קטגוריה:קהלת י ג
נוסח המקרא
וגם בדרך כשהסכל [כשסכל] הלך לבו חסר ואמר לכל סכל הוא
וְגַם בַּדֶּרֶךְ כשהסכל [כְּשֶׁסָּכָל] הֹלֵךְ לִבּוֹ חָסֵר וְאָמַר לַכֹּל סָכָל הוּא.
וְגַם־בַּדֶּ֛רֶךְ כשהסכל כְּשֶׁסָּכָ֥ל הֹלֵ֖ךְ לִבּ֣וֹ חָסֵ֑ר וְאָמַ֥ר לַכֹּ֖ל סָכָ֥ל הֽוּא׃
וְ/גַם־בַּ/דֶּ֛רֶךְ כ/ש/ה/סכל [כְּ/שֶׁ/סָּכָ֥ל] הֹלֵ֖ךְ לִבּ֣/וֹ חָסֵ֑ר וְ/אָמַ֥ר לַ/כֹּ֖ל סָכָ֥ל הֽוּא׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
רש"י
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
- פרשנות מודרנית:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:קהלת י ג.
מי שאומר על כולם שהם סכלים - הוא בעצמו סכל
קהלת י ג: "וְגַם בַּדֶּרֶךְ, כשהסכל[כְּשֶׁסָּכָל] הֹלֵךְ, לִבּוֹ חָסֵר, וְאָמַר לַכֹּל 'סָכָל הוּא'".
מי אומר למי "סכל הוא"? ומדוע הפסוק מתחיל במילת חיבור "וגם"? שני פירושים:
1. הסכל אומר על עצמו שהוא סכל
הסכל כאילו אומר לכולם שהוא עצמו סכל. הוא לא מתכוון לזה, אבל ההתנהגות שלו מפגינה את סכלותו לעין כל: "בהליכתו ובדבורו, הכל מכירין שהוא שוטה" ( רש"י ) .
המילה וגם עניינה "אפילו": "אפילו בהיותו בדרך, שלא במקום מושבו, אפילו כשהוא הולך ואינו מתעכב, נראה לכל שהוא חסר-שכל... מעשיו וענייניו לא בהשכל, וכאילו בפיו יאמר לכל ש הוא סכל" (מצודות ע"פ אבן עזרא) .
2. הסכל אומר על אחרים שהם סכלים / ע"פ גליה
הסכל אומר על כל אדם שהוא פוגש, שהוא סכל; "הפוסל - במומו פוסל". המילה וגם מקשרת את הפסוק לפסוק הקודם, (קהלת י ב): "לֵב חָכָם לִימִינוֹ, וְלֵב כְּסִיל לִשְׂמֹאלוֹ"( פירוט ), כלומר:
- החכם משתמש בצדדים החזקים שלו, בעוד שהכסיל עסוק בלהתבכיין על הצדדים החלשים שלו. זה מה שהכסיל עושה כשהוא בביתו עם עצמו. וגם כשהסכל הולך בדרך ופוגש אנשים אחרים, גם אז ליבו עסוק ב חסרונות - חסרונות של אחרים: הוא אומר על כל אדם שהוא פוגש " סכל הוא "!
- ליבו של החכם חזק כמו יד ימין, ליבו של הכסיל חלש כמו יד שמאל; הכסיל לא יודע לחשב ולתכנן את דרכו; וגם כשהוא כבר הולך בדרך ונכשל בביצוע, הוא לא מכיר בכך שהוא טעה בתיכנון, אלא מטיל את האשמה על כל מי שסביבו, ואמר על כל אחד שהוא פוגש " סכל הוא ".
אפשר לראות כאן רמז להומור עצמי של שלמה המלך: הרי הוא עצמו האשים אחרים בסכלות, (קהלת י ו): "נִתַּן הַסֶּכֶל בַּמְּרוֹמִים רַבִּים וַעֲשִׁירִים בַּשֵּׁפֶל יֵשֵׁבוּ"( פירוט ), אפילו בבנו חשד שיהיה סכל, (קהלת ב יט): "וּמִי יוֹדֵעַ הֶחָכָם יִהְיֶה אוֹ סָכָל וְיִשְׁלַט בְּכָל עֲמָלִי שֶׁעָמַלְתִּי וְשֶׁחָכַמְתִּי תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ, גַּם זֶה הָבֶל"( פירוט ). אם כך, בפסוק שלנו שלמה רומז על עצמו שהוא עצמו הסכל המאשים אחרים בסכלות... ואכן הוא כבר כתב על עצמו בתחילת הספר, (קהלת א יז): "וָאֶתְּנָה לִבִּי לָדַעַת חָכְמָה וְדַעַת הוֹלֵלוֹת וְשִׂכְלוּת יָדַעְתִּי שֶׁגַּם זֶה הוּא רַעְיוֹן רוּחַ", (קהלת ז כה): "סַבּוֹתִי אֲנִי וְלִבִּי לָדַעַת וְלָתוּר וּבַקֵּשׁ חָכְמָה וְחֶשְׁבּוֹן וְלָדַעַת רֶשַׁע כֶּסֶל וְהַסִּכְלוּת הוֹלֵלוֹת"( פירוט ).
מקורות
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2018-01-23.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "קהלת י ג"
קטגוריה זו מכילה את 7 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 7 דפים.