ספרי על דברים יט
<< · ספרי על דברים · יט · >>
פסוק ב
בתוך ארצך . ולא בספר (=גבול) .
אשר ה' א-להיך נותן לך לרשתה . משתכבוש - תירש.פסוק ג
תכין לך הדרך . (מכות ט) תכין סרטיאות שיהיו (מפורשות) [מפולשות] לתוכה.
ושלשת את גבול ארצך . שלא יהיו מפוזרות, אלא [משולשות]. ויהיו מכוונות כשתי שורות שבכרם.
אשר ינחילך ה' א-להיך . לרבות עבר הירדן.
לנוס שמה ( כל רוצח ). שלא יהיה גולה מעיר לעיר.פסוק ד
[כל רוצח . ] וזה דבר הרוצח . מכאן אמרו, (שביעית י) רוצח שגלה מעירו לעיר מקלט, [ידבר ויאמר "רוצח אני"].
מכלל שנאמר פן ירדף גואל הדם אחרי הרוצח , אין לי אלא רודף וגואל. רודף ואינו גואל, גואל ואינו רודף, לא רודף ולא גואל, מנין? תלמוד לומר " רוצח " " רוצח " ריבה.
מכלל שנאמר כי יחם לבבו , אין לי אלא מי שיש לו חמות הלב. (מכות ט) האב את הבן והבן את האב, (האב את האב והבן את הבן,) מנין? תלמוד לומר " רוצח " " רוצח " ריבה.
עה.
מה תלמוד לומר " שמה " " שמה " " שמה " שלשה פעמים? (מכות ט)
- שם תהיה דירתו,
- שם תהיה מיתתו,
- שם תהיה קבורתו.
מה תלמוד לומר " רעהו " " רעהו " " רעהו " שלשה פעמים? (מכות ט)
- " רעהו ", פרט לאחרים (=גוים) ,
- " רעהו ", פרטו לגר [תושב],
- " רעהו ", כבר קראו הכתוב " רעהו ", שנאמר: "אשר יכה את רעהו בבלי דעת".
עו.
והוא לא שונא לו (מתמול שלשום) . (מכות יא ע"ב) הא אם שונא לו, אינו גולה.
מתמול שלשום . זו שר' יהודה אומר, " תמול " - שנים, " שלשום " - ג'.
(על כן אנכי מצוך. להזהיר ב"ד על כך).פסוק ה
ואשר יבא את רעהו ביער . (מכות ח) מה יער רשות לניזק ולמזיק ליכנס לשם, אף כל שהוא רשות לניזק ולמזיק ליכנס לשם. יצא חצר של בעל הבית, שאין רשות לניזק (ולמזיק) ליכנס לשם.
לחטוב עצים . (שם) אבא שאול אומר, מה חטיבת עצים רשות, אף כל שהוא רשות; יצא אב המכה את בנו.
עח.
ונדחה ידו בגרזן . מכאן אתה אומר, נתכוין לקוץ את האילן ונפל על אדם והרגו, הרי זה גולה.
ונשל הברזל מן העץ . (מכות ז) המבקע. רבי אומר, מן העץ המתבקע.
עט.
ומצא . במצוי. [פרט לממציא את עצמו.] (מכות ח) מכאן היה ר' אליעזר בן יעקב אומר, אם משיצאה אבן מידו ,הוציא הלה את ראשו וקבלה - הרי זה פטור.
פ.
הוא ינוס אל אחת הערים האלה . שלא יהיה גולה מעיר לעיר.פסוק ו
פן ירדוף גואל הדם . מצוה ביד גואל הדם לרדוף.
( כי יחם לבבו ) [ והוא לא שונא לו ]. הא אם שונא לו - אינו גולה.
מתמול שלשום . ר' יהודה אומר " תמול " - שנים, " שלשום " - שלשה.
על כן אנכי מצוך לאמר . להזהיר בית דין על כך.פסוק ח
ואם ירחיב ה' א-להיך את גבולך . עשה מצוה האמורה בענין, שבשכרה ירחיב ה' את גבולך.
כאשר נשבע לאבותיך . הכל בזכות אבותיך.
ונתן לך את כל הארץ אשר ( נשבע ) [דבר לתת] לאבותיך . (הכל בזכות אבות) [זה קיני קנזי וקדמוני].פסוק ט
ר' נהוראי אומר, שלש על שלש ועוד שלש הרי תשע, ועוד ג' הרי י"ב.
אבא שאול אומר, שלש על שלש ועוד שלש הרי תשע. " על השלש " הרי שתים עשרה. " האלה " הרי חמש עשרה.
( ולא ישפך דם נקי בקרב ארצך אשר ה' א-להיך נותן לך נחלה ).פסוק יא
וכי יהיה איש שונא לרעהו וארב לו וקם עליו . מכאן אמרו, עבר אדם על מצוה קלה, סופו לעבור על מצוה חמורה.
(ויקרא יט) ( ואהבת לרעך כמוך. אם עבר על מצוה קלה, סופו לעבור על מצוה חמורה.) עבר על ואהבת לרעך כמוך, סופו לעבור על (שם) לא תשנא ועל (שם) לא תקום ולא תטור . וסופו לעבור על (שם) וחי אחיך עמך , עד שבא לידי שפיכת דמים. לכך נאמר וכי יהיה איש שונא לרעהו וארב לו וקם עליו .
פד.
[ונס אל אחת מן הערים האל .] (מכות ט) מכאן היה רבי יוסי ברבי יהודה אומר, ההורג את הנפש בין בשוגג בין במזיד, הכל מקדימין לערי מקלט. ובית דין שולחים ומביאים אותם משם.
מי שנתחייב מיתה - הרגוהו, שנאמ' ושלחו זקני עירו ולקחו אותו משם .
מי שלא נתחייב מיתה - פטרוהו, שנאמר והצילו העדה את הרוצח .
מי שנתחייב גלות - מחזירין אותו למקומו, שנאמר והשיבו אותו העדה .
רבי אומר, רוצח [מעצמו] גולה לעיר מקלט. כסבור שקלטן, כשם שקולט שוגג כך קולט מזיד. (זקני העיר שולחים ומביאים אותו משם, שנאמר ושלחו זקני עירו, ומת ).פסוק יב
[ ונתנו אותו ביד גואל הדם ]. מנין לא מת ביד גואל הדם, ימות ביד כל אדם? תלמוד לומר ( ונתנו אותו ביד גואל הדם ) ומת .
לא תחוס עינך עליו ובערת דם הנקי . שמא תאמר הואיל ונהרג זה, למה אנו באים לחוב בדמו של זה? תלמוד לומר לא תחוס עינך עליו .
ובערת דם הנקי . בער עושי הרעות מישראל.פסוק יד
לא תסיג גבול רעך אשר גבלו ראשונים . והלא כבר נאמר (ויקרא יט) לא תגזול , ומה תלמוד לומר לא תסיג ? מלמד שכל העוקר תחומו של חברו עובר בשני לאוין.
יכול [אף] בחוצה לארץ? תלמוד לומר בנחלתך אשר תנחל . בארץ ישראל עובר בשני לאוין, בחוצה לארץ אינו עובר אלא משום לאו אחד בלבד.
מנין לעוקר תחומין של שבטים שעובר בלא תעשה? תלמוד לומר (משלי כג) אל תסג גבול עולם . מנין למחליף דברי ר' אליעזר בדברי רבי יהושע, ודברי רבי יהושע בדברי ר' אליעזר - לומר על טהור טמא ועל טמא טהור, שהוא עובר בלא תעשה? תלמוד לומר לא תסיג גבול ( רעך ) [ עולם ]. מנין למוכר קבר אבותיו, שעובר בלא תעשה? תלמוד לומר לא תסיג גבול רעך . יכול אפילו לא נקבר אדם בו מעולם? תלמוד לומר בנחלתך אשר תנחל . הא אם קבר בו אפילו נפל אחד ברשותו, אינו עובר בלא תעשה.פסוק טו
לא יקום עד אחד באיש . אין לי אלא לדיני נפשות, (לדיני ממונות) [למכות] מנין? תלמוד לומר לכל עון .
לקרבנות מנין? תלמוד לומר לכל חטאת .
(למכות) [להעלות לכהונה ולהוריד מן הכהונה] מנין? תלמוד לומר לכל חטא ( אשר יחטא .
להעלות לכהונה ולהוריד מן הכהונה) [לדיני ממונות] מנין? תלמוד לומר ( לכל עון ולכל חטאת ) [ אשר יחטא ].
אין לי אלא עדות איש, לעדות אשה מנין? תלמוד לומר לכל עון ולכל חטאת בכל חטא אשר יחטא . אם סופנו לרבות אשה, מה תלמוד לומר " איש "? (לעון אינו קם,) קם הוא באשה להשיאה, דברי רבי (יהושע) [יהודה].
פח.
ר' יוסי אומר, לעון אינו קם; אבל קם הוא לשבועה. א"ר יוסי, קל וחומר - ומה במקום שאין פיו מצטרף עם עד אחד - למיתה, הרי זה נשבע על פי עצמו; מקום (שפיו) [שעד אחד] מצטרף עם עד אחד (לממון)[למיתה], אינו דין שיהא נשבע על פי (עצמו) [עד אחד]! לאו, מה לנשבע על פי עצמו, שכן משלם על פי עצמו; ישבע על פי עד אחד, שכן [אין] משלם על פי עד אחד! תלמוד לומר " לכל עון ", לעון אינו קם, אבל קם הוא לשבועה.
על פי שני עדים או על פי שלשה עדים . לא על פי כתבם ולא על פי מתורגמן. מכאן אמרו (ריש סוטה) המקנא לאשתו, רבי אליעזר אומר מקנא על פי שנים, ומשקה לה על פי עד אחד.
[רבי יהושע אומר, מקנא על פי שנים ומשקה על פי שנים. שהיה בדין, ומה אם עדות הראשון שאינה אוסרתה איסור עולם, אין מתקיימת פחות משנים; עדות שניה שאוסרתה איסור עולם, אינו דין שלא תתקיים פחות משנים! תלמוד לומר " ועד אין בה ", כל שיש בה, לא היתה שותה.פסוק טז
כי יקום עד חמס באיש לענות בו סרה . (סנהדרין כד) אין חמס אלא גזלן, (שנאמר לענות בו סרה ), ואין סרה אלא (עבירה) [שקירה], שנאמר כי דבר סרה (דברים יג). ואומר (ירמיה כט) השנה אתה מת כי דברת סרה על ה' . מגיד שאינו חייב עד שיכחיש את עצמו.
מכאן אמרו, (מכות ה) אין העדים נעשים זוממים, עד שיזומו את עצמם. כיצד? "מעידני את איש פלוני שהרג את הנפש". [א"ל "היאך אתם מעידים, שהרי נהרג זה או הורג זה, היה עמנו אותו היום במקום פלוני!" אין אלו זוממין. אבל אמרו להם, "היאך אתם מעידים, שהרי אתם הייתם עמנו אותו היום במקום פלוני!" הרי אלו זוממים ונהרגים].פסוק יז
ועמדו . מצוה (בעדים) בבעלי דינים שיעמדו.
שני האנשים . (שבועות ל) אין לי אלא בזמן שהם שני אנשים. איש עם אשה, ואשה עם איש, שתי נשים זו עם זו, מנין? תלמוד לומר אשר להם הריב , מכל מקום.
[אם כן מה תלמוד לומר " האנשים "? לפי שנאמר על פי שנים עדים וגו' ,] יכול אף אשה תהיה כשרה לעדות? נאמר כאן " שני " ונאמר להלן " שני ". מה " שני " האמור כאן, אנשים ולא נשים; אף " שני " האמור להלן, אנשים ולא נשים.
אשר להם הריב . (סנהדרין יט) יבוא בעל השור ויעמוד על שורו.
לפני ה' . (סנהדרין ו) שהם סבורים לפני בשר ודם הם עומדים, ואין עומדים אלא לפני המקום.
לפני הכהנים והשופטים אשר יהיו בימים ההם . זה שאמר רבי יוסי הגלילי, וכי תעלה על דעתך שופט שאינו בימיך? אלא שופט שהוא כשר (ומוחזק לך) באותן הימים. היה קרוב ונתרחק - כשר.
[דבר אחר, אין לך אלא שופט שבימיך]. וכן הוא אומר (קהלת ז) אל תאמר מה היה .
ודרשו השופטים היטב . ולהלן הוא אומר ודרשת וחקרת ושאלת היטב . " היטב " " היטב " לגזרה שוה, מלמד שבודקין אותו בשבע חקירות. בדיקות מנין, תלמוד לומר והנה אמת נכון הדבר .פסוק יח
מנין שהעד עושה עצמו שקר? תלמוד לומר והנה עד שקר העד .
יכול אף משנחקרה עדותם בבית דין? תלמוד לומר שקר ענה באחיו . אמור מעתה, כל זמן שבית דין צריכים להם, ולא משנחקרה עדותם בבית דין. כשתמצא לומר זומם מזומם, ואפילו הן מאה.פסוק יט
ועשיתם לו כאשר זמם לעשות לאחיו . אם ממון ממון, אם מכות מכות, אם עונשים עונשים.
צג.
עונש שמענו. אזהרה מנין? תלמוד לומר ועשיתם לו [וגומר.] [נ"א, תלמוד לומר לא תענה ].
צד.
[לעשות לאחיו] . מכאן אמרו (מכות ה) אין עדים זוממים נהרגים, עד שיגמר הדין. שהרי צדוקים אומרים, עד שיהרג הנידון שנאמר נפש בנפש . [א"ל חכמים, והלא כבר נאמר ועשיתם לו כאשר זמם לעשות לאחיו , והרי אחיו קיים. אם כן למה נאמר נפש בנפש , יכול משקבלו עדותם יהרגנו! תלמוד לומר נפש בנפש , הא אין נהרגין, עד שיגמר הדין.
צה.
רבי יוסי הגלילי אומר, מה תלמוד לומר ועשיתם לו כאשר זמם לעשות לאחיו ? לפי שמצינו בכל ענשים שבתורה, שוה מיתת איש למיתת אשה; וזוממיהם כיוצא בהם. אבל בת כהן ובועלה, לא השוה מיתת איש למיתת אשה, אלא שמיתת האיש בחנק, ומיתת האשה בשרפה. אבל זוממיה, לא שמענו מה יעשה להם! תלמוד לומר ועשיתם לו כאשר זמם לעשות לאחיו , כמיתת אחיו מיתתו, ולא כמיתת אחותו מיתתו.פסוק כא
ומנין שהמבייש משלם ממון? נאמר כאן " לא תחוס עינך ", ונאמר להלן (דברים כה) " לא תחוס עינך ". מה " לא תחוס עינך " האמור (להלן) [כאן] ממון, אף " לא תחוס עינך " האמור (להלן) [כאן] ממון.
רבי יהודה אומר, נאמר כאן " יד ורגל ", ונאמר להלן (שמות כא) " יד ורגל "; מה " יד ורגל " האמור (כאן) [להלן] ממון, אף " יד ורגל " האמור (להלן) [כאן] ממון.
צז.
רבי יוסי הגלילי אומר, מנין שלא יצא למלחמה, עד שיהיו בו ידים ורגלים ועינים ושנים? תלמוד לומר לא תחוס עינך נפש בנפש... כי תצא למלחמה .
<< · ספרי על דברים · יט · >>
ראו גם: התורה והמצוה על דברים יט - פירוש מלבי"ם על הספרי.
קיצור דרך: mdrjhlka-dm-19