מפרשי רש"י על בראשית יד ו
רש"י
"בהררם" - בהר שלהם
"איל פארן" - כתרגומו מישור ואומר אני שאין איל לשון מישור אלא מישור של פארן איל שמו ושל ממרא אלוני שמו ושל ירדן ככר שמו ושל שטים אבל שמו אבל השטים וכן בעל גד בעל שמו וכולם מתורגמין מישור וכל אחד שמו עליו
"על המדבר" - אצל המדבר כמו (במדבר ב) ועליו מטה מנשה
רש"י מנוקד ומעוצב
בְּהַרְרָם – בָּהָר שֶׁלָּהֶם.
אֵיל פָּארָן – כְּתַרְגּוּמוֹ: "מֵישַׁר פָּארָן". וְאוֹמֵר אֲנִי שֶׁאֵין "אֵיל" לְשׁוֹן "מִישׁוֹר", אֶלָּא מִישׁוֹר שֶׁל פָּארָן "אֵיל" שְׁמוֹ, וְשֶׁל מַמְרֵא "אֵלוֹנֵי" שְׁמוֹ, וְשֶׁל יַרְדֵּן "כִּכָּר" שְׁמוֹ, וְשֶׁל שִׁטִּים "אָבֵל" שְׁמוֹ: "אָבֵל הַשִּׁטִּים" (במדבר לג,מט). וְכֵן "בַּעַל גָּד" (יהושע יא,יז) "בַּעַל" שְׁמוֹ. וְכֻלָּם מְתוּרְגָּמִין "מֵישָׁר", וְכָל אֶחָד שְׁמוֹ עָלָיו.
עַל הַמִּדְבָּר – אֵצֶל הַמִּדְבָּר, כְּמוֹ: "וְעָלָיו מַטֵּה מְנַשֶּׁה" (במדבר ב,כ).
מפרשי רש"י
[י] בהר שלהם. שהרי"ש הוא נוסף, והוא כמו בהר שלהם. והא דכתיב "שעיר" אחריו, ואין זה דרך הלשון, הלא מצאנו גם כן "ותראהו את הילד" (שמות ב', ו'):
[יא] ואומר אני וכו'. כלומר שדוחק לומר שכל השמות שהם 'ככר' 'אלוני' 'אבל' פירוש מישור, דאם כן למה כתב פעם "ככר" (לעיל יג, יא) ופעם "אלוני" (שם שם יח) ופעם "אבל" (במדבר ל"ג, מ"ט) וכן כולם, אלא על כרחך כי של כל אחד ואחד היה שמו כך, ולפיכך זכר כל אחד ואחד בשמו. ולפיכך לא פירש רש"י על "ככר הירדן" ועל "אלוני", דעדיין לא זכר אלא שם 'אלוני' ושם 'ככר', אבל השתא דכתיב "איל" הוקשה למה שינה הלשון, שזכר בפרשה הזאת ג' פעמים 'ככר' 'אלוני' 'איל'. והקשה הרא"ם אם שם העצם הם אם כן הוי שם עצם פרטי, וכל שם עצם פרטי אינו נסמך, ותירץ הרא"ם דכן נמצא "בית לחם יהודה" (רות א', א'):