יהושע ב ג: "וַיִּשְׁלַח מֶלֶךְ יְרִיחוֹ אֶל רָחָב לֵאמֹר: הוֹצִיאִי הָאֲנָשִׁים הַבָּאִים אֵלַיִךְ, אֲשֶׁר בָּאוּ לְבֵיתֵךְ, כִּי לַחְפֹּר אֶת כָּל הָאָרֶץ בָּאוּ."



בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:יהושע ב ג.


כִּי לַחְפֹּר אֶת כָּל הָאָרֶץ בָּאוּ עריכה

וַיִּשְׁלַח מֶלֶךְ יְרִיחוֹ אֶל רָחָב לֵאמֹר עריכה

נאמר למלך שזרים, חשודים כמרגלים, באו לביתה של רחב. המלך שלח חיילים לעצור את הזרים האלה ולחקור אותם.

הוֹצִיאִי הָאֲנָשִׁים הַבָּאִים אֵלַיִךְ, אֲשֶׁר בָּאוּ לְבֵיתֵךְ עריכה

סביר, שאם לרחב היה בית זונות או מסעדה, שהיו לה מספר לקוחות יותר מאשר שני המרגלים של יהושע, אולם נראה שהיא לא נהגה לספק מקום לינה בלילה.
החילים לא ציינו את מספר הזרים, אולם נראה שלרחב לא היו אנשים שישנו אצלה כל הלילה, מלבד שני המרגלים של יהושע. היא מיד הבינה שמדובר בשנים האלה ולא יותר. גם בתשובתה לחילים, רחב לא מציינת את מספר האנשים שהיו בביתה. כל מה שהיא אומרת זה שכולם יצאו והלכו להם.

"הוֹצִיאִי הָאֲנָשִׁים הַבָּאִים אֵלַיִךְ" מזכיר את דברי אנשי סדום ללוט "אַיֵּה הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר בָּאוּ אֵלֶיךָ הַלָּיְלָה, הוֹצִיאֵם אֵלֵינוּ וְנֵדְעָה אֹתָם" (ביאור:בראשית יט ה). סדום לא היתה רחוקה מיריחו, אולם סיפור סדום קרה מאות שנים לפני כן. בסדום באו "מִנַּעַר וְעַד זָקֵן: כָּל הָעָם מִקָּצֶה" (ביאור:בראשית יט ד), וכאן באו חילים מסודרים, אולם ברור שהמלך היה חוקר בעניויים את המרגלים אודות יהושע ותוכניותיו, וחיים הם לא היו יוצאים מזה.

יפה שהחילים לא נכנסו בכוח והתחילו בחיפוש. כנראה הם חיבבו את רחב, נתנו לה הזדמנות לפתוח את הפה, והאמינו לדבריה.

למרות שנאמר למלך שהמרגלים האלה הם מבני ישראל (ביאור:יהושע ב א) החילים לא אמרו זאת לרחב. ייתכן שהמלך לא אמר להם זאת, או שהם החליטו לא לפרסם שבני ישראל שולחים מרגלים כהכנה להתקפה, דבר שהיה מתפרסם בעיר ומגדיל את הפחד.

בהתחלה החילים אמרו על האנשים "הַבָּאִים אֵלַיִךְ", ואחר כך תיקנו וחזרו בכבוד את דבריהם: "בָּאוּ לְבֵיתֵךְ". לביטוי 'בא אליה' יש משמעות מינית במיוחד שזה היה מקצועה, ככתוב: "וַתֹּאמֶר, הִנֵּה אֲמָתִי בִלְהָה בֹּא אֵלֶיהָ" (ביאור:בראשית ל ג). רחב בתשובתה הסכימה שהם "בָּאוּ אֵלַי", ובצורה זאת היא הגבילה את הביקור למשך זמן קצר ביותר שנדרש למגע מיני עם יצאנית.

כִּי לַחְפֹּר אֶת כָּל הָאָרֶץ בָּאוּ עריכה

"לַחְפֹּר" - במשמעות לרגל, לחקור.

החילים אמרו "אֶת כָּל הָאָרֶץ" ולא הזכירו את יריחו - לא ברור מה נכלל בכל הארץ:

  • האם כל כנען. כלומר זה ריגול כללי ולא סימן של הכנה להתקפה על יריחו בלבד.
  • האם זה כל אזור יריחו כולל השדות, יבולים, תעלות מים, מעינות - כלומר הכנה להתקפה ומצור על העיר.
  • האם זה כל העיר: חומות, שערים, מספר החילים, סוג הנשק, אבנים ושמן רותח להגנת החומות.

נראה שהחילים השתמשו במושג כללי, שכלל: מפרטים קטנים ביותר ומעלה - כל מה שאפשר לרגל. במידה מסוימת הם מסירים את הסכנה מיריחו ומעבירים אותה לכל הארץ.

החילים לא היו צריכים להסביר לרחב מה מטרת ביקור הזרים האלה. ייתכן שהם ניסו לעודד אותה לשתף פעולה איתם כי האנשים האלה מסוכנים גם לה. כתוצאה מדבריהם, רחב החליטה לעשות את ההפך, ולהגן על המרגלים כדי להציל את נפשה. החילים לא חשבו שרחב תבהל אם יגידו לה שהזרים הם פושעים שעלולים לאנוס או לשדוד אותה. המרגלים כבר שכבו בביתה (ביאור:יהושע ב א) ורחב ידעה שהם התנהגו בכבוד.

רחב פגשה את הזרים, ולא נאמר מה הם שאלו ומה היא ענתה. בהמשך היא אומרת להם בלי שהם שאלו אותה: "כִּי שָׁמַעְנוּ, אֵת אֲשֶׁר הוֹבִישׁ יְהוָה אֶת מֵי יַם סוּף מִפְּנֵיכֶם, בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם; וַאֲשֶׁר עֲשִׂיתֶם לִשְׁנֵי מַלְכֵי הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן, לְסִיחֹן וּלְעוֹג, אֲשֶׁר הֶחֱרַמְתֶּם אוֹתָם. וַנִּשְׁמַע וַיִּמַּס לְבָבֵנוּ, וְלֹא קָמָה עוֹד רוּחַ בְּאִישׁ מִפְּנֵיכֶם, כִּי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם הוּא אֱלֹהִים בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל הָאָרֶץ מִתָּחַת" (ביאור:יהושע ב י-יא).

לא ידוע מה המרגלים מצאו, אולם אחרי דברי רחב הם ידעו שאנשי יריחו מודעים לסיפורי יציאת מצרים וכיבושים בעבר הירדן, ועכשו הם חוששים לחייהם, למרות שהם לא מארגנים צבא להלחם ביהושע ולא קוראים לעזרת שאר הערים.

האפשרויות שעמדו לפני רחב עריכה

  • רחב יכלה להגיד שיש בביתה שני זרים. החיילים היו נכנסים, תופסים את המרגלים, ולוקחים גם את רחב לחקירה, כי היא לא דיווחה עליהם לפני שהחיילים באו. בחקירה היו שואלים אותה מה הם שאלו ומה היא ענתה. לא משנה מה שהיא תגיד הם לא יאמינו שהיא אומרת אמת, ואת כל האמת. בסוף היא תמות בעינויים.
  • רחב יכלה לשקר שלא באו אליה זרים. הם לא היו מאמינים, כי הם קיבלו דיווח שזרים נכנסו לביתה, והיו עושים חיפוש, מוצאים את המרגלים ואוסרים את רחב.
  • רחב יכלה לשקר, שאכן האנשים באו אליה, גמרו והלכו. ייתכן שהם יאמינו לה וירוצו לחפש את הבורחים. כיוון שהם לא ימצאו, אז לא יהיה את מי לחקור.

כך רחב בחרה את האפשרות הטובה ביותר בשבילה. היא תשקר למען המרגלים ולמען עצמה.