(ישעיהו ה א): "אָשִׁירָה נָּא לִידִידִי שִׁירַת דּוֹדִי לְכַרְמוֹ: כֶּרֶם הָיָה לִידִידִי בְּקֶרֶן בֶּן שָׁמֶן -"

פסוק זה פותח נבואה הידועה בשם "שירת הכרם". להסבר על הנבואה כולה, ועל המשל והנמשל שלה, ראו במאמרים:

• משל הכרם .
• משל דומה בשיר השירים / שמואל שביב .
• להיות לגפן אדרת: כרם היה לידידי / יוחנן בן יעקב .
• אשירה נא לידידי: מבנה משל הכרם בספר ישעיהו / לאה פרנקל . 
• אשירה נא לידידי: הערות על הוראת משל הכרם / לאה פרנקל .
• משל הכרם / ציפורה גלעד .
• מהו הכרם שבמשל ישעיהו / בן ציון לוריא .
• מעשה, מחדל וגנטיקה בשיר הכרם של ישעיהו / יהודה פליקס .
• משל הכרם - סרטון .

1. קרן = זוית: "זוית העושה פירות שמנים, כשמן טוב; בן שמן - ראוי לשמן לזיתים לעשות שמן, כמו "בן מות" (שמואל ב' ב') - ראוי למות" ( רש"י ) .

2. קרן = פינה: חלקת-שדה פינתית, הממוקמת במדרגות ההרים, הנפגשות בערוץ, המנקז את עודפי המים של המדרגות לנחל שבעמק. בלשון המשנה קרויות פינות אלה 'ראשי מדרגות מעורבין' (תלמוד ירושלמי, מסכת פאה, פרק ב', ה"ב, יז, ע"א, בתוספתא: שם, פ"א, ט: 'ראשי שורות מעורבין') . זו חלקה קשה מאד להכשרה, באשר ברבות הימים נסחפו לתוכה אדמה ואבנים וגדלו בה צמחי בתה – שיחים ועצים, שקשה מאד לעוקרם; אך יש לה פוטנציאל רב להניב יבול פורה ו"שמן". בחלקה בעייתית זו תלה הכורם תקוות מרובות - ולבסוף התאכזב מרות, באשר הכרם הניב 'באושים'.    והנמשל: "ה'ידיד' – הבורא – יש לו כרמים רבים – 'שבעים אומות'. כרמים אלה ניטעו בחלקות רגילות, מהן אין ציפיות ליבול מיוחד במינו. מכל העמים בחר ה' בעם ישראל שיהא 'כרם ה'… נטע שעשועיו' ובחר לנטעו ב'קרן בן שמן' – היינו ארץ-ישראל, שהיא 'ארץ זבת חלב ודבש' – אך אדמתה מחייבת הכשרה יסודית. בה החליט לטפח את עמו." ( מעשה, מחדל וגנטיקה בשיר הכרם של ישעיהו / יהודה פליקס )

3. "קרן - לו שלשה מובנים":

• "א)קרנות בע"ח,"
• "ב)הצלע,"
• "ג) קרני האור וזהרו."

"הנחת השם בעצם הוא על הבליטה היוצאת בגובה להחיות בעלי הקרנים. וממנו הושאל אל כל דבר הבולט על זוית נצבת או על זוית נוטה, ומשם הושאל אל קרני האור הנופלים בפגישתם על גשם המלוטש לאחוריהם על זוית נצבת שדומה לקרנים, וקרן פה בא על הצלע והזוית. וההבדל בינו בין צד כתף צלע, כי קרן בא על הבליטה לבד, ולכן לא מצאנוהו על שיתוף שם צלע רק אצל המזבח, ור"ל בליטת המזבח בקצה הזויות. וצייר כל א"י כבליטה היוצאת בגובה על כדור הארץ, וכן תרגומו בטור רם, ובספרי (עקב לז) בקרן כמו שהשור אין גבוה בו מקרניו כך א"י גבוה מכל הארצות. אולם באשר שתף עמו יחוס השמן, הצצתי בו כונה מליצית, כי מצאנו בכ"מ שהקרן ימליץ המלוכה והמשרה, רמה קרני בה', תרוממנה קרנות צדיק, כי משיחת המלכים היה בקרן מלאה שמן (שמואל א' טז יג, מלכים א' א' לט), ובמשיחה זו רמזו שתי ההצלחות הקרן כלי המשיחה רומז על הגבורה, והשמן רומז אל ההצלחה הנפשיית כמ"ש שם אצמיח קרן לדוד ערכתי נר למשיחי (תהלות קל"ב), ותרם כראם קרני בלותי בשמן רענן. הקרן והשמן והנר אחריו. קרן, על ההצלחה הגופיית. והשמן, על האושר הנפשי. ויען שהצלחה הגופיית של א"י מסובב מן הנפשיית והשגחת ה' בה, נמצא שהקרן הוא בן השמן ותולדתו, וזה מ"ש בספרי (שם) יכול כשם שהקרן גרוע מכל, כך א"י, ת"ל בן שמן. ר"ל בל תאמר שאין בו רק חומריות גופניות, הוסיף בן שמן, ששרשה רוחנית אלהי:" ( מלבי"ם )

4.  " "המשפט "כרם היה לידידי בקרן בן-שמן" אינו פותח את שירת הידיד על כרמו, אלא הוא משמיע את דברי הנביא על דודו וכרמו. כרם היה לידידי - הכרם נרכש על ידו, נעשה קניינו... כרם היה לידידי בקרן בן שמן - התרגום הארמי למלה "בקרן": "בטור רם"."

"רד"ק: "וקרא ארץ-ישראל קרן לפי שהיא גבוהה מכל הארצות, והקרן גבוהה מכל הגוף".   נראה שהמלה קרן בפסוקנו מכוונת לפסגתו של הר הבולט כקרן." "שד"ל: "ראש ההר. וכן יושבי ארץ שווייץ קראו לקצת מההרים שלהם בשם שעניינו בלשון אשכנז קרן "." "בן-שמן - כינוי פיוטי להבעת תכונתו האופיינית של המקום - היותו דשן ושמן." "..." "המשפט "כרם היה לידידי בקרן בן-שמן" מתאר את המקום המצויין שם נמצא הכרם. בהיותו "בקרן", בראש ההר, הוא מגולה לקרני השמש המבשילות את הפירות, ובהיותו "בן שמן" הוא שתול בקרקע פוריה המאפשרת יבול עשיר." " ( לאה פרנקל, "אשירה נא לידידי: הפתיחה למשל הכרם של ישעיהו" ) .

שיר השירים ח יא: "כרם היה לשלמה בבעל המון.."

ישעיהו ה א: "אשירה נא לידידי שירת דודי לכרמו כרם היה לידידי בקרן בן שמן"

פסוקים מקבילים ודומים

שלמה / ידידי (ויקרא את-שמו שלמה.. ויקרא את-שמו ידידיה.. )

בעל / זכר / דכר (איל) / יובל / קרן

המון / הרבה / תרבה (שומן) / שמן

טור סיני גם כתב על זה..

--

עשתרות (= ?) קרנים , שגר אלפיך ועשתרת צאנך , את הבעלים ואת העשתרות..

-- אביתר כהן, 2019-10-04 18:28:23