ספרי על דברים יט טז
<< | ספרי על דברים • פרק י"ט • פסוק ט"ז | >>
• ב • ג • ד • ה • ו • ח • ט • יא • יב • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כא •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
כִּֽי־יָק֥וּם עֵד־חָמָ֖ס בְּאִ֑ישׁ לַעֲנ֥וֹת בּ֖וֹ סָרָֽה׃
פט.
כי יקום עד חמס באיש לענות בו סרה . (סנהדרין כד) אין חמס אלא גזלן, (שנאמר לענות בו סרה ), ואין סרה אלא (עבירה) [שקירה], שנאמר כי דבר סרה (דברים יג). ואומר (ירמיה כט) השנה אתה מת כי דברת סרה על ה' . מגיד שאינו חייב עד שיכחיש את עצמו.
מכאן אמרו, (מכות ה) אין העדים נעשים זוממים, עד שיזומו את עצמם. כיצד? "מעידני את איש פלוני שהרג את הנפש". [א"ל "היאך אתם מעידים, שהרי נהרג זה או הורג זה, היה עמנו אותו היום במקום פלוני!" אין אלו זוממין. אבל אמרו להם, "היאך אתם מעידים, שהרי אתם הייתם עמנו אותו היום במקום פלוני!" הרי אלו זוממים ונהרגים].
ראו גם: התורה והמצוה על דברים יט טז - פירוש מלבי"ם על הספרי.
<< · ספרי על דברים · יט · טז · >>
קיצור דרך: mdrjhlka-dm-19-16