רש"י על דברים יט
<< · רש"י על דברים · יט · >>
תוכן עניינים
- 1 פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 2 פסוק ה (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 3 פסוק ו (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 4 פסוק ח (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 5 פסוק ט (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 6 פסוק יא (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 7 פסוק יג (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 8 פסוק יד (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 9 פסוק טו (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 10 פסוק טז (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 11 פסוק יז (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 12 פסוק יח (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 13 פסוק יט (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 14 פסוק כ (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 15 פסוק כא (כל הפרק)(כל הפסוק)
פסוק ג (כל הפסוק)
"תכין לך הדרך" - מקלט מקלט היה כתוב על פרשת דרכים
"ושלשת את גבול ארצך" - שיהא מתחלת הגבול עד העיר הראשונה של עיר מקלט כשיעור מהלך שיש ממנה עד השניה וכן משניה לשלישית וכן מן השלישית עד גבול השני של ארץ ישראלפסוק ה (כל הפסוק)
"ונדחה ידו" - כשבא להפיל הגרזן על העץ ותרגומו ותתמריג ידיה ל' ונשמטה ידו להפיל מכת הגרזן על העץ (שמואל ב ו) כי שמטו הבקר תרגם יונתן ארי מרגוהי תוריא
"ונשל הברזל מן העץ" - (מכות ז) יש מרבותינו אומרים נשמט הברזל מקתו ויש מהם אומרים שישל הברזל לחתיכה מן העץ המתבקע והיא נתזה והרגהפסוק ו (כל הפסוק)
פסוק ח (כל הפסוק)
פסוק ט (כל הפסוק)
פסוק יא (כל הפסוק)
פסוק יג (כל הפסוק)
פסוק יד (כל הפסוק)
פסוק טו (כל הפסוק)
"עד אחד" - (סוטה ב) זה בנה אב על כל עד שבתורה שנים אא"כ פרט לך בו אחד
"לכל עון ולכל חטאת" - להיות חברו נענש על עדותו לא עונש גוף ולא עונש ממון אבל קם הוא לשבועה (ספרי) אמר לחברו תן לי מנה שהלויתיך אמר לו אין לך בידי כלום ועד אחד מעידו שיש לו חייב להשבע לו
"על פי שני עדים" - (גיטין עא) ולא שיכתבו עדותם באגרת וישלחו לבית דין ולא שיעמוד תורגמן בין העדים ובין הדייניםפסוק טז (כל הפסוק)
פסוק יז (כל הפסוק)
"ועמדו שני האנשים" - (שבועות ל) בעדים הכתוב מדבר ולמד שאין עדות בנשים ולמד שצריכין להעד עדותן מעומד
"אשר להם הריב" - אלו בעלי הדין
"לפני ה'" - יהיה דומה להם כאלו עומדים לפני המקום שנא' (תהלים פב) בקרב אלהים ישפוט
"אשר יהיו בימים ההם" - (ר"ה כה) יפתח בדורו כשמואל בדורו צריך אתה לנהוג בו כבודפסוק יח (כל הפסוק)
"ודרשו השופטים היטב" - ע"פ המזימין אותם שבודקים וחוקרים את הבאים להזימם בדרישה ובחקירה
"והנה עד שקר" - כל מקום שנאמר עד בשנים הכתוב מדברפסוק יט (כל הפסוק)
"כאשר זמם" - ולא כאשר עשה מכאן אמרו הרגו אין נהרגין (מכות ה)
"לעשות לאחיו" - מה ת"ל לאחיו למד על זוממי בת כהן נשואה שאינן בשרפה אלא כמיתת הבועל שהוא בחנק שנאמר (ויקרא כא) באש תשרף היא ולא בועלה לכך נא' כאן לאחיו כאשר זמם לעשות לאחיו ולא כאשר זמם לעשות לאחותו אבל בכל שאר מיתות השוה הכתוב אשה לאיש וזוממי אשה נהרגין כזוממי איש כגון שהעידוה שהרגה את הנפש שחללה את השבת נהרגין במיתתה שלא מיעט כאן אחותו אלא במקום שיש לקיים בהן הזמה כמיתת הבועל