רש"י מנוקד על המקרא/ספר דברים/כד
(א) כִּי מָצָא בָהּ עֶרְוַת דָּבָר – מִצְוָה עָלָיו לְגָרְשָׁהּ (גיטין צ' ע"ב), שֶׁלֹּא תִּמְצָא חֵן בְּעֵינָיו.
(ב) לְאִישׁ אַחֵר – אֵין זֶה בֶּן זוּגוֹ שֶׁל רִאשׁוֹן; הוּא הוֹצִיא רְשָׁעָה מִתּוֹךְ בֵּיתוֹ, וְזֶה הִכְנִיסָהּ (גיטין צ' ע"ב).
(ג) וּשְׂנֵאָהּ הָאִישׁ הָאַחֲרוֹן – הַכָּתוּב מְבַשְּׂרוֹ שֶסּוֹפוֹ לִשְׂנֹאתָהּ (ספרי ער). וְאִם לָאו – קוֹבַרְתּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: אוֹ כִי יָמוּת (ספרי שם; גיטין צ' ע"ב).
(ד) אַחֲרֵי אֲשֶׁר הֻטַּמָּאָה – לְרַבּוֹת סוֹטָה שֶׁנִּסְתְּרָה (ספרי שם).
(ה) אִשָּׁה חֲדָשָׁה – שֶׁהִיא חֲדָשָׁה לוֹ, וַאֲפִלּוּ אַלְמָנָה, פְּרָט לְמַחֲזִיר גְּרוּשָׁתוֹ (ספרי ער; יבמות י"א ע"ב).
וְלֹא יַעֲבֹר עָלָיו – דְּבַר הַצָּבָא.
לְכָל דָּבָר – שֶׁהוּא צֹרֶךְ הַצָּבָא, לֹא לְסַפֵּק מַיִם וּמָזוֹן וְלֹא לְתַקֵּן דְּרָכִים. אֲבָל הַחוֹזְרִים מֵעוֹרְכֵי הַמִּלְחָמָה עַל פִּי כֹּהֵן, כְּגוֹן בָּנָה בַיִת וְלֹא חֲנָכוֹ, אוֹ אֵרַשׂ אִשָּׁה וְלֹא לְקָחָהּ, מַסְפִּיקִין מַיִם וּמָזוֹן וּמְתַקְּנִין אֶת הַדְּרָכִים (שם ושם).
יִהְיֶה לְבֵיתוֹ – אַף בִּשְׁבִיל בֵּיתוֹ, אִם בָּנָה בַּיִת וַחֲנָכוֹ וְאִם נָטַע כֶּרֶם וְחִלְּלוֹ, אֵינוֹ זָז מִבֵּיתוֹ בִּשְׁבִיל צָרְכֵי הַמִּלְחָמָה.
לְבֵיתוֹ – זֶה בֵּיתוֹ.
יִהְיֶה – לְרַבּוֹת אֶת כַּרְמוֹ (ספרי שם; סוטה מ"ג ע"א).
וְשִׂמַּח – יְשַׂמַּח אֶת אִשְׁתּוֹ, וְתַרְגּוּמוֹ: "וְיַחְדֵּי יָת אִתְּתֵיהּ". וְהַמְּתַרְגֵּם 'וְיֶחְדֵּי עִם אִתְּתֵיהּ' טוֹעֶה הוּא, שֶׁאֵין זֶה תַּרְגּוּם שֶׁל "וְשִׂמַּח" אֶלָּא שֶׁל 'וְשָׂמַח'.
(ו) לֹא יַחֲבֹל – אִם בָּא לְמַשְׁכְּנוֹ עַל חוֹבוֹ בְּבֵית דִּין, לֹא יְמַשְׁכְּנֶנּוּ בִּדְבָרִים שֶׁעוֹשִׂים בָּהֶן אֹכֶל נֶפֶשׁ (ב"מ קי"ג ע"א; שם קט"ו ע"א).
רֵחַיִם – הִיא הַתַּחְתּוֹנָה.
וָרָכֶב – הִיא הָעֶלְיוֹנָה.
(ז) כִּי יִמָּצֵא – בְּעֵדִים וְהַתְרָאָה (מכילתא נזיקין פרשה ה). וְכֵן כָּל "יִמָּצֵא" שֶׁבַּתּוֹרָה.
וְהִתְעַמֶּר בּוֹ – אֵינוֹ חַיָּב עַד שֶׁיִּשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ (ספרי ער).
(ח) הִשָּׁמֶר בְּנֶגַע הַצָּרַעַת – שֶׁלֹּא תִּתְלֹשׁ סִימָנֵי טֻמְאָה, וְלֹא תָּקֹץ אֶת הַבַּהֶרֶת (מכות כ"ב ע"א).
כְּכֹל אֲשֶׁר יוֹרוּ אֶתְכֶם – אִם לְהַסְגִּיר, אִם לְהַחֲלִיט, אִם לְטַהֵר.
(ט) זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה וְגוֹמֵר לְמִרְיָם – אִם בָּאתָ לְהִזָּהֵר שֶׁלֹּא תִּלְקֶה בְצָרַעַת, אַל תְּסַפֵּר לָשׁוֹן הָרָע. זָכוֹר הֶעָשׂוּי לְמִרְיָם שֶׁדִּבְּרָה בְּאָחִיהָ וְלָקְתָה בִּנְגָעִים (ספרי ערה).
(י) כִּי תַשֶּׁה בְרֵעֲךָ – "[אֲרֵי] תֵחוּב בְּחַבְרָךְ" [בנוסחנו: אֲרֵי תִרְשֵׁי בְּחַבְרָךְ, =כִּי תִּהְיֶה נוֹשֶׁה בַּחֲבֵרְךָ].
מַשַּׁאת מְאוּמָה – חוֹב שֶׁל כְּלוּם.
(יב) לֹא תִשְׁכַּב בַּעֲבֹטוֹ – לֹא תִשְׁכַּב וַעֲבוֹטוֹ אֶצְלְךָ (ספרי רעז).
(יג) כְּבוֹא הַשֶּׁמֶשׁ – אִם כְּסוּת לַיְלָה הוּא. וְאִם כְּסוּת יוֹם – הַחֲזִירֵהוּ בַּבֹּקֶר (ספרי רעז), וּכְבָר כָּתוּב בִּ'וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים': "עַד בֹּא הַשֶּׁמֶשׁ תְּשִׁיבֶנּוּ לוֹ" (שמות כב,כה); כָּל הַיּוֹם תְּשִׁיבֶנּוּ לוֹ, וּכְבֹא הַשֶּׁמֶשׁ תִּקָּחֶנּוּ (ב"מ קי"ד ע"ב).
וּבֵרְכֶךָּ – וְאִם אֵינוֹ מְבָרֶכְךָ, מִכָּל מָקוֹם וּלְךָ תִּהְיֶה צְדָקָה (ספרי שם).
(יד) לֹא תַעֲשֹׁק שָׂכִיר – וַהֲלֹא כְּבָר כָּתוּב? אֶלָּא לַעֲבֹר עַל הָאֶבְיוֹן בִּשְׁנֵי לָאוִין: 'לֹא תַעֲשֹׁק שְׂכַר שָׂכִיר שֶׁהוּא עָנִי וְאֶבְיוֹן'; וְעַל הֶעָשִׁיר כְּבָר הֻזְהַר: "לֹא תַעֲשֹׁק אֶת רֵעֲךָ" (ויקרא יט,יג).
אֶבְיוֹן – הַתָּאֵב לְכָל דָּבָר.
מִגֵּרְךָ – זֶה גֵּר צֶדֶק (ספרי רעח; ב"מ קי"א ע"ב).
בִּשְׁעָרֶיךָ – זֶה גֵּר תּוֹשָׁב הָאוֹכֵל נְבֵלוֹת (שם ושם).
אֲשֶׁר בְּאַרְצְךָ – לְרַבּוֹת שְׂכַר בְּהֵמָה וְכֵלִים (שם ושם).
(טו) וְאֵלָיו הוּא נוֹשֵׂא אֶת נַפְשׁוֹ – אֶל הַשָּׂכָר הַזֶּה הוּא נוֹשֵׂא אֶת נַפְשׁוֹ לָמוּת, עָלָה בַּכֶּבֶשׁ וְנִתְלָה בָּאִילָן (ספרי רעט; ב"מ קי"ב ע"א).
וְהָיָה בְךָ חֵטְא – מִכָּל מָקוֹם, אֶלָּא שֶׁמְּמַהֲרִין לִפָּרַע עַל יְדֵי הַקּוֹרֵא (ספרי שם).
(טז) לֹא יוּמְתוּ אָבוֹת עַל בָּנִים – בְּעֵדוּת בָּנִים. וְאִם תֹּאמַר: בַּעֲוֹן בָּנִים? כְּבָר נֶאֱמַר: אִישׁ בְּחֶטְאוֹ יוּמָתוּ (ספרי רפ). אֲבָל מִי שֶׁאֵינוֹ אִישׁ – מֵת בַּעֲוֹן אָבִיו, וְהַקְּטַנִּים מֵתִים בַּעֲוֹן אֲבוֹתָם בִּידֵי שָׁמָיִם (שבת ל"ב ע"ב).
(יז) לֹא תַטֶּה מִשְׁפַּט גֵּר יָתוֹם – וְעַל הֶעָשִׁיר כְּבָר הֻזְהַר: "לֹא תַטֶּה מִשְׁפָּט" (דברים טז,יט); וְשָׁנָה בֶּעָנִי, לַעֲבֹר עָלָיו בִּשְׁנֵי לָאוִין. לְפִי שֶׁנָּקֵל לְהַטּוֹת מִשְׁפַּט עָנִי יוֹתֵר מִשֶּׁל עָשִׁיר, לְכָךְ הִזְהִיר וְשָׁנָה עָלָיו.
וְלֹא תַחֲבֹל – שֶׁלֹּא בִּשְׁעַת הַלְוָאָה.
(יח) וְזָכַרְתָּ – עַל מְנָת כֵּן פְּדִיתִיךָ, לִשְׁמֹר חֻקּוֹתַי, אֲפִלּוּ יֵשׁ חֶסְרוֹן כִּיס בַּדָּבָר.
(יט) וְשָׁכַחְתָּ עֹמֶר – וְלֹא גָּדִישׁ (ספרי רפג). מִכָּאן אָמְרוּ: עֹמֶר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ סָאתַיִם וּשְׁכָחוֹ, אֵינוֹ שִׁכְחָה (משנה פאה ו ו).
בַּשָּׂדֶה – לְרַבּוֹת שִׁכְחַת קָמָה (ספרי שם), שֶׁשָּׁכַח מִקְצָתָהּ מִלִּקְצֹר.
לֹא תָשׁוּב לְקַחְתּוֹ – מִכָּאן אָמְרוּ: שֶׁלְּאַחֲרָיו שִׁכְחָה, שֶׁלְּפָנָיו אֵינוֹ שִכְחָה, שֶׁאֵינוֹ בְּבַל תָּשׁוּב (משנה פאה ו ד).
לְמַעַן יְבָרֶכְךָ – וְאַף עַל פִּי שֶׁבָּאת לְיָדוֹ שֶׁלֹּא בְּמִתְכַּוֵּן; קַל וָחֹמֶר לָעוֹשֶׂה בְּמִתְכַּוֵּן. אֱמֹר מֵעַתָּה, נָפְלָה סֶלַע מִיָּדוֹ וּמְצָאָהּ עָנִי וְנִתְפַּרְנֵס בָּהּ, הֲרֵי הוּא מִתְבָּרֵךְ עָלֶיהָ (ספרי שם).
(כ) לֹא תְפַאֵר – לֹא תִטֹּל תִּפְאַרְתּוֹ מִמֶּנּוּ. מִכָּאן שֶׁמַּנִּיחִין פֵּאָה לָאִילָן (חולין קל"א ע"א).
אַחֲרֶיךָ – זוֹ שִׁכְחָה (שם ע"ב).
(כא) לֹא תְעוֹלֵל – אִם מָצָאתָ בּוֹ עוֹלֵלוֹת, לֹא תִּקָּחֶנָּה. וְאֵיזוֹ הִיא עוֹלֵלוֹת? כָּל שֶׁאֵין לָהּ לֹא כָּתֵף וְלֹא נָטֵף. יֵשׁ לָהּ אֶחָד מֵהֶם, הֲרֵי הִיא לְבַעַל הַבַּיִת (ספרי רפה; משנה פאה ז ד). וְרָאִיתִי בִּגְמָרָא יְרוּשַׁלְמִית (ירושלמי פאה ז ד), אֵיזוֹ הִיא כָּתֵף? פְּסִיגִין זֶה עַל גַּב זַה. נָטֵף, אֵלּוּ הַתְּלוּיוֹת בַּשִּׁדְרָה וְיוֹרְדוֹת.