אור החיים על דברים יט
<< · אור החיים על דברים · יט · >>
פסוק ח
פסוק יא
פרשה זו רומזת מה שאמרו בגמ' מכות (מכות יב, א) שלשה טעיות עתיד שרו של אדום לטעות לעתיד לבא, ואחד מהם הוא שערי מקלט קולטות ההורג בשוגג והוא מזיד, וידוע כי שרו של אדום הוא ס"מ הוא שטן (בבא בתרא טז, א) הוא יצר הרע ועליו העיד הכתוב כאן, ואמר "כי יהיה איש שונא" כי אין שונא לאדם כיצרו הרע והוא מקור השנאה, "לרעהו" כי הוא מראה ריעות לכל כי לטובתם מיעצם, והוא שונא לו ומבקש רעתו בדרך אהבה וריעות, וארב שאורב לו להחטיאו כי יש לך לדעת שעבירה ראשונה שעושה האדם אינו עושה אלא כשגגה ובזה מוצא שער הצר ליכנס לנפש, גם מקדים להאדם כאומרו (בראשית ד, ז) "לפתח חטאת רובץ" קודם בא המנגדו באדם, גם מסביר לו פנים על מעשה הרע ויאמר לרע טוב ואין לך אורב גדול מזה, ובזה מתגבר עליו, והוא אומרו וקם עליו מה שאין כן קודם לכן שהיה כחוט השערה הלך בתוך האדם (סוכה נב, ב) ועל ידי החטא יתגבר ויקום עליו.
ואומר "והכהו נפש" כאן העיר שהוא מדבר על ס"מ ולזה אמר "והכהו נפש" פירוש שחובל בנפשו כי על ידי החטא תמות הנפש, "ונס אל אחת" פירוש אם ינוס אל אחת הערים האל לבצר עצמה שהיא מערי המקלט, (להלן יב) "ושלחו זקני עירו" הם בית דין של מעלה שהיא עיר של השר של אדום, "ולקחו אותו ועל פי המשפט יתנוהו ביד גואל הדם" הוא אבינו שבשמים:
ואומרו "ומת" כאן רמז סוד אומרם ז"ל (סנהדרין לח, ב) מושיט אצבעו בהם ושרפם, והוא אומרו "ביד גואל הדם ומת" פירוש בנגיעת יד ה' בו בזה הוא מת מעצמו, ולפי שאמרו ז"ל כי הריגת ס"מ תהיה גם כן על ידי ישראל שידם תהיה בו להמיתו עם ה' ברוך הוא, לזה אמר (להלן יג) "לא תחוס עליו", והגם שהצדיקים הרויחו באמצעותו, יש להם להביט אל דם נקי כמה דמים רבים ששפך באורבו, ואז "וטוב לך" תהיה נחלטת בחינת הטוב לך, כי בהבטל רוח הטומאה תהיה נשלמת בחינת הטוב במקומה שהם בני ישראל:פסוק יט
רבותינו ז"ל אמרו (מכות ה:): "מכאן הרגו אין נהרגים כאשר זמם ולא כאשר עשה" , וקשה דלמא אמר הכתוב "כאשר זמם" להתחייב אפילו לא עשה אלא מעת אשר ענה סרה וזמם לעשות רעה לאחיו נתחייב, וכשנעשה מעשה על ידו ונהרג יש כאן זמם ועשה וקורא אני בו גם כן זמם ונוסף שעשה ואין כאן טענת אין עונשין מן הדין:
אכן עיקר הדרשה היא ממה שהיה לו לומר כאשר ענה על אחיו וחוזר למה שאמר שקר ענה באחיו יעשו לו כאשר ענה, ובמאמר זה ישנו לחיוב בין נהרג בין לא נהרג שניהם נכללים במשמעות אשר ענה, ומה שלא אמר לשון הכולל והלך לבקש לשון זה אשר זמם לדיוק בא, לומר דוקא "זמם" ולא עשה כדבריהם ז"ל, וז"ל בברייתא אמרו אמר לו אביו לאו ק"ו הוא אמר לו למדתנו רבינו אין עונשין מן הדין וכו', אין להקשות מזה לדבריהם, כי בלא טעם אין עונשין מן הדין היה הק"ו מכריח לומר שלא בא הכתוב לפוטרן אם הרגו שהרי ק"ו הדברים ואין כח בדיוק לדחות הק"ו, ולאוקמי קרא שלא בדיוק, אם לא מטעם שדחה רבי אין עונשין מן הדין:
<< · אור החיים על דברים · יט · >>