ספרי על דברים יט ד


עד.

[כל רוצח . ] וזה דבר הרוצח . מכאן אמרו, (שביעית י) רוצח שגלה מעירו לעיר מקלט, [ידבר ויאמר "רוצח אני"].

מכלל שנאמר פן ירדף גואל הדם אחרי הרוצח , אין לי אלא רודף וגואל. רודף ואינו גואל, גואל ואינו רודף, לא רודף ולא גואל, מנין? תלמוד לומר " רוצח " " רוצח " ריבה.

מכלל שנאמר כי יחם לבבו , אין לי אלא מי שיש לו חמות הלב. (מכות ט) האב את הבן והבן את האב, (האב את האב והבן את הבן,) מנין? תלמוד לומר " רוצח " " רוצח " ריבה.

עה.

מה תלמוד לומר " שמה " " שמה " " שמה " שלשה פעמים? (מכות ט)

  1. שם תהיה דירתו,
  2. שם תהיה מיתתו,
  3. שם תהיה קבורתו.
     מה תלמוד לומר " רעהו " " רעהו " " רעהו " שלשה פעמים? (מכות ט)
  4. " רעהו ", פרט לאחרים (=גוים) ,
  5. " רעהו ", פרטו לגר [תושב],
  6. " רעהו ", כבר קראו הכתוב " רעהו ", שנאמר אשר יכה את רעהו בבלי דעת . 

עו.

והוא לא שונא לו (מתמול שלשום) . (מכות יא ע"ב) הא אם שונא לו, אינו גולה.

מתמול שלשום . זו שר' יהודה אומר, " תמול " - שנים, " שלשום " - ג'.

(על כן אנכי מצוך. להזהיר ב"ד על כך).


ראו גם: התורה והמצוה על דברים יט ד - פירוש מלבי"ם על הספרי.



קיצור דרך: mdrjhlka-dm-19-04