ביאור:יהושע ב כד
יהושע ב כד: "וַיֹּאמְרוּ אֶל יְהוֹשֻׁעַ: כִּי נָתַן יְהוָה בְּיָדֵנוּ אֶת כָּל הָאָרֶץ, וְגַם נָמֹגוּ כָּל יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ מִפָּנֵינוּ."
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:יהושע ב כד.
כִּי נָתַן יְהוָה בְּיָדֵנוּ אֶת כָּל הָאָרֶץ
עריכההמרגלים הביאו מידע חשוב: חולשת חומת יריחו, חוסר התארגנות של כנען למלחמה עם בני ישראל.
אולם להגיד ליהושע, "כִּי נָתַן יְהוָה בְּיָדֵנוּ אֶת כָּל הָאָרֶץ" זה חסר ערך, אחרי שאלוהים כבר אמר לו: "כָּל מָקוֹם אֲשֶׁר תִּדְרֹךְ כַּף רַגְלְכֶם בּוֹ, לָכֶם נְתַתִּיו" (ביאור:יהושע א ג).
כמובן הם רוצים להראות שהם הביאו תועלת במסע הריגול המסוכן שלהם, והם רוצים לעודד את יהושע למלחמה ולהתחנף לו, כאילו שדבריהם הם בעלי ערך.
וְגַם נָמֹגוּ כָּל יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ מִפָּנֵינוּ
עריכה"נָמֹגוּ" - היה ואיננו עוד, נעלם, התפוגג, נמס, אֻבַּד, אָבַד, גָּז (מילוג) - מוג לב, פחדן.
חוץ מאשר רחב שהעדיפה לרכוש נקודות חיוביות אצל בני ישראל, לא ראינו שחיילי המלך מנסים לערוק מהצבא או שהם מנסים לעזור למרגלים להמלט. ניתן להבין שאנשי יריחו מפחדים, אולם לא שמענו על בריחה המונית. כאשר יהושע החרים את יריחו, היו בה הרבה מאוד אנשים ורכוש - שלל חרם לאלוהים, ועוד רבים מעלו בחרם ולקחו לעצמם (ביאור:יהושע ז א), ועכן לקח "אַדֶּרֶת שִׁנְעָר אַחַת טוֹבָה וּמָאתַיִם שְׁקָלִים כֶּסֶף, וּלְשׁוֹן זָהָב אֶחָד חֲמִשִּׁים שְׁקָלִים מִשְׁקָלוֹ" (ביאור:יהושע ז כא). ניתן להבין שליבם של אנשי יריחו לא כל כך נמוג.
דברי המרגלים מעידים שהתוכנית של אלוהים, בביצוע משה ויהושע, של החרמת האמורים בעבר הירדן המזרחית, פועלת כמצופה, ויושבי כנען מבוהלים. אולם מה שיהושע היה צריך זה מידע איך להמשיך בעתיד, ולא מה שהוא עשה בעבר. כך רואים שחוסר מידע, ומחשבה שכל אנשי כנען יכנעו ללא התנגדות, הביאה לתבוסה מעליבה בהתקפה על העי.