קטגוריה:בראשית כא ד
נוסח המקרא
וימל אברהם את יצחק בנו בן שמנת ימים כאשר צוה אתו אלהים
וַיָּמָל אַבְרָהָם אֶת יִצְחָק בְּנוֹ בֶּן שְׁמֹנַת יָמִים כַּאֲשֶׁר צִוָּה אֹתוֹ אֱלֹהִים.
וַיָּ֤מׇל אַבְרָהָם֙ אֶת־יִצְחָ֣ק בְּנ֔וֹ בֶּן־שְׁמֹנַ֖ת יָמִ֑ים כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה אֹת֖וֹ אֱלֹהִֽים׃
וַ/יָּ֤מָל אַבְרָהָם֙ אֶת־יִצְחָ֣ק בְּנ֔/וֹ בֶּן־שְׁמֹנַ֖ת יָמִ֑ים כַּ/אֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה אֹת֖/וֹ אֱלֹהִֽים׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום
אונקלוס (תאג'): | וּגְזַר אַבְרָהָם יָת יִצְחָק בְּרֵיהּ בַּר תְּמָנְיָא יוֹמִין כְּמָא דְּפַקֵּיד יָתֵיהּ יְיָ׃ |
ירושלמי (יונתן): | וּגְזַר אַבְרָהָם יַת יִצְחָק בְּרֵיהּ בַּר תְּמַנְיָא יוֹמִין כְּמָה דְפַקֵיד יָתֵיהּ יְיָ: |
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ילקוט שמעוני
• לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק •
כל מצות הבן המוטלות על האב לעשות לבנו אנשים חייבין ונשים פטורות. תנינא להא דתנו רבנן: חייב אדם לבנו למולו ולפדותו וללמדו תורה ולהשיאו אשה וללמדו אומנות, ויש אומרים אף להשיטו בנהר. רבי יהודה אומר: כל שאינו מלמד את בנו אומנות כאלו מלמדו ליסטיות. למולו מנא לן? דכתיב: וימל אברהם את יצחק בנו בן שמונת ימים כאשר צוה אותו, אותו ולא אותה. והיכא דלא מהליה אבוה מיחייבי בי דינא למימהליה, דכתיב: "המול לכם כל זכר". והיכא דלא מהליה בי דינא מיחייב איהו למימהל נפשיה, דכתיב: "וערל זכר אשר לא ימול" וגו'. אשכחן מיד, לדורות מנא לן? תנא דבי רבי ישמעאל: כל מקום שנאמר צוואה אינו אלא זירוז מיד ולדורות. זירוז דכתיב, "וצו את יהושע וחזקהו ואמצהו". מיד ולדורות דכתיב: "מן היום אשר צוה ה' והלאה לדורותיכם":
- פרשנות מודרנית:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית כא ד.
וַיָּמָל אַבְרָהָם אֶת יִצְחָק בְּנוֹ
המילה היא מצווה להורים ולא לתינוק הרך. ההורים מראים את נכונותם לגדל את התינוק בהתאם לערכי העם היהודי.
אברהם מחדש את בריתו עם אלוהים וכופה על עצמו את דרישתו של אלוהים שרק אלוהים יהיה האל אותו הוא וזרעו יעבדו, ככתוב: "לִהְיוֹת לְךָ לֵאלֹהִים, ולְּזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ" ([[ביאור:בראשית יז ז[[).
בֶּן שְׁמֹנַת יָמִים
כך בדיוק אלוהים אמר: "ובֶּן שְׁמֹנַת יָמִים, יִמּוֹל לָכֶם כָּל זָכָר לְדֹרֹתֵיכֶם" (ביאור:בראשית יז יב).
קשה לדעת מדוע נבחר היום השמיני דווקא. המספר 8 הוא לא 7, לא 10 ולא 12, והרי ניתן לחשוב שהם מספרים יותר מכובדים ומקובלים.
ד"ר אילה אברהמוב במאמרה "בעיות קרישה ודימום ביילוד"[1] מסבירה שרק מהיום השמיני ואילך יש מספיק גורמי קרישה בדם היילוד המונעים דימום רב ומוות. ביצוע החוק ככתבו הקטין את מספר הילדים שנשאו גנים הגורמים לבעיות קרישה באוכלוסיית בני ישראל, כי תינוקות כאלה מתו מהניתוח. [2]
משתה גדול
אברהם היה שמח וכולם שמחו אתו. ייתכן שאברהם חגג את ברית המילה של יצחק במשתה גדול כשם שפרעה חגג את יום הולדתו או יום הולדת בנו, ככתוב: "וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי, יוֹם הֻלֶּדֶת אֶת פַּרְעֹה, וַיַּעַשׂ מִשְׁתֶּה לְכָל עֲבָדָיו" (ביאור:בראשית מ כ). כאשר יצחק נגמל אברהם עשה משתה, ככתוב: "וַיַּעַשׂ אַבְרָהָם מִשְׁתֶּה גָדוֹל, בְּיוֹם הִגָּמֵל אֶת יִצְחָק" (ביאור:בראשית כא ח).
למשתאות האלו הגיעו בני ביתו ובני בריתו של אברהם וגם נכבדי הארץ שנהנו מההגנה והמעשר שאברהם נתן להם. סביר להניח שהאורחים הביאו מתנות כפי שיעקב שלח מנחה לעשו (ביאור:בראשית לב יד) או כפי ששלח מנחה לשליט מצרים (ביאור:בראשית מג יא).
אנשי סדום ועמורה הרשעים לא יכלו לבוא למשתה כי הם נכחדו במהפך, וכך אברהם לא הצטרך לדחות אותם בשנית ולסרב לקחת מהם מתנות, כדבריו בעבר: "מִחוטּ וְעַד שְׂרוֹךְ נַעַל ... וְלֹא תֹאמַר, אֲנִי הֶעֱשַׁרְתִּי אֶת אַבְרָם" (ביאור:בראשית יד כג).
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • Sefaria • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "בראשית כא ד"
קטגוריה זו מכילה את 8 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 8 דפים.