶֽפֶשׁ־אִ֣ישׁ עׇשְׁר֑וֹ
  וְ֝רָ֗שׁ לֹֽא־שָׁמַ֥ע גְּעָרָֽה׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כפר נפש איש עשרו" - עשרו של אדם הוא כופר נפשו שעשה ממנו צדקה

"ורש לא שמע גערה" - ובלבד שלא ישמיע גערה לרש שנותן לו ואינו מכלימו ד"א כפר נפש איש עשרו תורתו

"ורש" - בדברי תורה לא שמע גערה אינו יודע לסור מן הרעה לפי שלא נזהר ומ"א על מחצית השקל מדבר שהטיל הכתוב על כל ישראל והשוה בו דל ועשיר שאין הרש שומע גערה וכלימה מן העשיר לאמר לו חלקי גדול מחלקך בקרבנות צבור

רלב"ג (כל הפרק)(כל הפסוק)


"כופר נפש". אך העשי' יש לו שונאי' רבי' מפני חמדם עשרו והוא ישים כופר נפשו ויתן להם ממונו ויפייסם ובהיות הענין כן הנה המתעשר ואין כל יביא על עצמו הרעו' והגערות ואין לו ממון ישימהו כופר נפשו וכן יקרה בושת למתעשר ואין כל בדברי החכמה ואמנ' למתרושש והון רב לא יגיע לו כי אם כבוד:

 

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)




 

הגאון מווילנה (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כופר נפש איש עשרו" - לפעמים (קהלת ה יב): "עושר שמור לבעליו לרעתו", שנופלים עליו ורוצים להרגו, אך הוא נותן כופר נפשו את ממונו = הקב"ה נותן לאדם הממון בכדי שיפדה את עצמו ויתן כופר נפשו את ממונו. והיינו: שמביא עליו ייסורים ופודה את עצמו על-ידי הממון.

"ורש לא שמע גערה" - אבל הרש, שאין לו ממון, הקב"ה אינו מביא עליו ייסורים כלל, שאין לו במה לפדות את עצמו. ולא די שאינו מביא עליו את הייסורים, אלא אפילו שום גערה אינו שומע, אלא שליו ושוקט.

ועוד: "כופר נפש..." - כי אפילו צדיק גמור צריך לילך דרך גיהנם, אך מצוותיו פודים אותו מלשלוט בו הגיהנם; אבל מי שהיו עליו דקדוקי עניות, לא ישמע גערה כלל, ולא ילך דרך הגיהנם.

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כופר" - מהעושר יוכל איש לפדות נפשו כאשר יתן ממנו לדל, וזהו כאשר הרש לא שמע גערה ולא הכלימו בעת הנתינה.

מצודת ציון

"כופר" - פדיון.

"גערה" - צעקת נזיפה.

<< · מ"ג משלי · יג · ח · >>