קטגוריה:דברים יט יא

פג.

וכי יהיה איש שונא לרעהו . הנה לענין הורג במזיד, אין הבדל בין אם הרגו מחמת שנאה, או מחמת שרוצה לשלול ממונו וכדומה. וע"כ אמרו, שבא ללמד תוכחת מוסר, איך עבירה גוררת עבירה. שע"י שעבר על ואהבת לרעך , ולא תשנא את אחיך - ילך מדחי אל דחי, עד שיארוב לו וקם עליו והכהו נפש.

פד.

ונס אל אחת הערים האל . ריב"י סובר שהוא צווי שינוס אל עיר מקלט, וכבר הובא דברי ריב"י בספרי ( מסעי יט ). ורבי סובר שאינו צווי, רק ר"ל אם ינוס מעצמו, ע"י שסבור שקלטו, ישלחו ב"ד ויקחוהו משם. וכ"ז מובא במכות י ע"ב.

ותראה שרבי הולך לשטתו, עפמ"ש במכות ט ע"ב, "הא רבי והא רבנן". שלר"י דס"ל נשמט הברזל מקתו - אינו גולה, וה"ה לחבל הנפסק, לא משכחת שונא גולה, עיי”ש ברש"י. וא"כ כאן שמדבר בשונא, א"א שיהיה צווי שינוס לעיר מקלט, כי בכל אופן אינו גולה!

וריב"י סובר שם כרבנן, דנשמט הברזל מקתו גולה. ויצויר שונא גולה, אם נפסק החבל, כמ"ש ר"ש, "יש שונא גולה". וע"כ אמר "הכל מקדימין לערי מקלט".

ובזה מיושב מה שתמה בז"א על הרמב”ם, שכתב (הל' רוצח ז ה) ד"א' שוגג וא' מזיד מקדימים לערי מקלט", כר' יוסי בר"י ולא כרבי. והא הלכה כר' מחברו! משום דריב"י קאי כחכמים, דפליגי עליה דרבי, גבי ונשל הברזל מן העץ . ושם הלכה כרבנן לגבי רבי (כנ"ל שפטים עח ).