קטגוריה:דניאל ה כד

במשך שש משפטים, חלקם ארוכים, דניאל הודיע למלך את גדולתו ושהוא חטא לאל עליון.
דינאל מוסיף משפט אזהרה נוסף - אלוהים שלח את ידו וכתב לך מסר.
דניאל היה יכול לענות מה כתוב בלי ההכנה הארוכה, אולם אז לא היה ברור מה הם חטאו, ולמה אלוהים מעניש את בבל.
כיוון שדניאל הציג את החטא, כחטאו האישי של המלך בלבד, לא פלא שבסוף הסיפור בלשאצר הוענש אישית.

במידה מסוימת דניאל שואל את המלך, ונותן לו זמן להגיד - 'זה כבר לא מעניין אותי. טוב זה לא יהיה!'

"קֳדָמוֹהִי" - שורש: קֳדָם (ארמית, מילת יחס). מלפני, לפני כן בזמן.

של"ג תרגם - "מִפָּנָיו" במקום 'מלפניו' או 'מקודם', והתרגום יוצר את הרושם 'שאלוהים שלח פס של יד וכתב.'

דניאל מדגיש שהוא יקרא את הכתב הקודם, וזה כדי שלא יאמרו חכמים אחרים שהוא שינה את הכתב, או הכתב השתנה, ולו כך היה כתוב כאשר הם קראו אז לבטח גם הם היו יודעים לקרוא ולפרש.

דניאל לא היה נוכח כאשר היד כתבה, אחרת הוא היה צועד קדימה ועונה למלך לשאלתו ולא היה צריך להביא אותו, ככתוב: "אֲזַי דָּנִיֵּאל הָכְנַס לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ" (ביאור:דניאל ה יג).
גם לא נאמר שהמלך אמר לו את המילים האלה. כל שנאמר בפרק זה: "וְהַמֶּלֶךְ רוֹאֶה פַּס יָד אֲשֶׁר כּוֹתֶבֶת" (ביאור:דניאל ה ה).
מכיוון שדניאל השתמש במילים האלה, סביר שהאדם שנשלח להביא אותו ראה את היד הכותבת והוא סיפר לדניאל לפני שדניאל נכנס למלך.

זה כשלעצמו הראה למלך את הידע המסתורי והעמוק של דניאל (אם המלך האמין שהשליח לא העיז להכין את דניאל) - למרות שדניאל לא היה נוכח הוא יודע מה קרה לפרטי פרטים מדויקים.