קטגוריה:דניאל ה יט
נוסח המקרא
ומן רבותא די יהב לה כל עממיא אמיא ולשניא הוו זאעין [זיעין] ודחלין מן קדמוהי די הוה צבא הוא קטל ודי הוה צבא הוה מחא ודי הוה צבא הוה מרים ודי הוה צבא הוה משפיל
וּמִן רְבוּתָא דִּי יְהַב לֵהּ כֹּל עַמְמַיָּא אֻמַיָּא וְלִשָּׁנַיָּא הֲווֹ זאעין [זָיְעִין] וְדָחֲלִין מִן קֳדָמוֹהִי דִּי הֲוָה צָבֵא הֲוָא קָטֵל וְדִי הֲוָה צָבֵא הֲוָה מַחֵא וְדִי הֲוָה צָבֵא הֲוָה מָרִים וְדִי הֲוָה צָבֵא הֲוָה מַשְׁפִּיל.
וּמִן־רְבוּתָא֙ דִּ֣י יְהַב־לֵ֔הּ כֹּ֣ל עַֽמְמַיָּ֗א אֻמַּיָּא֙ וְלִשָּׁ֣נַיָּ֔א הֲו֛וֹ זאעין זָיְעִ֥ין וְדָחֲלִ֖ין מִן־קֳדָמ֑וֹהִי דִּֽי־הֲוָ֨א צָבֵ֜א הֲוָ֣ה קָטֵ֗ל וְדִֽי־הֲוָ֤ה צָבֵא֙ הֲוָ֣ה מַחֵ֔א וְדִֽי־הֲוָ֤ה צָבֵא֙ הֲוָ֣ה מָרִ֔ים וְדִֽי־הֲוָ֥א צָבֵ֖א הֲוָ֥א מַשְׁפִּֽל׃
וּ/מִן־רְבוּתָ/א֙ דִּ֣י יְהַב־לֵ֔/הּ כֹּ֣ל עַֽמְמַיָּ֗/א אֻמַיָּ/א֙ וְ/לִשָּׁ֣נַיָּ֔/א הֲו֛וֹ זאעין [זָיְעִ֥ין] וְ/דָחֲלִ֖ין מִן־קֳדָמ֑וֹ/הִי דִּֽי־הֲוָ֨ה צָבֵ֜א הֲוָ֣א קָטֵ֗ל וְ/דִֽי־הֲוָ֤ה צָבֵא֙ הֲוָ֣ה מַחֵ֔א וְ/דִֽי־הֲוָ֤ה צָבֵא֙ הֲוָ֣ה מָרִ֔ים וְ/דִֽי־הֲוָ֥ה צָבֵ֖א הֲוָ֥ה מַשְׁפִּֽיל׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
רש"י
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"זייעין" - ענין חרדה ורתת כמו והיה רק זועה (ישעיהו כח)
מצודת דוד
"ומן רבותא" - ומרוב הגדולה אשר נתן לו כל עממיא וגו' היו חרדים ומתפחדים מפניו
"די הוה" - אשר היה רוצה היה הורג ואשר היה רוצה היה מכה ואשר היה רוצה היה מגביה ואשר היה רוצה היה משפיל
- פרשנות מודרנית:
תרגום ויקיטקסט: דניאל בתרגום עברי ש. ל. גורדון (של"ג) - וּמִן הַגְּדֻלָּה אֲשֶׁר נָתַן לוֹ, כָּל הָעַמִּים, הָאֻמּוֹת וְהַלְּשׁוֹנוֹת הָיוּ זָעִים וִירֵאִים מִפָּנָיו; אֲשֶׁר הָיָה חָפֵץ - הָיָה מֵמִית, וַאֲשֶׁר הָיָה חָפֵץ - הָיָה מְחַיֶּה, וַאֲשֶׁר הָיָה חָפֵץ - הָיָה מֵרִים, וַאֲשֶׁר הָיָה חָפֵץ - הָיָה מַשְׁפִּיל.
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:דניאל ה יט.
כָּל הָעַמִּים, הָאֻמּוֹת וְהַלְּשׁוֹנוֹת הָיוּ זָעִים וִירֵאִים מִפָּנָיו
אלוהים העניק כוח אדיר לנבוכדנצר המלך, וכל העמים היו יראים מפניו:
- "אֲשֶׁר הָיָה חָפֵץ - הָיָה מֵמִית"
- "וַאֲשֶׁר הָיָה חָפֵץ - הָיָה מְחַיֶּה"
כדברי הנביאים, אלוהים רצה להעניש את ממלכת היהודה וללמד אותה לקח. אלוהים גם רצה לפזר את היהודים בין הגויים כדי שהם ילמדו את הגויים ויביאו לעצמם ולגויים ברכה, כדברי אלוהים לאברם: "וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל, וַאֲבָרֶכְךָ, וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ; וֶהְיֵה בְּרָכָה. ... וְנִבְרְכוּ בְךָ כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה" (ביאור:בראשית יב ב-ג).
- נבוכדנצר היה הכלי בידי אלוהים כדי להוציא לפועל את תוכניתו.
בֵּלְשַׁאצַּר היה יכול ללמוד מתולדות אביו ולהשפיל את עצמו לפני אלוהים ולרומם אותו - אולם כפי שנראה בֵּלְשַׁאצַּר לא עשה זאת.
דניאל ממשיך לתת כבוד למלך ומהלל את כוחו.
"אֲשֶׁר הָיָה חָפֵץ" - בשרירות רצונו, ללא הגבלה, צורך או מוסר, המלך עשה את אשר הוא היה חפץ.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • Sefaria • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "דניאל ה יט"
קטגוריה זו מכילה את 3 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 3 דפים.