מ"ג ישעיהו ה א
מ"ג ישעיהו · ה · א · >>
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אשירה נא לידידי שירת דודי לכרמו כרם היה לידידי בקרן בן שמן
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אָשִׁירָה נָּא לִידִידִי שִׁירַת דּוֹדִי לְכַרְמוֹ כֶּרֶם הָיָה לִידִידִי בְּקֶרֶן בֶּן שָׁמֶן.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אָשִׁ֤ירָה נָּא֙ לִֽידִידִ֔י שִׁירַ֥ת דּוֹדִ֖י לְכַרְמ֑וֹ כֶּ֛רֶם הָיָ֥ה לִידִידִ֖י בְּקֶ֥רֶן בֶּן־שָֽׁמֶן׃
רש"י
"שירת דודי" - היא זו אשר שר בשביל כרמו על עסקי כרמו כמו וישאלו אנשי המקום לאשתו (בראשית כו)
"כרם וגו' בן שמן" - בזויות העושה פירות שמנים כשמן טוב
"בן שמן" - זויות ראוי לשמן לזיתים לעשות שמן כמו בן מות (שמואל ב' ב') ראוי למות ודוגמ' הוא זו ובסוף הענין יפרשנה
"ויעזקהו" - סייגו וגדרו סביב מוקף כמין טבעת דמתרגמינן עיזקא
"ויסקלהו" - הוציא אבנים מתוכו הרעים לגפנים כמו סקלו מאבן (לקמן סב)
"ויטעהו שורק" - הם זמורות היפות לנטיעה משאר זמורות
"ויבן מגדל בתוכו" - גת לעצור ענבים
"וגם יקב חצב בו" - הבור שלפני הגת לקבל היין וכן כל יקב שבמקרא ל' בור הוא וכן עד יקבי המלך (זכריה יד) ת"י עד שיחיא דמלכא הוא עומק אוקינוס ולכן נופל בו כאן ל' חציבה כמו ובורות חצובים (דברים ו)
"ויקו לעשות ענבים" - ויקו ידידי לעשות לו הכרם הזה ענבים
"ויעש באושים" - דומים לענבים וקורין אותם (לנברווייש"א בלע"ז)
"הסר משוכתו" - להסר גדר המסוכך ומגין עליו מסוכה הוא סייג קוצים גדר הוא גדר אבנים
"והיה" - הכרם
"לבער" - שירעו בו בהמה וחיה
"ואשיתהו בתה" - ל' שממה וריקנות היא וכן (לקמן ז) בנחלי הבתות
"ולא יעדר" - ל' חפירת כרם היא
"ועלה שמיר ושית" - מיני קוצים פתר בהם מנחם בן סרוק ואני אומר שמיר ל' תולעת חזק הוא המבקע אבנים שבו בנה שלמה את בית המקדש כענין שנאמר (יחזקאל ג) כשמיר חזק מצור
"שית" - ל' השאת והשבר (איכה ג) ל' תשאה שממה (לקמן ו) צדו מאין דורש ליכנס בו ומתוך כך תעלה בו תולעת
"כי כרם ה' צבאות בית ישראל" - לכרם הזה אתם משולים בית ישראל כי כל מה שעשה לכרם הזה עשה לישראל והכרם הוא אדם הראשון כי מצינו במ"א במקומות הרבה בתנחומא ובבראשית רבה שמקראות הללו נדרשין עליו לא נטרד אדם הראשון עד שחירף וגידף שנאמר ויקו לעשות ענבים וגו' ובמקום אחר מצינו הושיב עליו שומרים שלא יאכל מעץ החיים שנאמר ועל העבים אצוה וכן נדרשנו עליו
"כרם" - זה אדם הראשון
"לידידי" - זה הקב"ה
"בן שמן" - בג"עמצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"לידידי" - אהובי וכן דודי
"בקרן" - פנה וזויות וכן על קרנות המזבח (ויקרא ד)
"בן שמן" - הראויה לעשות פירות שמנים וכן בן מות הוא (שמואל א כ) שר"ל ראוי למות
מצודת דוד
"כרם" - וזהו השיר הנה כרם היה לידידי וגו'
"שירת דודי" - השירה אשר שר דודי על עסקי כרמו
"לידידי" - אמר הנביא אשירה נא במקום ידידי ובשליחותומלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
"כרם", המשיל דבר ה' עם ישראל כאילו היה לידידו ה' כרם, ששתלו על הר גבוה ותלול במקום שמן, אשר יחוייב מצד המקום שיצליח ביין חמר, גם לא חסר כל הצריך לתקוני הכרם:
ביאור המילות
"לידידי". השם ב"ה (ספרי ברכה סימן שנ"ב ומנחות נג) והלמ"ד תחת בעבור, וכן למ"ד לכרמו. דודי, מנחי עי"ן. וידידי, מנחי היו"ד, והענין אחד כמו ישע ושוע:
"בקרן בן שמן". קרן לו שלשה מובנים,
- א) קרנות בע"ח,
- ב) הצלע,
- ג) קרני האור וזהרו, הנחת השם בעצם הוא על הבליטה היוצאת בגובה להחיות בעלי הקרנים. וממנו הושאל אל כל דבר הבולט על זוית נצבת או על זוית נוטה, ומשם הושאל אל קרני האור הנופלים בפגישתם על גשם המלוטש לאחוריהם על זוית נצבת שדומה לקרנים, וקרן פה בא על הצלע והזוית. וההבדל בינו בין צד כתף צלע, כי קרן בא על הבליטה לבד, ולכן לא מצאנוהו על שיתוף שם צלע רק אצל המזבח, ור"ל בליטת המזבח בקצה הזויות. וצייר כל א"י כבליטה היוצאת בגובה על כדור הארץ, וכן תרגומו בטור רם, ובספרי (עקב לז) בקרן כמו שהשור אין גבוה בו מקרניו כך א"י גבוה מכל הארצות. אולם באשר שתף עמו יחוס השמן, הצצתי בו כונה מליצית, כי מצאנו בכ"מ שהקרן ימליץ המלוכה והמשרה, רמה קרני בה', תרוממנה קרנות צדיק, כי משיחת המלכים היה בקרן מלאה שמן (שמואל א' טז יג, מלכים א' א' לט), ובמשיחה זו רמזו שתי ההצלחות הקרן כלי המשיחה רומז על הגבורה, והשמן רומז אל ההצלחה הנפשיית כמ"ש שם אצמיח קרן לדוד ערכתי נר למשיחי (תהלות קל"ב), ותרם כראם קרני בלותי בשמן רענן. הקרן והשמן והנר אחריו. קרן, על ההצלחה הגופיית. והשמן, על האושר הנפשי. ויען שהצלחה הגופיית של א"י מסובב מן הנפשיית והשגחת ה' בה, נמצא שהקרן הוא בן השמן ותולדתו, וזה מ"ש בספרי (שם) יכול כשם שהקרן גרוע מכל, כך א"י, ת"ל בן שמן. ר"ל בל תאמר שאין בו רק חומריות גופניות, הוסיף בן שמן, ששרשה רוחנית אלהי:
מ"ג ישעיהו · ה · א · >>