קטגוריה:הושע י יא
ואפרים עגלה מלמדה אהבתי לדוש ואני עברתי על טוב צוארה ארכיב אפרים יחרוש יהודה ישדד לו יעקב
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
וְאֶפְרַיִם עֶגְלָה מְלֻמָּדָה אֹהַבְתִּי לָדוּשׁ וַאֲנִי עָבַרְתִּי עַל טוּב צַוָּארָהּ אַרְכִּיב אֶפְרַיִם יַחֲרוֹשׁ יְהוּדָה יְשַׂדֶּד לוֹ יַעֲקֹב.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
וְאֶפְרַ֜יִם עֶגְלָ֤ה מְלֻמָּדָה֙ אֹהַ֣בְתִּי לָד֔וּשׁ וַאֲנִ֣י עָבַ֔רְתִּי עַל־ט֖וּב צַוָּארָ֑הּ אַרְכִּ֤יב אֶפְרַ֙יִם֙ יַחֲר֣וֹשׁ יְהוּדָ֔ה יְשַׂדֶּד־ל֖וֹ יַעֲקֹֽב׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
וְ/אֶפְרַ֜יִם עֶגְלָ֤ה מְלֻמָּדָה֙ אֹהַ֣בְתִּי לָ/ד֔וּשׁ וַ/אֲנִ֣י עָבַ֔רְתִּי עַל־ט֖וּב צַוָּארָ֑/הּ אַרְכִּ֤יב אֶפְרַ֙יִם֙ יַחֲר֣וֹשׁ יְהוּדָ֔ה יְשַׂדֶּד־ל֖/וֹ יַעֲקֹֽב׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים:
• ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
תרגום יונתן (כל הפרק)
רש"י (כל הפרק)
"ואפרים עגלה מלומדה" - פירפויינט"א בלע"ז עשויה חבורות חבורות במלמד הבקר שקורין דישגולויי"ן בלע"ז כלומר הרבה יסורין הבאתי עליה והרי היא לא נכנעה ותמיד אוהבת לדוש בתבואה מקום מאכל ומשמן ולא נכנעה להיות חורשת כלומר לא נכנעו לתורה אלא אחר שרירות לבם
"אוהבתי" - יו"ד יתירה כמו (בראשית לא) גנובתי יום
"ואני עברתי על טוב צוארה" - לפיכך אני מביא עליה' מלכים שיתישו את כחם
"ארכיב אפרים יחרוש יהודה וגו'" - אם תרצו שארכיב אפרים על אומות יחרוש יהודה וישדד לו (יעקב) לעצמו חרישה של מע"ט כמו שהוא מפרש ואומר נירו לכם ניר וגו'מצודות (כל הפרק)
מצודת דוד
"ישדד לו יעקב" - כל ישראל בכללו יכתת הרגבים לכסות הזרעים בעבורו למען יאכל פריה ר"ל יקיימו המצות לטובתן למען יקבלו שכר
"ארכיב אפרים" - לכן הרכבתי עול התורה על אפרים וגם יהודה יחרוש ר"ל יעסוק במצות
"ואני עברתי" - העברתי ידי
"על טוב צוארה" - ר"ל חפשתי צוארה וראיתי שהיא טובה ושמנה וראוייה לשום העול עליה ר"ל ראיתי שראוי הוא לקבל עליו עול התורה ומצוה
"ואפרים" - הנה אפרים הוא כעגלה שמרגילין אותה לעבודתה למשוך בעול ולחרוש והיא אוהבת לדוש למען תאכל מן הדיש ר"ל אני למדתים התורה והמצות והם חפצים בקבול השכר מבלי עשות המעשה
מצודת ציון
"מלמדה" - ענין ההרגל כמו וילמד לטרף טרף (יחזקאל יט)
"אוהבתי" - היו"ד יתירה וטפלה
"לדוש" - מלשון דישה והוא הפרדת התבואה מהקשין
"ארכיב" - אמר בלשון שאלה על הדבר ההושם ממעל
"ישדד" - ענין כתישת הרגבים לכסות הזרעים ממעל וכן יפתח וישדד אדמתו (ישעיהו כח)מלבי"ם (כל הפרק)
"ואפרים עגלה מלומדה", אפרים אין לו כח כשור לעול לחרוש באדמה, כי הוא דומה כעגל המלומד לעשות מלאכה קלה, והוא כי "אהבתי לדוש" שהיא אוהבת לדוש בתבואה שהיא מלאכת העגל, שמרקד על התבואה ודש אותה וגם אוכל בשעת דישה, לא החרישה שאינו מלאכת העגל הרך. ר"ל שאוהב לשאת שעבוד קל כמו מה שרצה להשתעבד אל מלך מצרים שהיה עול בלתי קשה ועבודה קלה ושעם זה יאכל מטוב ארץ מצרים וירויח במסחרו שם, לא לשאת עול מלך אשור לחרוש ולעבוד בכל עבודת פרך, "ואני עברתי על טוב צוארה", ואני עדיין חסתי עליה כי עברתי וראיתי את טוב צוארה השמן והענוג שאינו יכול לשאת עול כבד, והיה עדיין בדעתי שלא למסרה אל העמים שיאסרו אותה במוסרות לשתי עונותם, וחשבתי שיכניסו צוארם לעבוד עבודתי שהיא עבודה קלה ועי"כ לא ימסרו ביד אדונים קשה, וחשבתי כי ישתתפו עם מלכות יהודה ושניהם יעבדו את ה' ויחרשו את אדמתו אדמת הקדש, וז"ש שחשבתי "ארכיב אפרים" ר"ל שאצרפנו ואחברנו אל יהודה ששניהם יחרשו ויעבדו בחלקת ה' ביחד, והייתי מקוה כי "יחרוש יהודה ישדד לו יעקב" שיהודה שהוא מלומד לחרוש בעבודת ה' הוא יעשה החרישה שהיא עבודה הקשה, ויעקב שאינו מלומד לחרוש את האדמה הוא ישדד, שהיא העבודה שאחר החרישה שעוברים שנית על התלמים לכתש את הרגבים שהיא עבודה קלה, והיינו שיהודה יכין אדמת הנפש יחרוש אותה עד שתהיה מוכנת לקבל זריעת הצדקה והמע"ט ואחריו יבא גם יעקב שהם עשרת השבטים לגמור מעשה החרישה וההכנה. ואז.
ביאור המילות
"אהבתי". היו"ד נוספת ולכן הטעם מלעיל:
"ארכיב". בא על הצמד, ושני סוסים ביחד נקראו רכב, והושאל על צמד השורים במחרישה:
"יחרוש", ישדד עי' הבדלם (ישעיה כ"ח כ"ד), השידוד הוא אחר החרישה ופתיחת הקרקע, והוא פעל ומשם שדה, שמכתת הרגבים וכותשם עד שתעשה שדה ראויה לזריעה:הבהרה: | ||
---|---|---|
|
מטרת ההרכבה בין אפרים לבין יהודה
בעם ישראל ישנן קבוצות שונות עם כשרונות שונים, ושיתוף פעולה ביניהן יכול להיות חיובי, אך גם הרסני. לאחר שהנביא הוכיח את עם ישראל על כך שהאחדות ביניהם גורמת להם להעלים עין ממעשי עוול ( פירוט ), הוא חזר לתאר את המטרה האמיתית של האחדות:
(הושע י יא): "ואפרים עגלה מלמדה, אהבתי לדוש; ואני עברתי על טוב צוארה; ארכיב אפרים, יחרוש יהודה, ישדד לו יעקב. זרעו לכם לצדקה, קצרו לפי חסד; נירו לכם ניר, ועת לדרוש את ה' עד יבוא וירה צדק לכם. חרשתם רשע, עולתה קצרתם, אכלתם פרי כחש; כי בטחת בדרכך, ברב גבוריך."
פסוק יא - הרכבת העגלים
הנביא מדבר במשל מתחום עבודת האדמה. אפרים ויהודה, שני השבטים העיקריים בעם ישראל, נמשלו לשני עגלים המשמשים לעבודת אדמה.
אפרים עגלה מלומדה, אוהבתי לדוש - אפרים נמשל לעגלה הרגילה ואוהבת לעסוק בפעולת הדיש = פירוק השיבולים והפרדת הגרעינים מהגבעולים - פעולה שנעשית על-ידי דריכה ורמיסה ברגליים.
ואני עברתי על טוב צווארה - ה' נמשל לאיכר, האיכר עבר במבטו על הצוואר הטוב והעדין של העגלה, וראה שאינה מתאימה לעבודת החרישה, הנעשית ע"י קשירת מחרשה כבדה לצוואר הבהמה, ולכן החליט לצרף אליה עגלה נוספת:
ארכיב אפרים, יחרוש יהודה - האיכר החליט להרכיב את אפרים ליהודה , שהוא עגל בעל צוואר קשה המתאים לחרישה : יהודה יחרוש ויחרוץ תלמים בקרקע, ואפרים תדוש את הרגבים בקרקע ותפורר אותם, וכך שניהם ביחד יעשו עבודה שלמה:
ישדד לו יעקב - אפרים ויהודה ביחד נקראים יעקב , והצוות הזה, בעבודה משותפת, ישדד = יהפכו את חלקת האדמה לשדה חרוש ומוכן לזריעה .
חריש הוא משל למחשבה ותכנון , ודיש הוא משל למלחמה והרס . כדי לבנות מדינה יש צורך בשני הכוחות הללו - כוח המחשבה היוצרת והבונה את הטוב, וכוח המלחמה ההורס את הרע. הרכבה נכונה של שני הכוחות הללו עשויה ליצור קרקע פוריה ליוזמות חיוביות:
פסוק יב - תפקידם של העגלים
זרעו לכם לצדקה - זריעה היא משל להתחלה ויוזמה חדשה ; צדקה היא עשיית צדק . ההרכבה בין אפרים ליהודה היתה אמורה להביא ליוזמות חדשות של עשיית צדק - בניית מדינה העושה צדק עם אזרחיה ועם העולם כולו, כאשר בני יהודה תורמים את המחשבה והתכנון, ובני אפרים תורמים את הכוח להרוס ולהילחם באויבים שמסביב.
קצרו לפי חסד - קציר הוא משל לתוצאה של היוזמה ולגמול שמקבלים עליה . ה' הבטיח ליהודה ולאפרים, שאם אכן ינצלו את ההרכבה ביניהם כדי לזרוע צדקה, הם יזכו לגמול לפי חסד , כלומר גדול יותר מהמעשה שעשו.
נירו לכם ניר - ניר הוא ניקוי השדה הקצור משאריות של עשבים וקוצים, כהכנה לחריש של השנה הבאה; והוא משל לתיקון המידות הנפשיות, כהכנה למחשבה ולתכנון . אחרי שרואים את התוצאות של יוזמות הצדקה ומקבלים גמול לפי חסד, יש לנקות את הנפש מגאוה וממידות רעות אחרות, כדי להכין אותה ל"סיבוב" הבא של יוזמות צדקה חדשות, כי הצדיקים הולכים מחיל אל חיל.
ועת לדרוש את ה' עד יבוא ויורה צדק לכם - אחרי שניקיתם את נפשכם ממידות רעות, קבעו לעצמכם זמן לדרוש ( = לבקש עצה והדרכה ) מאת ה' , עד שהוא יביא את היורה - הגשם הראשון של השנה הבאה; וגם יורה וילמד אתכם איך להמשיך לעשות צדק בעולם.
כמו בעבודת האדמה, גם בעבודת ה' יש מחזוריות: לאחר שהעם זרע מעשי צדקה , וקצר תוצאות של חסד , הוא צריך לחזור לעבודת הניר : לנקות את הנפש משאריות הקציר, מהגאוה המופרזת שדבקה בו (אולי) כתוצאה ממעשי החסד שעשה, כדי שיוכל להמשיך ולהתעלות. היורה - הגשם הראשון - הוא משל להוראה שמבקשים מה' בדרכי הצדק: כשם שהיורה הוא תנאי הכרחי לתחילת הצמיחה בשנה החדשה, כך גם הוראת הצדק שבאה מה' היא תנאי הכרחי להמשך ההתקדמות בעבודת הנפש - רק לאחר שאדם מקבל הדרכה כלשהי מה', הוא יכול להמשיך ולהתקדם בכוחות עצמו.
פסוק יג - בגידתם של העגלים
אולם שני העגלים, המהווים ביחד את בית יעקב, השתמשו באחדות שלהם לרעה:
חרשתם רשע - חשבתם ביחד מחשבות רעות, תוכניות של רשע = פגיעה בזולת ובה' .
עוולתה קצרתם - התוצאות של מחשבותיכם היו מעשי עוולה שאתם עשיתם ושאחרים עשו נגדכם.
אכלתם פרי כחש, כי בטחת בדרכך, ברוב גיבוריך - אכילת פרי היא משל לתוצאה או גמול , כחש הוא שכנוע עצמי בדברי שקר ; שכנעתם את עצמכם שאתם חזקים וגיבורים ביחד ושאף אחד לא יוכל לנצח אתכם, ולכן התדרדרתם אל מעשי רשע ועוול ואכלתם את התוצאות השליליות של מעשים אלה.
פירושים נוספים
ארכיב אפרים
1. פירשנו שהכוונה להרכבה, חיבור, של אפרים ויהודה;
2. אך יש שפירשו שהכוונה לחרישה, מהשורש כרב שמשמעותו בארמית חרש, בחילוף אותיות ( אביתר כהן ).
נירו לכם ניר ועת לדרוש את ה'
1. פירשנו ניר כמשל לניקוי הנפש ממידות רעות, ובפרט ממידת הגאוה שבאה אחרי שקוצרים את ההצלחות. פירוש זה מתאים לסדר הפעולות החקלאיות - זריעה , קצירה , ואז ניר כהכנה לשנה הבאה.
2. אך אפשר גם לפרש ניר כמשל לדרישת ה', פניה אל ה' בבקשת הדרכה והוראה בדרכי הצדק: כמו שהניר הוא הכנה לחריש , כך דרישת ה' היא הכנה למחשבות שהאדם חושב בעצמו.
פסוקים נוספים
בפרק ח נאמר (הושע ח ז): "כי רוח יזרעו וסופתה יקצרו , קמה אין לו צמח בלי יעשה קמח אולי יעשה זרים יבלעהו"- בני ישראל זרעו רוח וקצרו סופה, כלומר, כלום. בפסוק שלנו הם התדרדרו, חרשו רשע וקצרו עוולה.
מקורות
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2008-07-24.
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "הושע י יא"
קטגוריה זו מכילה את 8 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 8 דפים.