ספר חסידים/תקמט
ספר חסידים תקמט
מפרשים: פירוש קדמון • ברית עולם
יו"ד קטנה שבאותיות. לפי שאם יבוא אדם במקום שאין מכירים אותו וכסבורים שלמד. שיודה ויאמר אל תכבדוני כי לא למדתי לכך נקרא יו"ד של יודה. ותמצא בני אדם שאינם מהוגנים שנתחתנו בהם מבני הגדולים. וגם תמצא שהם שליטים בעיר מפני שהיו אבותיהם משפילים את עצמם לפיכך נהפך הגלגל שבניהם עשירים וראשים ומתחתנים בהם הגדולים אע"פ שאינם ראוים. זה נעשה בזכות שאבותיהם השפילו את עצמם ופעמים שתמצא שליטים ועשירים ולא בעבור מעשיהם הטובים אלא שהיו בני דורם משפילים אותם או את אבותיהם ומשפחתם ומביישי' פניהם מפני דופי אחר שיש בהם והקב"ה אינו רוצה בבושת בני אדם. שהרי היו קוברים את האבן שנסקל בה ואת העץ שנתלה בה ולא יתביישו קרוביו. ופן יתגאו שאר משפחות על זאת ואם תאמר והלא סתמו טבעתה של בילגה מפני מרים בת בילגה. בית דין רשאין לעשות לשם שמים גדרים שיהא כל אדם מוכיח את בניו ואת בנותיו. וגם תמצא משפחות מבני טובים דלים ונרדפים ונשפלים מפני שהיו אבותיהם מתגאים ומדברים גבוהות. ופעמים שרשעים ועזי פנים שליטים ולא זכו לא הם ולא אבותיהם ועושים רע לבני עירם ואין לאל ידם והם שליטים מפני שהיו לבני העיר תחלה רחמני' ומדה במדה לא בטלה שנאמר (הושע יג יא) אתן לך מלך באפי. ופעמים תמצא שנסים נעשים לרשעים כמו לצדיקים מפני זכות אבותיהם. כי עוזיהו ויותם היו צדיקים וראוים שזרעם יתקיים בעולם. ואחז היה ראוי לכרת הוא וזרעו והקב"ה אומר איך אעשה לזה שחייב כליה. אלא אזכור את אבותיו בעבור שאבותיו עשו הטוב והישר בעיני. ועוד יש שנעשה לו נס בעבור העתיד כגון מעשה שנים היו בעיר אחת אחד צדיק ואחד רשע כשהיו ילדים קטנים והלכו לבית הספר לבית חכם ללמוד היו בצהרים ותינוקות הרבה עמהם וראו כלם קטב מרירי ומתו כל התינוקות. אלו שנים נתעלפו ונפלו בחולי ונפל עורם ושערם וחיו וכשגדלו נעשה האחד צדיק והאחד רשע הצדיק תלמיד חכם ולא היה מקבל לשון הרע והרשע עם הארץ ומלשין והיה שטן לבני צדיק ולעם ולמה נעשה נס לצדיק אם בשביל צדקותיו הרי גם לרשע נעשה נס. אלא כך אמר הקב"ה אני אחיה זה לבניו של זה לשטן כשיחטאו בני הצדיק שיהא זה להם לשטן. וא"ת וכי ערבונא שקלי מניה כמו שאמרו מי שלא בכה על אדם כשר קובר בניו. ובתחלה רצה הספר לומר כדי שיבכה עד שאמר לא יתכן קודם שיחטא לעשות רעה לאדם. ובכאן נעשה כמו כן אלא הקב"ה רואה איזה דור חייב ואיזה דור זכאי ולפי שעתיד להיות עושה מקדים שנאמר (ישעיהו מא ד) קורא הדורות מראש ולפי המעשה שרואה באדם. ולכך בעת ההריון אינו אומר צדיק או רשע אלא לפי מה שרואה יוצרו אם יעשה כך יהיה לו כך. וכתיב (בראשית יד יד) וירדוף עד דן מלמד שע"א מכה לפניה ולאחריה. אבל אין נפרעים מן האדם לקבור בניו כדי שיבכה קודם שיחטא ואם תאמר א"כ למה נבלעו טף ונשים לדתן ולאבירם. זה ראוי לכל הבנים שנשענים על שלחן אביהם וניזונים מאביהם ורוצים לירש אביהם לא יתכן שהטוב יקבלו והרע לא יקבלו אלא אם היו עושים כר' פנחס בן יאיר שלא רצה לקבל ולהנות מאביו ואמו אז ראוי שלא ילקה בעבור עונם וכן א"ת צדיק ורע לו צדיק בן רשע והלא אינו אוחז מעשה אבותיו בידו אלא מקצת ועוד שיש לבן להוכיח לאביו כיהונתן לשאול וכן בנו של ירבעם מת בחייו כדי שיספדוהו וגם שלא יהרג. וא"ת למה טף של אדם מתים א"כ תאמר זה למה לקו טף של סדום לפי שבאה הסכנה ואין בידם זכות להנצל וכן לוט לא היה ניצול מסדום אלא בזכות אברהם שהתפלל והיה כצדיק כרשע. וכן אמר שמואל בשעת הסכנה ושמע שאול והרגני. והלא שמואל היה צדיק אלא אין מצילין אא"כ זכות גדול מצילין מן הצרה. וכן הוא אומר שלח מלאכיה וסגר פום אריותא ולא חבלוני כל קבל דקדמוה זכו אישתכחת לי ואינו אומר לפי שלא חטאתי לו. אלא כשאדם בתוך הצרה אם לא היה בידו זכות לא ינצל. ואותו רשע שניצול מקטב מרירי שכתוב לעילא מה שראה הקב"ה אחד מזרעו אחר כמה שנים ניצול בן הצדיק שכמו כן ניצול מקטב מרירי מצרה גדולה וכל אשר לו ע"י בן רשע שניצול עמו מקטב מרירי אף גם כזאת להיות לשטן לאותן החוטאים וכן הוא אומר ואלה הגוים אשר הניח ה' לנסות בם את ישראל חמשת סרני פלשתים. וכתיב (שופטים ג ב) למען דעת דורות בני ישראל הישמעו את מצות ה' והלא לא נתגרו פלשתים בישראל אלא אחר הרבה דורות. הא למדת שהקדוש ברוך הוא מקדים לפני כמה וכמה דורות בעבור דורות העתידים. לכן אם תראה באלה הדברים אל תהרהר אחר מדותיו של הקב"ה שמא בעבור העתיד לעשות הוא או אבותיו. לכך אין בידנו לדעת משלוות הרשעים לכך אני כותב מקצת דרכי הקב"ה שאם יהרהר לבו של אדם שיחשוב שמא זה גרם או זה גרם מי היה צדיק מאיוב דכתיב (איוב א ח) כי אין כמוהו בארץ איש תם וישר וירא אלהים וסור מרע. הרהר אחר מדותיו של הקב"ה ואמר אני אנצחנו בדין מיד כשדיבר עמו לא היה לו פה להשיב אלא מיד אמר לא ידעתי חכמתך למה עשית כך והקב"ה לא בעבור עון הביא עליו הפורענות אלא לנסותו אם יעמוד בנסיון. וכשאמר לו הקב"ה בעבור נסיון עשיתי כמו שכתבנו בפירוש בספר איוב מיד הודה איוב. ואמר הקדוש ברוך הוא הואיל וחפצת לבא עמי במשפט. נמצא אתה ממעט חכמתי שאתה סבור שלא אדע לנצח בחכמתי לכך נכתב ספר איוב. שאם פגעה מדת הדין באדם שיאמר בלבו. הרי כתיב באיוב כי אין כמוהו בכל הארץ והרהר וחפץ לערוך משפט. וכשעמד בדין הודה מיד כך יחשוב האדם שמא עון עשיתי ואם פשפש ולא מצא אומר שמא לידי נסיון מביאני הקב"ה ולידע אם אחזיק בתומתי כבתחלה שהרי כתיב (בראשית כב א) והאלהים נסה את אברהם: