פתיחת התפריט הראשי

רש"י על יחזקאל ח


"בשנה הששית" - לגלות יכניה

"ממראה מתניו וגומר" - אסור להתבונן בפסוק זה

"בציצית ראשי" - בשער ראשי פלוציי"ל בלע"ז

"במראות אלהים" - הראני כאלו נושא אותי ומביאני לירושלים

"שער הפנימית הפונה צפונה" - שער העזרה שהיא פנימית להר הבית והיו לה שערים לכל רוחותיה

"סמל הקנאה" - צורת הקנאה מקנא ומקניט להקב"ה שנתנוה שם להקנאות להקב"ה להרגיזו וכן ת"י צלם דקנאתא דמרגזין

"שא נא עיניך דרך צפונה" - להר הבית מחוץ לעזרה שהרי בפתח שער הצפוני של עזרה מבחוץ היה עומד ודרך צפונה לשער חוץ לעזרה הוא

"מצפון לשער המזבח" - בהר הבית מצפון לאותו שער העזרה הצפוני ואומר אני שהיה אותו שער מכוון כנגד המזבח

"בבאה" - כשאדם בא ליכנס לעזרה מוצאו שם בביאה אלאנטריא"ה בלע"ז

"לרחקה מעל מקדשי" - כדי שאתרחק מעל מקדשי

"אל פתח החצר" - הקריבני עד פתח אותו שער עצמו

"חור אחד בקיר" - חומת העזרה

"חתר נא בקיר" - והרחב את החור

"והנה פתח אחד" - דרך החור ראיתי פתח לשכה אחת

"שקץ" - עשוין לשקוץ עבודת אלילים

"מחוקה" - חקוקין על הקיר

פסוק יא (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויאזניהו בן שפן" - חשוב היה ולמדין דורו הימנו לפיכך הקפיד עליו

"ועתר ענן הקטרת" - תמור קטור ענן הקטורת ולשון עתר מרבית וכן העתרתם עלי דבריכם (לקמן ל"ה) וכן ונעתרות נשיקות שונא (משלי כ"ד) וכן חברו מנחם במחלוקת אחת שלשתן ופירוש ענין מרובה המה אך כל אחד לשון בני אדם

פסוק יב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"בחדרי משכיתו" - משוכה ברצפת אבני שיש לשון ושכתי כפי (שמות ל"ב)

פסוק יד (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אל פתח שער בית ה'" - תוך חלל העזרה אל פתח ההיכל אשר בצפון דאמר מר שני פשפשין היו בבית החליפות אחד בצפון ואחד בדרום

"מבכות את התמוז" - דמות א' שמחממות אותו מבפנים והיו עיניו של עופר' והם נתוכין מחום ההיסק ונראה כאלו בוכה ואומרת תקרובת הוא שואל

"תמוז" - לשון היסק כמו על די חזה למזיה (דנייאל ג') ואתונא אזה יתירה (שם)

"מבכות את התמוז" - פיישנ"ט פלורי"ר לא"ל קאלפי"ץ בלע"ז

פסוק טז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויבא אותי אל חצר בית ה' הפנימית" - היא העזרה כי הר הבית נקרא החצר החצונה ועד עכשיו בתוכה היה עומד אלא שהוא נכנס בשע' הצפוני והראהו בבית החליפות את צורת התמוז וחזר והוליכו למזרח לפני ההיכל והמזבח

"ופניהם קדמה וגו'" - ממשמע שנאמר ופניהם קדמה יודע אני שאחוריה' אל ההיכל אלא מגיד שהיה אחוריהם מגולה שהיו פוערין עצמם ומתריזין כלפי מטה

"משתחויתם" - בשתי תיבות הוא משמש לשון השחתה ולשון השתחויה כן הוא בירושלמי משחיתי' ההיכל ומשתחוי' לחמה וכן ת"י ואינון מתחבלין וסגדין ומנחם חברו לשון שחוח כמו שחי ונעבור' (ישעיהו נ"א)

פסוק יז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"הנקל לבית יהודה" - המעט להם וקל בעיניהם שאר עבירות שבידם

"מעשות את התועבות" - אם היו חדלים מעשות את כל התועבות אשר עשו בביתי פה

"כי מלאו את הארץ חמס" - ונקל בעיניהם אותו עון וישובו להכעיסני בתוך ביתי בתועבות האלה

"והנם שולחים את הזמורה אל אפם" - והנה שולחים אל חוטמם את ריח רע של זמורה זו שהם מזמרים ברוח היוצא מפי טבעת כלומר בושתם זה אל פניהם ישוב ומנחם פי' והנם שולחים את הזמורה אל אפם ענין דופי וקלון הוא לפירושו השוה ריח מקטרתם וכעס קרבנם וניחוחים למלאכת דופי נקבים ואחוריהם אל היכל ה' יורה על הענין