סימנא דחיי
כתב הרב הגדול מהר"ש יפה ז"ל, בס' יפה קול (דף כ"ט ע"א), במאמר נגילה ונשמחה בך אמר רבי יצחק בך, בכ"ב אותיות שכתבת לנו בתורה, וז"ל כי יש בהן תלי תלים של סודות בתמונתן וזיונן ונקודותיהן וקדושתן שבצירופן יוכלו להחיות מתים ולברוא עולמות, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (ברכות נה.) יודע היה בצלאל לצרף אותיות שבהן נברא העולם, ולפי שהשיגו בסיני הרבה מתעלומות חכמה שבהן, אמר הביאני המלך חדריו נגילה ונשמחה באותיות שלו עכ"ל. וצאו וראו דכ"ב אותיות עם מנצפ"ך במספרם כמשפט במילואן [אלף בית גמל דלת הא וו זין חת טי, יוד כף למד מם נון סמ, עין פא צדק קו, ריש שן תו מם נון צדק פא כף] ע', במונח דג' וי'ו ח' ש' ת' בלא יוד, לרמוז כי התורה בית חיינו, וכשם שהאותיות יש להם חיות כמו שהביא מהר"ש יפה בכמה מקומות וכדלקמן כך גדולה תורה שנותנת חיים לעושיה. ולכך אמר שלמה ראה חיים עם אשה אשר אהבת, כמאמרם ז"ל אי בגווה משתעי קרא, אם בתורה משתעי קרא, דמשבח בכ"ב אותיות ודוק וראוי להסמיך קונטרס קטן הלזה סימנא דחיי אחר קונטרס קול החיים, דזיווגן עולה יפה [ספר קול החיים לרגל הגיע אדם לגיל שבעים, עמו נכרך ספר זה שהאותיות עולות שבעים] כי ממנו תוצאות חיים.
שערי חיים
עריכהמערכת אלף
עריכהא א תמונתה כמו אוזן דאתמר בה אלף בינה, דאיהו נמי עוז לצפון, תיקונים תקון ע' דקל"ט ע"א יע"ש ונראה כי אלף משמעותה לשון לימוד, על שם ואאלפך חכמה, וצריך האוזן להטות לשמוע בלימודים חכמה ובינה, והיינו מה שאמרו בשבת דק"ה ע"א אלף בינה. ובתיקונים תיקון ד' די"ט ע"א א' כתר עילאה יע"ש. אי נמי כי האות א' הם אותיות ב' יודין עם וא"ו באמצע, גימטריא שם הוי'ה ברוך הוא, וכמו שכתב גם כן הרב מ"כ מתנות כהונה בבראשית רבה פרשה א' יע"ש. וכן אמרו בתיקונים תיקון מ' ד"פ ע"ב וז"ל באות א רישא וסופא י י ן דאיהו נטוי בינייהו איהו עץ החיים וכו' ואינון חכמה בראש וחכמה בסוף תעלומות חכמה וכו' יע"ש א"כ על שם זה נקרא אלף כל' הכתוב: ואאלפך חכמה שהאלף היא עצמה בחי' חכמה וק"ל.
והנה אות אלף היה קודם חטא אדה"ר ביושר, יו״י גימ' כ״ו שם הוי׳ה ב"ה, וע"י חטא אדה"ר נתעקם אות הוי'ה שבאמצע, וזכ"ה להגיד כי ישר ה' צורי ולא עולתה בו, כמ"ש הרב ארץ החיים ריש תהלים יע"ש. והרב חומ"א ר"ס בראשית אות ה' הביא משם כ"י שכתב וז"ל כי אלף יש לו ציור יוד ויו ריש ואם תהפוך הריש של יוד נעשה נון, נמצא אלף במקום נון וזהו אל תקרי צבאם אלא צביונם כי במקום אלף של צבאם נעשה נון יע"ש. והנה כשתכתוב הויה במילוי כזה: יוד ה'י ואו ה'ה גימטריא אז"ן. א"נ הוי מספר שם הוי'ה להודיע כי עיקר הלימוד יהיה לשם הוי'ה ב"ה. גם מספר אלף גימטריא קי"א שהוא מספר פסוקים שבפ' ויקרא, כי הלומד בתורה כאילו הקריב כל הקרבנות כמ"ש במנחות דק"ו ע"א ובס' הקנה הביאו בספר משנת ר"א בפירושו לב"ר פ"א אות ב' כתב, דאלף הוא עלמא דדוכרא וחיי יע"ש. ונראה דכיון דע"י הלימוד בתורה שלומד, שהוא ל' אלף ואאלפך חכמה וגם הוא לשמה לשם הוי'ה ב"ה, זוכה לחיים, כמ"ש בשבת דצ"ג ע"ב על פסוק: אורך ימים בימינה, למימינים בה אורך ימים איכא, וכל שכן עושר וכבוד יע"ש וק"ל. ולפי דברי הס' הקנה אשר כתב כי אלף מעלמא דדוכרא סימנא דחיי וגם רמז לבינה כמ"ש בתיקונים כי לכך נסמכו ב' אותיות זה אח"ז אלף בית, אלף חכמה בית בינה, כמ"ש בגמ' וכמש"ל, הנה מחכמה נמשך חיים בסוד והחכמה תחיה בעליה, וכן חכ"ם גימט' חיים גם מבינה נמשכים חיים, כי בינה עם הכולל גימטריא חיי"ם. ואיתא ב"ר פ"א וז"ל: רבי הושעיא אומר, למה נקרא שמו אלף, שהוא מסכים מאלף, שנאמר: דבר צוה לאלף דור יע"ש, וכן הוא במדרש חזית על פסוק עיניו כיונים על אפיקי מים וכו' יע"ש.
ב ובמדרש ר' תנחומא והובא בילקוט ריש סדר בראשית ברא אלהים וז"ל: ומנין שאלף נקרא אחד שנאמר איכה ירדוף אחד אלף ומנין שהקדוש ברוך הוא נקרא אחד שנא' שמע ישראל ה"א ה' אחד ומנין שהתורה נקראת אחת שנאמר: תורה אחת יהיה לכם, אני ראש כל הדברות ואלף ראש כל האותיות עכ"ל. ונראה לפרש על פי מה שאמרו בירושלמי פרק קמא דברכות, דבקריאת שמע רמוזים כל עשרת הדברות, ותיבות אנכי ה"א הוא כנגד שמע ישראל ה"א ה' אחד, ואם כן הוי ראש לכל הדברות, רמז לדיבור אנכי שהוא בשמע ישראל, שנקרא ה"א ה' אחד, וראש לכל האותיות רמז לתורה שנקראת אחת היא. וזהו הטעם שאשריך ישראל שבסדר וזאת הברכה האלף רבתי כי כיון שאלף רומז לשם הוי'ה ב"ה, ורומזת ג"כ ללימוד תורה, ע"ד שאמר הכתוב ואאלפך חכמה ותרוייהו שם הוי"ה ולימוד התורה הכל אחד כי כל התורה שמותיו של הקב"ה, בחי' שם הוי'ה ב"ה, כדברי רז"ל והזוהר הקדוש והמקו'[בלים] א"כ ז"א אשריך ישראל עם נושע בה' כי ע"י שאתם לומדים בתורה וה' עמכם להלחם לכם וזהו הטעם מ"ש רז"ל והובא בילקוט תהלים סי' ל"ה, לדוד ריבה ה' את יריבי, אמ"ל הקב"ה לדוד אתה עסוק בתורה ואני אלחם מלחמותיך יע"ש. ועלית על כלנה דישועת יש' ובא לציון גואל תלוי בעסק התורה כנודע. והרב נ"ב נחלת בנימין מצוה צ"ו אות כ"ט דקכ"ה ע"ג כ' וז"ל וזה סוד אשריך ישראל האלף רבתי, באלף נקרא מעלתם, וזכו למעלה זו מקבלת התורה המתחלת באלף, דודאי דכשם שברא הוא ית' הארץ, והפריש ממנה ראשית, היא ארץ ישראל בתורת תרומה כנודע, לבלי היות מותר לכל אדם כ"א לישראל עבדי ה', עבד כהן עליון דוקא, כמו כן מכלל הרקיעין הפריש הוא כ"י כבודו יתברך ראשית, מבלי היות שוה מכלל שאר הרקיעי' להיות דיש לכל כ"א לישראל עמו, כי להם הותר כל ראשית והואיל וברא רקיעין לפי חשבון אהיה א"א להפריש לראשית פחות ממספר רקיעין אשר הם נגד אות אלף פשוטה משם אהיה הואיל והוא פחות שבאותיות במספר וראשית הנקרא תרומה חיטה אחת פוטרת כל הכרי ואלף משם אהיה כולל מה' רקיעין כנז' לכך מלאכי מרום אינ(נ)ן מתקרבי' אלא ברחוק ט"ו אמה והוא כולל מה' רקיעין מטעמים הנז' יע"ש.
ג אלף רבתי, ראה באדם שת דד"ה ואיהו משה לא זכה אלא אלף זעירא ויקרא עד שנתן לו אשריך ישראל אלף רבתי ילקוט ראובני ס' ואתחנן ועיין ריב"ה ר"ס בראשית, ועיין ילקוט ראובני דצ"ד ע"ד, דאלף היה קורא תגר עד מת"ת, יע"ש.
מערכת בית
עריכהד ב תמונתה סתום בשלוש רוחות ופתוח לצד אחד ואמרו בב"ר פ"א אמ"ר יונה בשם רבי לוי, למה נברא העולם בב', אלא מה בית זה סתום מכל צדדיו ופתוח מלפניו כך אין לך רשות לומר מה למטה מה למעלה מה לפנים מה לאחור יע"ש. עוד אמרו שם למה בב', שהוא ל' ברכה, ולא באלף שהוא ל' ארירה, יע"ש. עוד אמרו שם וז"ל דבר אחר למה בב' אלא מה ב' יש לו שני עוקצין אחד מלמעלה ואחד מלמטה מאחריו אומרים לב' מי ברא והוא מראה בעוקצו מלמעלה ואומר זה שלמעלה בראני, ומה שמו והוא מראה להן בעוקצו שלאחריו ואומר ה' שמו יע"ש ועיין באותיות רע"ק.
ה בית יש לה ג' גגין והם ג' ווין גימט' ח"י ורמז לג' אבות הקדמת התיקונים, די"ב ע"ב ואפש"ל דרך רמז כי בית לשון ברכה, וכמו שאמרו בבראשית רבה, דלכך פתח בבית לשון ברכה, וגם הבית עצמה [שהיא שלשה ווין] הוי גימטריא שמונה עשרה רמז לשמונה עשרה ברכות שבתפלת שמונה עשרה. אי נמי יש לומר כי היינו טעמא שהתורה מתחלת בבית שהם שלשה ווין גימטריא שמונה עשרה להודיענו כי התורה נותנת חיים לעושיה בעולם הזה ובעולם הבא כמו שאמרו בפרק ששי דאבות.
ו אות בי'ת רפויה דומה קריאתה לואיו, הרי"ף פרק חלק סימן תל"ג. ועיין ילקוט ראובני.
מערכת גימל
עריכהז ג' משמעותה לשון גמילות חסדים וכמ"ש בשבת דק"ד ע"ב גמול דלים ויש במדרש איכה בפתיחתא שאמרו רמז למצות ציצית דכתיב גדלים תעשה לך. גם רמז לגאוה כמ"ש הרב ידי משה בפי' למ"ר ר"ס דברים. ועמ"ש בסה"ק פני חיים ס' כי תשא בפירוש השלש עשרה מידות וק"ל.
ח ג' ד' רזא דחכמתא, ומאן דפריש להן גרים לגרמיה מותא. והיו'ד באמצע אינו הפסק, זוה"ק ס' ויחי דרל"ד ע"ב וזה ענין גד דהוא מזל טוב כי באו חדא לחברתה, וכן אמרו בשאר אותיות כלחדא עם זוגה.
ט א"ב [כל האותיות קיימות] בברכת גד על שמשה קבור בחלקו וכן בברכת יוסף ע"ש ארונו, דקיים זה מ"ש בזה ריב"ה סדר ברכה. ועוד לו לריב"ה בס' ואתחנן בפ' או הנסה אלהים. ובס' בשלח בפ' זה הדבר ובס' עקב בפ' המסות הגדולות דיש בהני קראי כל האלפא ביתא.
יוד אות גדול. עיין מדרש תלפיות דף קח"י ע"ב פי' על אות גדולה, מלבד מ"ש בס' דנא פשרא, ובספרו מדרש האתמרי. ובקונט' חיים לגופא פ"ב וג' וד' על אותיות גדולות וזעירות. ושם תמצא כמה דברים דשייכי בקונטרס זה, ממנו הוא כמעשהו.
מערכת דלת
עריכהיא אות ד' מנחש דהח' נעשה ד', והתי'ו של ת' שנה מגלות מצרים נעשה ד"ן אנכי, וזהו כי שיבר דלתו'ת נחש'ת, וזהו ארוממך ה' כי דלתני וגם כ"ה מפני בנות ח'ת דהוא הח' דנח'ש ות' דש'ת. כן הוא בס' ש"ש ק"ק.
יב דלית ור', איתא בזוה"ק ס' חוקת דק"ף ע"ב מלה ואתוון גליפן. באותיות שצירף ר' אלעזר צרופי אותיות הקדש יסד שם כי ספר עשה ר' אלעזר על סודות האותיות ובכלל באמן מאלף למ' וממ' לנון כדאיתא בזוה"ק ס' וילך דרפ"ה ע"ד ועוד דרצ"ו ע"ד וע"ש להרש"ב בגליון.
מערכת הא
עריכהיג הוי"ה ב"ה. כשחסר אות מהוי'ה ב"ה רמז דאין כ"כ קדושה, זוה"ק ס' לך לך.
יד התהלות לו' והוידויים עיין הטעם בס' יערות דבש ח"א ד"צ ע"א וב'.
טו אלף במקום ה'א רש"י בפי' בישעיה סימן כ"ח.
מערכת ואו
עריכהטז ו מספרה שש לשון שמח. גם מילויה הוא מפסוק 'וצדיק 'ירון 'וישמח גם אות וי'ו מורה על ותרנות, כי כן ותר"ן גי' ששו"ן ע' בקונ' נפש חיים. ובתיקונים תיקון כ"ה ד"ע ע"א ספר תורה דאיהו עמודא דאמצעיתא וכו' מסטרא דוא'ו ואיהו ספר תורה וכו' יע"ש. ומהאי טעמא נראה שניתנה התורה בששה בסיון שהוא רמז לאות ואו, בחי' ס"ת. ועיין בקונ' ברכת מע"ל [מועדיך לחיים] ח"א בדרוש א' לס"ת. ובהקדמת התיקונים די"ב ע"ב וז"ל וביתא דא, אית לה תלת גגין, ואינון תלת עמודין דסמכין לה, דאינון וו"ו יע"ש. ובתיקונים תיקון ס"ט דף ק"ז עם וז"ל ולזמנין דייתי פורקנא אתר לגבי ו' דאיהו דרגא דמשה מוליך לימין משה לסמכא ה' דיליה בימינה וכו'.
יז ויו מורה על בריאת העולם שנברא בששת ימים, רבינו אפרים בפי' עה"ת כ"י, הביא דבריו הרב חומת אנך סוף ס' וישלח אות ט"ו יע"ש
יח אות ויו סימנא דחיי וסוד כל האותיות ומספרם בזוה"ק סדר ויקרא דב' ע"א ולהרב יש מאין שם. וע"ש בזוה"ק דמונה ואזיל צירוף האותיות בסוד ויקרא אל משה יע"ש ועיין להרב יש מאין סדר אחרי דס"ו ע"ב ובתיקונים תיקון מ"ד דפ"ב ע"ב מארת חסר ו', דא אורייתא דבכתב יע"ש.
מערכת זין
עריכהיט כתרי אותיות הם שבע אותיות שעטנז גץ, שיש בין כולם כ"א תגין, גי' אהי"ה והוא מה שהיה דורש רע"ק והיה ראוי שתנתן התורה ע"י לכן הטיל ב' ווין ביאושע, מדרש תלפיות דקצ"ו ע"ג.
ך אותיות דחזרין אנפין, עיין תיקונים תיקון ל"ד יע"ש.
מערכת חית
עריכהאך אות חית רמז לחיים ולכך היה דם על הפתח כמין חית יד יוסף הביא דבריו מוה"ר בס' מד"ת [מדרש תלפיות] דק"ו ע"ב ועיין י"ר [ילקוט ראובני] ס' שופטים דקס"ח ע"א.
בך אות חית נהפך לרע לישראל. והיו מכריזין חטא ישראל בעכן עד דנבנה בית המקדש ואז וישבו ישראל לבט"ח י"ר [ילקוט ראובני] דכ"ב ע"ד.
כ"ג אותיות ח"ט שלא היה באפוד עיין בזוה"ק ס' פקודי דרכ"ט ע"ב וכ' בזוה"ק ס' בלק דפק"ח ע"ב.
מערכת טית
עריכהכד ט תמונתה כ"ז ואמרו בזוה"ק ס' תרומה דקנ"ב ע"א אות טי'ת איתיישבה בכל דוכתא ואתקרת לאתיישבה כדקא יאות וכו' יע"ש ונראה לומר כי אות טי'ת אות לטובה כמ"ש שם בזוה"ק שהיא סימנא טבא ונהירו דחיין וכו' והיינו כי הוא רמז לתורה כי התורה ז"ך אותיות וגם התורה נקראת טוב כמ"ש רז"ל ואין טוב אלא תורה גם ע"י התורה זוכה לחיים כדכתיב כי הוא חייך ואורך ימיך וכו' יע"ש וגם העולם מתיישבת ע"י התורה כמ"ש ז"ל ע"פ ארץ יראה ושקטה.
כה אות ט' נתלה על מדינת לוז עיין מש"ח דכ"ד ע"א לענין השמיעה יע"ש וזה רמז הכתוב שמעו ותחי נפשיכם כמו הדרים בלוז דאינו פוגע בהם מיתה.
כו אות טית עיין בספר קרבן מנחה סי' קמ"ה שכתב וז"ל ויש לומר על דרך אגדה אילו היה כתוב טוב בראשונות היה נראה דמיירי בטובת העוה"ב ואינו כן שאלמלא לא חטאו לא הוו מייתי, כדאיתא בפ"ק דע"ז (ה.) ואם כן שפיר מבטיח לו בראשונות בטובת העוה"ז אריכות ימים כמשמעו, אבל חבלתם מעשיכם אכן כאדם תמותון ולכך באחרונות צריך להבטיח בטובת העוה"ב ולומר טוב וסמך לזה (ב"ק נה.) הרואה טי"ת בחלום סימן יפה לו משום דכתיב באור כי טוב, והיינו, אור דששת ימי בראשית שגנוז לעתיד לבא, אם כן הטוב הוא לעתיד לב בע"ה עכ"ד.
מערכת יוד
עריכהזך י אמרו במנחות דכ"ט ע"ב מפני מה נברא העוה"ב ביו"ד, מפני שצדיקים שבו מועטים, ומפני מה כפוף ראשו מפני שצדיקים שבו כפוף ראשיהם מפני מעשיהם שאינן דומין זה לזה עכ"ל. ש"מ תרתי, כי י היות כמותה קטנה שבאותיות מורה על מיעוט, והיותה ראשה כפוף מורה על היות כפוף, ותרוייהו מורים על מידת הענוה, כי מיעוט הוא מורה על הענוה, וכמ"ש בחולין דף פ"ט כי אתם המעט שממעטים עצמכם וגם כפוף מורה בחי' ענוה. וכתוב בסה"ח סי' תקמ"ט וז"ל יוד קטנה שבאותיות, לפי שאם יבוא אדם במקום שאין מכירין אותו וכסבורים שלמד שיודה ויאמר אל תכבדוני כי לא למדתי, לכך נקראת יוד ל' יודע יע"ש א"כ למדנו מדברי הרב סה"ח תרתי שאות יוד משמעותה לשון יודה ל' הודאה שמודה על מה שהוא פחות שבערכין ובורח מן הכבוד,שהוא מורה על הענוה ג"כ וכמ"ש ושורשו פתוח מהירושלמי והובא בסו"ס שמע אברהם. ובזה יש לפרש כוונת המאמר בתיקונים תיקון ע' דקל"ו ע"א, שונאי בצע מסטרא דדוד רגלא רביעאה וביה יוד דאתמר ביה בגינה ודוד הוא הקטן וכו' יע"ש. והרי הוא כמבואר. ובזה יש לתת טעם נמי למה שניתוסף בשם דוד אות יוד, ככתוב בדברי הימים כי ראוי להיות לו אות יוד בשמו המורה על הענוה ודוד הוא הקטן. אמנם מצאתי בתיקונים תיקון ע' דק"ך ע"ב וז"ל ולית מאן דיתגאה עליה ובמאי אתגאה על כלא באת יוד מן אבגית"ץ ודא יגביה וכו' יע"ש ואפש"ל כי כיון דיו"ד רמז על ימין ה' רוממה, וזהו גדולת ימינך כי במקום גדולתו של הקדוש ברוך הוא שם מצינו ענותנותו כמו שאמרו במגילה דל"א ע"א והיא גופא קמ"ל, כי במאי מתגאה, ביו'ד, להורות דבר זה גופיה כי כ"י במקום גדולתו שם מצינו ענותנותו וק"ל.
כח אות יוד רזא דברית נתן לפנחס זה אליהו, זוה"ק ס' פנחס דר"ך ע"א.
כט יוד לית חוורא בגווה, שחורה אני ונאוה ברחימו סגייא, ולכך הוסיף יוד ביאושע, זוהר הקדוש סדר בלק דקצ"א ע"א.
מערכת כף
עריכהל כף למד למד גימט' רמ"ח, כנגד רמ"ח מצות עשה. הרמ"ז בזוה"ק ס' וארא דכ"ה ע"א וזה ירמוז במאמר 'ואהבת 'לרעך 'כמוך זה כל'ל גדול בתורה דמקיים במצוה זו כל רמ"ח מ"ע ובכלל ואהבת את ה' אלהיך דכולל הכל כדדרשו רעך ורע אביך אל תעזוב.
לא באלפא ביתא בתמניא אפי לא יש בשני פסוקים כף סורו ממני מרעים. עשיתי משפט וצדק עיין יוסף תהלות טעמים ע"ז. ולעניות דעתי נראה דירחיק מן האיסור ק' שערים ויתן צדקה אפילו ק' פעמים, [מאה] גימט' כף.
לב אלפא ביתא, כ"ח פסוקים יש דיש בהן א"ב, תמצאם בסו"ס מעשה רוקח ח"א ע"ש. ועיין לעיל אות טית.
מערכת למד
עריכהגל אות ל' גדולה [גבוהה] ע"כ האותיות כן משה דיגיע לשם יוד ה'י וי'ו ה'י דאיהו ג' יודין, זוה"ק ס' פנחס דרמ"ה ע"ב, ובס' משפטים דקי"ד ע"ב ודקי"ט ע"ב איתא דבשם משה רמוז שמו של הקב"ה יע"ש.
לד אות למד גדולה מכל האותיות עיין סה"ח סימן קנ"ח.
לה אות ל' משמש אל הקירוב כגון לעפרון אך אל עפרון משמש אל על הנגיעה והדיבוק מה שבלבו נחמד למראה פירוש על המדרש רבה בפנ"ח, וכזאת הרחיב הדיבור פצ"א ופצ"ב שם זה פעמים ג' יע"ש וב' שמות פ"א.
מערכת מם
עריכהלו מילוי האותיות נקרא תולדות, דבש לפי מערכת תיו אות ט"ו יע"ש.
זל אותיות משתחויתם תיבה אחת משמשת ב' תיבות, לשון השחתה והשתחויה, רש"י ביחזקאל סי' ח'.
מערכת נון
עריכהחל אות נו"ן יתירה כה תעשון כה תאמרון כה תדבקון עד אשר תדעון משום זהירות וזריזות ולחוזק הענין, רש"י דברי הימים ב' סי' י"ט.
טל אות נון שבת שבתון, הקשו מעצבון ותירצו דהיא הנותנת מדאמרו כפלים מוכרח דחנון הוא תוספת ולא יותר, דהרי מאי שנא דלאדם היה עונשו קל ולאשה מרובה, רבני אשכנז.
מ נון כפופה נוקבא פשוטא כללא דדכר ונוקבא זוה"ק ס' בהעלותך דקנ"ה ע"א, וס' שלח דקנ"ו ע"ב, וס' וילך דרפ"ה ע"ב.
נון כפופה דרגלים למעלה כפופות וכשמתפשט הן' אזי בורח הסטרא אחרא ויהיה זיווג בתפארת. הרב אספקלריא המאירה סדר אחרי דס"ז ע"ב.
מערכת סמך
עריכהמא אות ס' לא יש עד [ללא פינה], הוא הסובב, עיין י"ר [ילקוט ראובני] די"ד ע"ג מה שרמז בזה.
מב כל אותיות סמוכות כמו כל חט נס וכיוצא נדרש כפול, ס' החסידים סי' קצ"ו.
מערכת עין
עריכהמג ע בא קודם הפא, דעין הרע שולט ע"י הפה, ולכך הזהירו בזוהר הקדוש דלא ישבח לחבירו אם לא יברך אותו, כדי שלא ישלוט עיה"ר. ובמדרש איכה אמרו, דלא יקדים הפא לע' דלא ידבר להעיד אם לא ראה בעיניו.
מד ע' מספרו נכבד וחשוב מאד, ע' סנהדרין, ע' אומות, ע' שרים, ע' נפש ירדו אבותינו למצרים, ע' שרים הסובבים כסא הכבוד וה' נצב עליהם על חומת אנ"ך, ע' פנים לתורה, וחשבון של שם הגדול והנסתר עולה ע', י"ר סדר בהעלותך. ועיין שם משמואל דח"ל ע"ד דכתב דע' סנהדרין נגד ע' פרי החג, ומהרמ"א ס' בהעלותך כתב דע' סנהדרין נגד ע' יום של שבתות ו"ט, ומשה רבינו עליו השלום אינו צריך יו"ט לעצמו.
מערכת פא
עריכהמה פסוקים כפולים בסוף איכה וסוף ישעיה וסוף מלאכי וסוף קהלת, רש"י סוף איכה. ונתן בהם סימן בני הגדול אברהם אוהבי נר"ו בפסוק אקי"ם את סוכת דוד הנופלת דבבא משיח בן דוד יקויים הכפל של פסוקים אלו.
מו אות פ' ץ' אפשר דפסול הוא ציהוב וז"ך היינו מזהיב כשר עיין חולין דכ"ב ע"ב.
מערכת צדי
עריכהמז צדק עדותיך לעולם הבינני ואחיה יובן על פי מה שאמרו במדרש רבה סדר משפטים כי ע"י נתינת הצדקה הרי הוא זוכה להבין בתורה, ונראה לתת טעם, כיון שאמרו רז"ל והמפ' ז"ל כי העונות מחשיכים אור השכל לבלתי הבין שמועה, וכיון דע"י הצדקה מכפרים עונותיו, זהו סיבה להיות מבין בתורה.
מערכת קוף
עריכהמח אות ק' נעשה על ידי הצדקה מוה"ר בספר מעיל צדקה סי' אלף תרי"ד.
מערכת ריש
עריכהמט אותיות התורה יש בהם רוחניות ויש להם חיות ונפשיות ממש, עיין יפה תואר סדר כי תשא פסקא מ"ו סימן א', ועוד לו בזה בסדר טהרה פט"ז סי' ד', ויפה קול דג"ם ע"א ודקמ"ב סע"ד, ודקמ"ג רע"ב, ודקפ"ח ע"ג יותר בהרחבה בזה. ומצינו בזוה"ק סדר וילך דרפ"ד ע"ב וז"ל וכל אינון מלין הון אתיין וסלקין ונחתין ומתגלפין תמן וכל מלה ומלה הויא אתייא קמי משה לאתגלפא על ידוי, וקימא קמיה, והיינו דכתיב עד תומם עכ"ל וזה יורה דיש חיות לאותיות כי חיים הם למוצאיהם, ועיין בהקדמת הזוה"ק דט"ו ע"ב מה שרשמתי שם בזה בס"ד.
מערכת שין
עריכהן ש תלת קשרין, חד מהאי סטרא וחד מהאי סטרא וחד דכליל לון וע"ד כתיב ושכבתי עם אבותי הכי תנינן באתוון גליפין והוא ספר שחיברו רבי אלעזר ברבי שמעון, כן כתב הרמ"ז כ"י, הובא בזוה"ק ס' ויחי דרכ"ד ע"א.
מערכת תיו
עריכהנא אות תיו, עיין ילקוט ראובני דף קנ"ד ע"א בס' מסעי. ובכ"ב אותיות עיין זוה"ק ח"א בהקדמה ד"ב ע"ב וד"ג ע"א ובסוף הקדמת תקוני הזוהר.
בן תוספת אות בשם, אם הוא גריעותא עיין נח"ל [נחמד למראה] ח"ד דף כ"ז ע"ב וג' וד', ובסה"ק זל"ח [זכירה לחיים] ח"א מ"ש בס"ד.
סריקות
עריכה- סימנא דחיי, בסוף ספר קול החיים (עמוד 63), סריקת הספריה הלאומית.
סימנא דחיי, אהבת שלום, ירושלים תשמ"ו 
באתר היברובוקס
