קטגוריה:בראשית לט ח
נוסח המקרא
וימאן ויאמר אל אשת אדניו הן אדני לא ידע אתי מה בבית וכל אשר יש לו נתן בידי
וַיְמָאֵן וַיֹּאמֶר אֶל אֵשֶׁת אֲדֹנָיו הֵן אֲדֹנִי לֹא יָדַע אִתִּי מַה בַּבָּיִת וְכֹל אֲשֶׁר יֶשׁ לוֹ נָתַן בְּיָדִי.
וַיְמָאֵ֓ן ׀ וַיֹּ֙אמֶר֙ אֶל־אֵ֣שֶׁת אֲדֹנָ֔יו הֵ֣ן אֲדֹנִ֔י לֹא־יָדַ֥ע אִתִּ֖י מַה־בַּבָּ֑יִת וְכֹ֥ל אֲשֶׁר־יֶשׁ־ל֖וֹ נָתַ֥ן בְּיָדִֽי׃
וַ/יְמָאֵ֓ן׀ וַ/יֹּ֙אמֶר֙ אֶל־אֵ֣שֶׁת אֲדֹנָ֔י/ו הֵ֣ן אֲדֹנִ֔/י לֹא־יָדַ֥ע אִתִּ֖/י מַה־בַּ/בָּ֑יִת וְ/כֹ֥ל אֲשֶׁר־יֶשׁ־ל֖/וֹ נָתַ֥ן בְּ/יָדִֽ/י׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום
אונקלוס (תאג'): | וְסָרֵיב וַאֲמַר לְאִתַּת רִבּוֹנֵיהּ הָא רִבּוֹנִי לָא יְדַע עִמִּי מָא בְּבֵיתָא וְכֹל דְּאִית לֵיהּ מְסַר בִּידִי׃ |
ירושלמי (יונתן): | וְסָרִיב לְמִקַרְבַיָא לְגַבָּה וַאֲמַר לְאִתַּת רִבּוֹנֵיהּ הָא רִבּוֹנִי לָא יְדַע עִמִי מִדַעַם מַה בְּבֵיתָא וְכָל דְאִית לֵיהּ מָסַר בִּידִי: |
רשב"ם
מתוך: רשב"ם על בראשית לט (עריכה)
רמב"ן
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
ובמדרש הן אדני, ראה איקונין של יעקב אביו ואמר לו יוסף עתידים אחיך שיכתבו באבני אפוד רצונך שתהיה חסר מהם ותהיה רועה זונות.
ותאמר שכבה עמי. דברה דרך פריצות וחציפות כענין שכתוב (משלי ז) והנה אשה לקראתו שית זונה ונצורת לב וגו'. וזאת שיחה מאשה מנאפת, אבל אשה כשרה כגון רות בלשון נקיה אמרה (רות ג) ופרשת כנפיך על אמתך.
ויאמר אל אשת אדוניו. היה אפשר לומר ויאמר לה, אבל הוסיף לומר אשת אדוניו לבאר כי עם היותה גברת אשת אדוניו והיה ירא אותה, את ה' היה ירא יותר.מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ילקוט שמעוני
• לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק •
וימאן ויאמר אל אשת אדוניו. בדבר מצוה ממאנין, בדבר עבירה אין ממאנין? אתמהה. בדבר מצוה ממאנין, "מאן יבמי להקים לאחיו שם בישראל"; בדבר עבירה אין ממאני?. בדבר מצוה ממאנין, "אם מאן ימאן אביה"; בדבר עבירה אין ממאנין? וימאן ויאמר הן אדוני וגו', אמר לה: למוד הוא הקב"ה להיות בוחר בבית אבא לעולם, שנאמר: "קח נא את בנך"; אם אשמע לך, שמא אבחר לעולה ואפסל מן הקרבן. דבר אחר: [וימאן] ויאמר אל אשת אדוניו, למוד הוא הקב"ה להיות נגלה על בית אבא בלילה. אברהם, "אחר הדברים האלה היה דבר ה' [אל אברם] במחזה". יצחק, "וירא אליו ה' בלילה ההוא". יעקב, "ויחלום והנה ה' נצב עליו". אשמע לך? שמא יגלה עלי הקב"ה וימצאני טמא.
הן אדוני. מתיירא אני מאדם הראשון, על ידי שעבר עבירה קלה נטרד מגן עדן; וזו גילוי עריות שהיא עבירה חמורה, על אחת כמה וכמה. הן אדוני, מתיירא אני מאבא שבארץ כנען; ראובן, על ידי שכתוב: "וילך ראובן וישכב", נטל בכורתו ונתנה לי; אשמע לך וארד מבכורתי? הן אדוני, מתיירא אני מאדוני. אמרה לו: הורגתו אני. אמר לה: לא די לי שאמנה באיסטרטין של נואפים, אלא שאמנה באיסטרטין של רצחנין? ואם את הדבר הזה את מבקשת, הן אדוני, הידא לקומיך. אמר לה: חלב עזים שחורות וחלב עזים לבנות, טעם אחד להם.
דבר אחר: הן אדוני, מתיירא אני מה'. אמרה לו: איננו! אמר לה: "גדול ה' ומהולל מאד". הכניסתו מחדר לחדר ומקיטון לקיטון עד שהעמידה אותו לפני מיטתה, והיתה עבודה זרה למעלה הימנה. הלכה וכיסתו. אמר לה: הלין אפיא כסית; מי שכתוב בו "עיני ה' [המה משוטטים בכל הארץ]", על אחת כמה וכמה.
- פרשנות מודרנית:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית לט ח.
וַיְמָאֵן
'למאן' – לסרב, לא להסכים. יוסף מאן בכבוד, והסביר את התנגדותו ואי יכולתו לשתף פעולה ולעזור לאשת פוטיפר. יפה שבעתיד נפגוש את המילה במגילת אסתר: "וַתְּמָאֵן הַמַּלְכָּה וַשְׁתִּי לָבוֹא בִּדְבַר הַמֶּלֶךְ" (ביאור:אסתר א יב). לפי ההקשר המיני נטו החכמים להבין שוותי סרבה להופיע ערומה עם "כֶתֶר מַלְכוּת" בלבד.
למה יוסף סרב לשכב עם אשת פוטיפר?
יוסף ידע שיש מספר דרכים להגיע לגדולה, ולקיים את חלומו: "הִנֵּה תְסֻבֶּינָה אֲלֻמֹּתֵיכֶם וַתִּשְׁתַּחֲוֶיןָ לַאֲלֻמָּתִי" (ביאור:בראשית לז ז).
- להולד למשפחה מיוחסת - יוסף באמת היה הבכור של האישה האהובה, וקיבל כותנת פסים. האפשרות הזאת נגמרה כאשר הוא נמכר לעבדות.
- להתחתן עם בת/בן זוג ממשפחה מיוחסת - יוסף כבר שם עין על אסנת בת פוטי-פרע (פוטיפר) שתוציא אותו מעבדות. התעסקות עם אשת פוטיפר תהרוס את האפשרות הזאת.
- לעבוד ולהצליח בזכות כשרון ומזל - זה היה הפתרון של אלוהים: תעבוד, תלמד, תיצור קשרים, תקבל מוניטין, תזכה להוכרה והצלחה.
סביר שאשת פוטיפר עזרה ליוסף לגדול בבית פוטיפר, והיא לימדה אותו קרוא וכתוב במצרית. היא חינכה אותו להיות נסיך מצרי. היא הרגישה שהוא שייך לה. אבל אם הוא ישכב איתה, אין ספק שבסוף יוולד ילד דומה לו ולא לפוטיפר, או שאחד העבדים ילשין, ואז לא תהיה ברירה אלא להרוג את פוטיפר או להיות מומת על ידי פוטיפר.
יוסף הבין מה יקרה אם יוולד לאשת פוטיפר בן:
- ערכו יפול בעייני אשת פוטיפר, כי היא כבר לא צריכה אותו.
- כשם ששרה רצתה להפטר מישמעאל, ואמרה לאברהם: "גָּרֵשׁ הָאָמָה הַזֹּאת וְאֶת בְּנָהּ, כִּי לֹא יִירַשׁ בֶּן הָאָמָה הַזֹּאת עִם בְּנִי" (ביאור:בראשית כא י), כך גם אשת פוטיפר תרצה לסלק בצורה מחולטת את יוסף מביתה.
- אם יוסף חשב שפוטיפר יאמץ אותו כבן, כי לא היו לו בנים, ברגע שיהיה לו בן, אנו נשמע מחדש את דברי בני לבן על יעקב, "וּמֵאֲשֶׁר לְאָבִינוּ עָשָׂה אֵת כָּל הַכָּבֹד הַזֶּה" (ביאור:בראשית לא א), וגם הבן הזה יתנכל להרוג את יוסף, ולזרוק אותו לעבודת פרך.
- קיימת אפשרות שהבן יראה כמו יוסף, ואז פוטיפר יבין ויפגע קשות בשלושתם - באשתו, בילד ובמיוחד ביוסף.
- אין ספק שבארמון המשרתים יודעים הכל, ואחד כבר יסחוט אותו, או ילשין לפוטיפר.
- יוסף ינותק מבנו, ובנו בכורו, יורש העצר ליעקב, לא ינחל עם בני ישראל בברכת אלוהים.
לסיכום - שום דבר טוב לא יצא מזה.
חוקי חמורבי
לפי חוקי חמורבי מספר 129 - "אם אשת איש נמצאה שוכבת עם איש אחר - יקשרו את שניהם יחד ויזרקו אותם למים. הבעל רשאי לחון את אשתו, והמלך רשאי לחון את משרתו."
אין הוכחה שזה היה החוק במצרים, ועורכי דין, שמתווכחים על קצו של יוד, יכולים לטעון שהחוק לא כולל עבד אלא רק איש. אולם סביר מאוד שזאת היתה עבירה חמורה בכל התרבויות, ופגיעה חמורה בכבוד בעל הבית. אין ספק שיוסף ידע את החוק הזה, ואין ספק שהוא הבין את הסכנות הענקיות ואת הרווח המועט.
אין ספק שיוסף ידע שהענין לא יגמר בפעם אחת, ועד שהם לא יתפסו או שהיא תכנס להריון הדבר לא יגמר.
- בזמנו כבר ידעו איך אישה נכנסת להריון, הן אונן מנע מתמר להכנס להריון (ביאור:בראשית כח ט), ודוד הזמין את אוריה החיתי לבקר בביתו כאשר נודע לו שבת-שבע בהריון (שמואל ב יא ה).
- רש"י מסביר "וְלֹא יָדַע אִתּוֹ מְאוּמָה, כִּי אִם הַלֶּחֶם אֲשֶׁר הוּא אוֹכֵל" (ביאור:בראשית לט ו), שהלחם זאת אשתו, אולם קיימת אפשרות הפוכה שפוטיפר לא בא לאשתו ולכן האישה בקשה את יוסף.
- אפילו אם פוטיפר בא לאשתו, בזמנו ידעו שיש דמיון בין אב לתינוק,[1] ותינוקו של יוסף יראה כאביו שהיה "יְפֵה תֹאַר וִיפֵה מַרְאֶה" (ביאור:בראשית לט ו), ולבטח שונה מפוטיפר שהיה "אִישׁ מִצְרִי" (ביאור:בראשית לט א) כמודגש בכתוב.
הֵן אֲדֹנִי לֹא יָדַע אִתִּי מַה בַּבָּיִת וְכֹל אֲשֶׁר יֶשׁ לוֹ נָתַן בְּיָדִי
טענותיו של יוסף:
- לא שאני לא יכול.
- לא שאני לא רוצה.
- לא שאת לא ראויה.
- לא שאת עושה מעשה נבלה.
- לא ששנינו, או בעיקר אני, אתפס ואמות.
- אני לא יכול כי אדוני נתן בי אמון מוחלט, עד כדי כך שאני ואת יכולים לעשות זאת
- הוא נתן לי הכל, כולל אותך לשרתך, אבל לא לשמח אותך או לעשות לו יורשים
- הוא "נָתַן" והוא יקח, ולעבדות בתחתית הסולם אני לא חוזר.
- כבר יש לי הכל בידי, אם את תמשיכי, את ואני נצטרך להרוג אותו לפני שהוא יהרוג אותנו.[2]
הערות שוליים
- ^ יעקב ידע לבחור את העתודים כפי שאלוהים הראה לו בחלום (ביאור:בראשית לא י)
- ^ כשם שדוד רצח את אוריה החיתי.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "בראשית לט ח"
קטגוריה זו מכילה את 8 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 8 דפים.