ספר החינוך (סדר דפוס ויניציה)/ספר ויקרא

פרשת ויקרא

פרשת ויקרא יש בה אחת עשרה מצות עשה וחמשה מצות לא תעשה.

קטו – מצות מעשה העולה קטז – מצות קרבן מנחה קיז – מצות מליחת הקרבן קיח – מצות קרבן בית דין אם טעו בהוראה קיט – מצות קרבן חטאת ליחיד ששגג במצות לא תעשה שחייבין עליה כרת קכ – מצות עדות קכא – מצות קרבן עולה ויורד קכב – מצות תוספת חומש לאוכל מן התרומה או מועל בה קכג – מצות קרבן אשם תלוי קכד – מצות קרבן אשם ודאי קכה – מצות השבת גזל

קכו – שלא להקריב שאור או דבש קכז – שלא להקריב קרבן בלא מלח קכח – שלא להבדיל הראש בחטאת העוף קכט – שלא ליתן שמן זית במנחה חוטא קל – שלא ליתן לבונה במנחת חוטא

פרשת צו

פרשת צו יש בה תשעה מצות עשה תשעה מצות לא תעשה.

קלא – מצות הרמת הדשן קלב – מצות הדלקת אש על המזבח בכל יום קלג – מצות אכילת שיירי מנחות קלד – מצות קרבן מנחה של כהן גדול בכל יום קלה – מצות מעשה החטאת קלו – מצות מעשה האשם קלז – מצות מעשה זבח השלמים קלח – מצות שריפת נותר הקדשים קלט – מצות שריפת בשר קודש שנטמא

קמ – שלא לכבות אש מעל המזבח קמא – שלא לעשות שיירי מנחות חמץ קמב – שלא תאכל מנחת כהן קמג – שלא לאכול מבשר חטאות הנעשות בפנים קמד – שלא להותיר מבשר קרבן התודה קמה – שלא לאכול פיגול קמו – שלא לאכול בשר קדשים שנטמא קמז – שלא נאכל חלב קמח – שלא נאכל דם בהמה חיה ועוף

פרשת ויהי ביום השמיני

פרשת שמיני יש בה ששה מצות עשה ואחת עשרה מצות לא תעשה.

קמט – מצות בדיקת סימני בהמה וחיה קנ – מצות בדיקת סימני דגים קנא – מצות בדיקת סימני חגבים קנב – מצות טומאת שמונה שרצים קנג – מצות עניין טומאת אוכלים קנד – מצות עניין טומאת נבילה

קנה – שלא יכנסו הכהנים למקדש מגודלי שער קנו – שלא יכנסו הכהנים למקדש קרועי בגדים קנז – שלא יצאו הכהנים מן המקדש בשעת עבודה קנח – שלא להכנס שתויי יין במקדש וכן שלא יורה שתוי קנט – שלא לאכול בהמה וחיה טמאה קס – שלא לאכול דג טמא קסא – שלא לאכול עוף טמא קסב – שלא לאכול שרץ הארץ קסג – שלא לאכול מיני שרצים דקים הנולדים בזרעים ובפירות קסד – שלא לאכול משרץ המים קסה – שלא לאכול מן השרצים המתהוים מן העפוש

פרשת תזריע

פרשת תזריע יש בה חמשה מצות עשה ושתי מצות לא תעשה

קסו – מצות עניין טומאת יולדת קסז – מצות קרבן יולדת קסח – מצות עניין טומאת מצורע קסט – מצות הנהגת המצורע וכל מטמאי אדם בקריעה ופרימה קע – מצות עניין נגעי בגדים

קעא – שלא יאכל טמא מן הקדשים קעב – שלא לגלח שער הנתק

פרשת זאת תהיה

פרשת מצורע יש בה אחת עשרה מצות עשה

• קעג – מצות הטהרה מן הצרעת שתהיה במינים ידועים
• קעד – מצות תגלחת מצורע ביום השביעי
• קעה – מצות טבילה לטמאים
• קעו – מצות קרבן מצורע כשיתרפא מצרעתו
• קעז – מצות עניין טומאת בית שיהיה בו נגע
• קעח – מצות עניין טומאת זב להיות טמא ומטמא
• קעט – מצות קרבן זב כשיתרפא מזובו
• קפ – מצות עניין טומאת שכבת זרע שהוא טמא ומטמא
• קפא – מצות עניין טומאת נדה שטמאה ומטמאה
• קפב – מצות עניין טומאת זבה שטמאה ומטמאה
• קפג – מצות קרבן זבה כשתתרפא מזובה

פרשת אחרי מות

פרשת אחרי מות יש בה עשרים ושמונה מצוות. שתי מצות עשה ועשרים ושש מצות לא תעשה

קפד – מצות עבודת יום הכפורים קפה – מצות כסוי הדם

קפו – שלא יכנסו הכהנים בכל עת במקדש וכל שכן זרים קפז – שלא לשחוט קדשים חוץ לעזרה קפח – שלא להתעדן באחת מכל העריות קפט – שלא לגלות ערות אב קצ – שלא לגלות ערות אם קצא – שלא לגלות ערות אשת אב ואף על פי שאינה אמו קצב – שלא לגלות ערות אחות בכל צד שהיא אחות קצג – שלא לגלות ערות בת הבן קצד – שלא לגלות ערות בת הבת קצה – שלא לגלות ערות הבת קצו – שלא לגלות ערות אחות מן האב והיא בת אשת אביו קצז – שלא לגלות ערות אחות אב קצח – שלא לגלות ערות אחות אם קצט – שלא לבוא על אחי האב ר – שלא לבוא על אשת אחי האב רא – שלא לבוא על אשת הבן רב – שלא לבוא על אשת אח רג – שלא לבוא על אשה ובתה רד – שלא לגלות ערות אשה ובת בנה רה – שלא לגלות ערות אשה ובת בתה רו – שלא לבוא על שתי אחיות מחיים רז – שלא לבוא על אשה נדה רח – שלא נתן מזרעינו למולך רט – שלא לבוא על הזכרים רי – שלא לשכב עם הבהמות ריא – שלא תשכבנה הנשים עם הבהמות

פרשת קדושים

פרשת קדושים יש בה חמישים ואחת מצות. שלש עשרה מצות עשה, ושלשים ושמנה מצות לא תעשה

ריב - מצות יראת אב ואם ריג - מצות פאה ריד - מצות לקט רטו - מצות הנחת פאת הכרם ריו - מצות הנחת פרט הכרם ריז - מצות שופט שישפוט בצדק ריח - מצות תוכחה לישראל שאינו נוהג כשורה ריט - מצות אהבת ישראל רכ - מצות נטע רבעי רכא - מצות היראה מן המקדש רכב - מצות כבוד חכמים רכג - מצות צדוק המאזנים והמשקלים והמדות רכד - מצות שישרפו מי שיתחייב שריפה

רכה - שלא לפנות אחר עבודה זרה לא במחשבה ולא בדיבור ולא בהבטה רכו - שלא לעשות עבודה זרה לא לעצמו ולא לזולתו רכז - שלא לאכול נותר רכח - שלא לכלות הפאה בשדה רכט - שלא לקחת שבלים הנופלים בשעת הקציר רל - שלא לכלות פאת הכרם רלא - שלא ללקוט פרט הכרם רלב - שלא לגנוב שום ממון רלג - שלא נכחש על ממון שיש לאחר בידינו רלד - שלא לישבע על כפירת ממון רלה - שלא נשבע לשקר רלו - שלא לעשוק רלז - שלא לגזול רלח - שלא נאחר שכר שכיר רלט - שלא לקלל אחד מישראל בין איש בין אשה רמ - שלא להכשיל תם בדרך רמא - שלא לעוול המשפט רמב - שלא לכבד גדול בדין רמג - שלא לרגל רמד - שלא לעמוד על דם רעים רמה - שלא לשנוא אחים רמו - שלא להלבין פני אדם מישראל רמז - שלא לנקום רמח - שלא לנטור רמט - שלא להרביע בהמה עם מין שאינו מינו רנ - שלא לזרוע כלאי זרעים ולא נרכיב אילן בשום מקום בארץ רנא - שלא לאכול ערלה רנב - שלא לאכול ולשתות כדרך זולל וסובא רנג - שלא לנחש רנד - שלא לעונן רנה - שלא להקיף פאתי הראש רנו - שלא להשחית פאת זקן רנז - שלא נכתוב בבשרינו כתובת קעקע רנח - שלא לעשות אוב רנט - שלא לעשות מעשה ידעוני רס - שלא להונות במדות וכל המדות בכלל רסא - שלא לקלל אב ואם רסב - שלא ללכת בחקות הגוים

פרשת אמור

פרשת אמר יש בה עשרים וארבע מצות עשה ושלשים ותשע מצות לא תעשה

רסג - מצות עניין טומאת הכהנים לקרוביהם ובכללה שיתאבלו כל אחד מישראל על ששה מקרוביו הידועים רסד - מצות קדוש זרע אהרן רסה - מצות כהן גדול לישא נערה בתולה רסו - מצות הקרבן להיות תמים רסז - מצות הקרבן שיהיה משמונה ימים ולמעלה רסח - מצות קידוש השם רסט - מצות שביתה ביום ראשון של פסח רע - מצות קרבן מוסף כל שבעת ימי הפסח רעא - מצות שביתה בשביעי של פסח רעב - מצות קרבן העומר של שעורים ביום שני של פסח רעג - מצות ספירת העומר רעד - מצות קרבן מנחה חדשה מך החטים ביום עצרת רעה - מצות שביתה ממלאכה ביום עצרת רעו - מצות שביתה ביום ראש השנה רעז - מצות קרבן מוסף ביום ראש השנה רעח - מצות תענית ביום עשירי בתשרי רעט - מצות קרבן מוסף ביום עשירי בתשרי שהוא נקרא יום הכפורים רפ - מצות שביתה ממלאכה ביום הכפורים רפא - מצות שביתה ממלאכה ביום ראשון של חג הסוכות רפב - מצות קרבן מוסף בכל יום משבעת ימי חג הסוכות רפג - מצות שביתה ממלאכה ביום שמיני של סוכות רפד - מצות קרבן מוסף ביום שמיני של סוכות שהוא נקרא שמיני עצרת רפה - מצות נטילת לולב רפו - מצות ישיבת סוכה

רפז - שלא יטמא כהן הדיוט במת זולתי בקרובים המבוארים בכתוב רפח - שלא ישמש כהן טבול יום עד שיעריב שמשו רפט - שלא ישא כהן אשה זונה רצ - שלא ישא כהן אשה חללה רצא - שלא ישא כהן אשה גרושה רצב - שלא יכנס כהן גדול באהל המת רצג - שלא יטמא כהן גדול בשום טומאה במת רצד - שלא ישא כהן גדול אלמנה רצה - שלא יבעול כהן גדול אלמנה רצו - שלא יעבוד כהן בעל מום רצז - שלא יעבוד כהן בעל מום עובר רצח - שלא יכנס בעל מום בהיכל רצט - שלא יעבוד כהן טמא ש - שלא יאכל כהן טמא תרומה שא - שלא יאכל שום זר תרומה שב - שלא יאכל תושב כהן ושכיר תרומה שג - שלא יאכל ערל תרומה שד - שלא תאכל חללה מן הקודש שה - שלא לאכל טבל שו - שלא נקדיש בעלי מומיו להקריבם למזבח שז - שלא נתן מום בקדשים שח - שלא נשחט בעלי מומין לשם קרבן שט - שלא נקטיר אימורי בעלי מומין שי - שלא נזרוק דם בעל מום על המזבח שיא - שלא לסרס אחד מכל המינין שיב - שלא להקריב קרבן בעל מום מיד הגוים שיג - שלא לשחוט בהמה ובנה ביום אחד שיד - שלא לעשות דבר שיתחלל בו שם שמים בין בני אדם שטו - שלא לעשות מלאכה ביום א' של פסח שיו - שלא לעשות מלאכה ביום ז' של פסח שיז - שלא לאכול מתבואה חדשה קודם כלות יום י"ו בניסן שיח - שלא לאכול קלי מתבואה חדשה עד היום ההוא שיט - שלא לאכול כרמל מתבואה חדשה עד הזמן הנזכר שכ - שלא לעשות מלאכה ביום חג השבועות שכא - שלא לעשות מלאכה ביום א' של תשרי שכב - שלא לעשות מלאכה בעשרה בתשרי שכג - שלא לאכול ולשתות ביום הכפורים שכד - שלא לעשות מלאכה ביום ראשון של חג הסוכות שכה - שלא לעשות מלאכה ביום שמיני בו

פרשת בהר

פרשת בהר יש בה שבע מצות עשה ושבע עשרה מצות לא תעשה

שכו - מצות ספירת שבע שבתות שנים שכז - מצות תקיעת שופר ביום הכפורים של יובל שכח - מצות קדוש שנת היובל שכט - מצות עשיית דין בין לוקח ומוכר של - מצות השבת קרקע לבעליהן ביובל שלא - מצות פדיון הנחלות שהן תוך העיר עד השלמת שנה שלב - מצות עבודה בעבד כנעני לעולם

שלג - שלא נעבוד האדמה בשנה השביעית שלד - שלא נעשה עבודה גם באילנות שלה - שלא נקצור ספיחים בשנה השביעית שלו - שלא נאסוף פירות האילן בשביעית כדרך שאוספין אותן בכל שנה שלז - שלא נעבוד הארץ בשנת היובל שלח - שלא נקצור ספיחי תבואות של שנת היובל שלט - שלא לאסוף פירות האילנות בשנת היובל בדיד שאוספין אותן בשאר שנים שמ - שלא להונות במקח וממכר שמא - שלא להונות אחד מישראל בדברים שמב - שלא נמכור שדה בארץ ישראל לצמיתות שמג - שלא לשנות מגרשי ערי הלוים ושדותיהם שמד - שלא להלוות ברבית לישראל שמה - שלא נעבוד בעבד עברי עבודת בזיון כמו עבודת כנעני שמו - שלא נמכור עבד עברי על אבן המקח שמז - שלא לעבוד בעבד עברי בעבודת פרך שמח - שלא להניח לגוי לעבוד בעבד עברי הנמכר לו שמט - שלא נשתחוה על אבן משכית אפילו לשם

פרשת בחוקתי

פרשת אם בחקתי יש בה שבע מצות עשה וחמש מצות לא תעשה

שנ. מצות מעריך אדם שיתן דמיו הקצובין בתורה שנא. מצות הממר בהמת קרבן בבהמה אחרת שתהיינה שתיהן קודש שנב. מצות מעריך בהמה שיתן כפי שיעריכנה הכהן שנג. מצות מעריך בתים שיתן בערך שיעריכם בהכהן ותוספת חומש שנד. מצות מעריך שדה שיתן בערך הקצוב בפרשה שנה. מצות דין מחרים מנכסיו שהוא לכהנים שנו. מצות מעשר בהמה טהורה בבל שנה

שנז. שלא נמיר הקדשים שנח. שלא לשנות הקדשים מקרבן לקרבן שנט. שלא ימכר קרקע שהחרים אותה בעליו אלא תנתן לכהנים שס. שלא יגאל שדה החרם שסא. שלא למכור מעשר בהמה אלא יאכל בירושלם