ביאור:יהושע טו לב

יהושע טו לב: "וּלְבָאוֹת, וְשִׁלְחִים, וְעַיִן וְרִמּוֹן. כָּל עָרִים עֶשְׂרִים וָתֵשַׁע, וְחַצְרֵיהֶן."

בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:יהושע טו לב.

וַיִּהְיוּ הֶעָרִים מִקְצֵה לְמַטֵּה בְנֵי יְהוּדָה

|ראו מפת שבטי ישראל.
ראו רשימת יישובי המקרא (ויקיפדיה).

לאחר תאור היקף גבול נחלת יהודה, העורך מתאר את הערים בתוך הנחלה.

וּלְבָאוֹת, וְשִׁלְחִים, וְעַיִן, וְרִמּוֹן

רשימת הערים בנחלת יהודה באזור הנגב. השמות האלה אינם ידועים לנו, וייתכן שאלו היו ערים של נוודים, חצרות ושדות, ולא נוצר שם תל גבוה או שיצאו משם אנשים מפורסמים.

|"וּלְבָאוֹת" - בהמשך מופיעה עיר |"בֵית לְבָאוֹת" בנחלת שמעון (ביאור:יהושע יט ו) שהיתה בתוך נחלת יהודה, כך שייתכן שמדובר באותה עיר.
|"וְשִׁלְחִים" -
"וְעַיִן" - המילה 'עין' היא: מעין, מקום למים הנובעים מן האדמה (מילוג), ככתוב: "הִנֵּה אָנֹכִי נִצָּב עַל עֵין הַמָּיִם וּבְנוֹת אַנְשֵׁי הָעִיר יֹצְאֹת לִשְׁאֹב מָיִם" (בראשית כד יג). ייתכן שמדובר במעין בשם רמון או רימון (הניקוד אינו מחייב) כי במספר מקומות העיר עין צמודה לעיר רמון או ששם העיר היא 'עין רמון', ככתוב: "וּבְעֵין רִמּוֹן וּבְצׇרְעָה וּבְיַרְמוּת" (נחמיה יא כט). לא ברור מקום העיר הזאת והמעין שלה. לרוב לשם המקום נוספת מילה, כי יש הרבה מעינות בישראל, לדוגמא: עין גדי, או עין דור. אולם כאן, בגלל האות ו' בין 'עין לרמון' לא ברור מה שם המעין ועירו.
"וְרִמּוֹן" - רימון הוא אתר מקראי בצפון הנגב, בנחלת שבט יהודה. האתר נמצא כק"מ דרומית לקיבוץ להב, כ-20 ק"מ צפונית מזרחית לבאר שבע, במקום המכונה "חרבת רמליה" או "חורבת רימון" (וקיפדיה). קיימת אפשרות שהעיר נמצאת באזור מכתש רמון או מצפה רמון של ימינו.

כָּל עָרִים עֶשְׂרִים וָתֵשַׁע, וְחַצְרֵיהֶן

עשרים ותשע ערים נמצאות ברשימה של הערים בנחלת יהודה שהיו בנגב. את רוב הערים אין אנו מסוגלים לזהות, כי כנראה הן התקימו זמן קצר וננטשו בגלל תנאים מיחיה קשים וחוסר מים.
חלק מהערים מופעים בנחלת שמעון שקיבל את הנגב בתוך נחלת יהודה. נראה שבשלב ראשון, מחוץ להגרלה, כלב בן יפונה לקח שטחים רחבים וגם שדות וחצרות, ככתוב בסיפור עכסה (ביאור:יהושע טו יט), ואחר כך כאשר שמעון זכה באזור, כאשר יהושע עשה את ההגרלה, יהודה היה צריך לוותר. אולם בסוף שבט שמעון התחבר לשבט יהודה והם התאחדו לצמיתות.