רש"י על קהלת י
<< · רש"י על קהלת · י · >>
פסוק א
כגון בימי החורף, שאין בזבובין כח והם קרובים למות, גם אם בא לתוך שמן רוקח ומתערב בבשמים - הוא מבאישו והוא מעלה קצף שקורין אשקומ"א בלע"ז ונראה בו כמין אבעבועות, וזה משמעו של יביע; הרי דבר קל שהפסיד דבר חשוב.
כך, יקר מחכמה ומכבוד הסכלות מעט, שהרי הכריע את כולם: הרי שהיה אדם זה שקול במחצה עבירות ומחצה זכיות, ובא ועבר עבירה אחת והכריעתו לכף חובה, נמצאת סכלות זה, שהוא דבר מועט, יקר ושוקל וכבד יותר מכל החכמה והכבוד שהיה בו, שהרי הכריע את כולם.
"יקר" - לשון כובד הוא, כבד ושקול יותר מן החכמה וכבוד שבו.
ומדרש אגדה מושלים יצר הרע ל "זבובי מות", "יבאיש יביע" שם טוב, שהוא ערב מ"שמן רוקח".פסוק ב
פסוק ג
פסוק ד
"מקומך אל תנח" - מדתך הטובה אל תנח לומר לו מה יועיל צדקתי לי
"כי מרפא" - דקדוקי הדין ביסורין הבאין עליך מרפא הוא לעונותיך ויניח לך חטאים הגדוליםפסוק ה
פסוק ו
פסוק ז
פסוק ח
"בו יפול" - פעמים שהוא נופל בו כלומר יש לך חורש רעה וסופו לשוב עליו בסוף שכלה זרעו של נבוכדנצר ע"י כלי בית המקדש שנאמר (דנייאל ח) ועל מרי שמיא התרוממת
"פורץ גדר" - סייג של חכמים לעבור על דבריהם
"ישכנו נחש" - מיתה בידי שמים ולפי שדבר בלשון פריצת גדר הזכיר בתשלומין לשון נשיכת נחש שהוא דר בחורי נקבי כתלי בתים פרוציםפסוק ט
"יעצב" - לשון יגיעה כמו (בראשית ג) בעצבון תאכלנה כלומר כל אדם לפי מלאכתו עצבונו אף עושה רעה לפי זריעתו יקצור
"יסכן בם" - יתחמם בם כמו (מלכים א א) ותהי לו סוכנת אף העוסק בתורה ובמצות סופו ליהנות מהםפסוק י
"והוא לא פנים קלקל" - ואינם לטושים ומרוטים (יחזקאל כא) למען היות להם ברק אע"פכ וחיילים יגבר מגביר הוא במלחמה את גבורי החיילים לנצח
"ויתרון הכשר חכמה" - ומעלת כשרון יש עוד לחכמה יותר מן הברזל אם תלמיד חכם משחיר פניו ברעב ואתה רואהו מסכן בין העשירים הרבה חיילים מתגברים על ידו ועל תתמה על וי"ו וחיילים כי הרבה ווין נופלים כן בלשון עברית כמו (תהלים ג) אם ראית גנב ותרץ עמו (שמות טו) עזי וזמרת יה ויהי לי לישועה והרבה מפורשים כזהפסוק יא
"בלא לחש" - מחמת שלא לחשו החבר שלא ישוך
"ואין יתרון" - לחבר הרשע שהיה רגיל ללחשו בלא לחש כך אם בני עירך נכשלים באיסורין מחמת שאין חכם דורש להם ומלמדם את חוקי התורה אין יתרון לו בשתיקותו ולא ישתכרפסוק יב
פסוק יג
פסוק יד
"כי לא ידע האדם מה שיהיה" - לו לאחר זמן שהרי הלך ליטול שכרו במדין ולא ידע שיפול בחרב ולפי פשוטו הסכל ירבה דברים גוזר ואומר מחר אעשה כן לפלוני ואינו יודע מה יהיה מחר
"ואשר יהיה מאחריו מי יגיד לו" - כלומר לא סוף דבר שאינו יודע מה יהיה לאחר זמן אלא אף ההווה עכשיו מאחריו שלא כנגד עיניו אלא מאחורי ערפו מרחוק צריך הוא שיהא מי יגיד לופסוק טו
פסוק טז
פסוק יז
פסוק יח
פסוק יט
"ויין" - משקין בסעודה אשר ישמח החיים
"והכסף יענה את הכל" - אם אין כסף אין סעודה לפיכך לא יתעצל אדם מן המלאכה כדי שיהא לו מה להוציאפסוק כ
"עוף השמים" - נשמה הנתונה בך שסופה לעוף על השמים
"ובעל כנפים" - מלאך המלווה אותך כעניין שנאמר (תהלים צא) כי מלאכיו יצוה לך ולפי משמעו העוברים והשבים יש לך לדאג מכל בריה שמא יש שומעין ויגיד לאחרים
<< · רש"י על קהלת · י · >>