מ"ג ישעיהו ה ב


ב. וַיְעַזְּקֵהוּ וַיְסַקְּלֵהוּ וַיִּטָּעֵהוּ שֹׂרֵק וַיִּבֶן מִגְדָּל בְּתוֹכוֹ וְגַם יֶקֶב חָצֵב בּוֹ וַיְקַו לַעֲשׂוֹת עֲנָבִים וַיַּעַשׂ בְּאֻשִׁים.

פסוק קודם II מקראות גדולות II מקראות גדולות ישעיהו II פסוק הבא

מקרא

כתיב: ויעזקהו ויסקלהו ויטעהו שרק ויבן מגדל בתוכו וגם יקב חצב בו ויקו לעשות ענבים ויעש באשים

מנוקד: וַיְעַזְּקֵהוּ וַיְסַקְּלֵהוּ וַיִּטָּעֵהוּ שֹׂרֵק וַיִּבֶן מִגְדָּל בְּתוֹכוֹ וְגַם יֶקֶב חָצֵב בּוֹ וַיְקַו לַעֲשׂוֹת עֲנָבִים וַיַּעַשׂ בְּאֻשִׁים.

עם טעמים: וַֽיְעַזְּקֵ֣הוּ וַֽיְסַקְּלֵ֗הוּ וַיִּטָּעֵ֙הוּ֙ שֹׂרֵ֔ק וַיִּ֤בֶן מִגְדָּל֙ בְּתוֹכ֔וֹ וְגַם־יֶ֖קֶב חָצֵ֣ב בּ֑וֹ וַיְקַ֛ו לַעֲשׂ֥וֹת עֲנָבִ֖ים וַיַּ֥עַשׂ בְּאֻשִֽׁים׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויעזקהו" - בעשר חופות האמורות (ביחזקאל כח) בפ' חירם מלך צור

"ויסקלהו" - מיצר הרע עד שאכל מן העץ ונכנס בו יצר הרע

"ויטעהו שורק" - תחילת יצירתו ממקום המזבח

"ויבן מגדל בתוכו" - ויפח באפיו נשמת חיים מן העליונים

"וגם יקב חצב בו" - מעיין נובע מקור חכמה

"ויקו לעשות ענבים" - שיודה וישבח לפניו

"ויעש באושים" - דברים נבאשים חירף וגידף

"שפטו נא" - לפי שסוף המשל בא לומר שאף הם עשו כמותו שואל להם המשפט

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"ויעזקהו", הקיפו בגדר להיות נצור מהיזק הבא מחוץ.

  • ב) "ויסקלהו", פנה אבני מכשול מתוכו בל יעכבו בפני התפשטות השרשים, והוא סילוק ההיזק הבא מתוכו.
  • ג) "ויטעהו שרק", נטעו על אופן שיוכל להיות בעל בדים ושריגים ע"י שנתן ריוח בין גפן לגפן.
  • ד) "ויבן", בנה מגדל שישב שם שומר לשמרו מעופות ומגנבים.
  • ה) וגם "חצב בו יקב" וגת, בו ידרוך הענבים להוציא יינם, ובאופן זה.

"ויקו לעשות ענבים", אחר שלא חסר לו שום דבר, והוא "עשה באשים", סורי הגפן נכריה:


ביאור המילות

"ויזעקהו". הקיפו בגדר סביב כטבעת, תרגום טבעת עזקא:

"ויסקלהו". סקל בקל מורה הנחת האבנים, ובכבד, מורה הרמתם. וסגולה זאת ישתרע בפעלים רבים לשמש דבר והפוכו, בפרט בפעלים הנגזרים משמות:

"שרק". מתאחד עם שריג, ענפים הדקים הנסרגים ונטוים זע"ז, וכן גידי פחדיו ישורגו (איוב לט), וסורג בלשון התלמוד, ומזה עובדי פשתים שריקות, וגפן הזה נקרא שורקה:

"מגדל". עיין למעלה (ב' טו), ופה הושאל על סוכת השומר, שרואה ממנו כצופה מן המגדל, וכן במד' בשלח (פ"כ):

"יקב". בור בו יאספו הענבים, ויען יחצב בקרקע קשה אמר לשון חציבה:

"באשים". חברו תחת שעורה באשה (איוב לח) סרוח ונפסד, ורב האי פירש ענבים פראיים, ובמשנה הענבים הבאושים:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ויקו" - על פי המעשים והתקונים האלה היה מקוה שיעשה הכרם ענבים טובים ולא כן היה כי עשה באושים

"ויעזקהו וגו'" - גדרו מסביב ופנה אותו מן האבנים ונטע בו זמורות יפות ועשה בו גת וחפר בו יקב

מצודת ציון

"ויעזקהו" - תרגום של טבעת עזקא ור"ל גדר סביבו בהיקף כעין טבעת

"ויסקלהו" - הסיר האבנים מתוכו וכן סקלו מאבן (לקמן סב)

"שורק" - זמורות נבחרים כמו ואנכי נטעתיך שורק (ירמיהו ב)

"מגדל" - הוא הגת שעוצרים בו הענבים להוציא היין

"יקב" - הוא הבור שלפני הגת והיין יורד בו

"חצב" - החפירה באבנים נקרא חציבה בלשון המקרא

"ויקו" - מלשון תקוה

"באושים" - פירות דומים לענבים וגרועים מהם וכן תחת שעורה באשה (איוב לא)שר"ל שעורה גרועה