פתיחת התפריט הראשי


מקראות גדולות דברים


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כי יקום עד חמס באיש לענות בו סרה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כִּי יָקוּם עֵד חָמָס בְּאִישׁ לַעֲנוֹת בּוֹ סָרָה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כִּֽי־יָק֥וּם עֵד־חָמָ֖ס בְּאִ֑ישׁ לַעֲנ֥וֹת בּ֖וֹ סָרָֽה׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
אֲרֵי יְקוּם סָהִיד שְׁקַר בִּגְבַר לְאַסְהָדָא בֵיהּ סָטְיָא׃
ירושלמי (יונתן):
אֲרוּם יְקוּמוּן סַהֲדִין שִׁיקְרִין בְּבַר נַשׁ לְאַסְהָדָא בֵּיהּ סַטְיָא:

"לענות בו סרה" - דבר שאינו שהוסר העד הזה מכל העדות הזאת כיצד שאמרו להם והלא עמנו הייתם באותו היום במקום פלוני (ספרי)

מדרש ספרי (כל הפרק)(כל הפסוק)


פט.

כי יקום עד חמס באיש לענות בו סרה . (סנהדרין כד) אין חמס אלא גזלן, (שנאמר לענות בו סרה ), ואין סרה אלא (עבירה) [שקירה], שנאמר כי דבר סרה (דברים יג). ואומר (ירמיה כט) השנה אתה מת כי דברת סרה על ה' . מגיד שאינו חייב עד שיכחיש את עצמו.

מכאן אמרו, (מכות ה) אין העדים נעשים זוממים, עד שיזומו את עצמם. כיצד? "מעידני את איש פלוני שהרג את הנפש". [א"ל "היאך אתם מעידים, שהרי נהרג זה או הורג זה, היה עמנו אותו היום במקום פלוני!" אין אלו זוממין. אבל אמרו להם, "היאך אתם מעידים, שהרי אתם הייתם עמנו אותו היום במקום פלוני!" הרי אלו זוממים ונהרגים].

<< · מ"ג דברים · יט · טז · >>