זהר פרשת בהעלותך
<< · זהר · פרשת בהעלותך · >>
דפים אחרים ברחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה
הדף באתרים אחרים: באתר "ספריא" • באתר "תא שמע"
מתוך: זוהר חלק כה (עריכה)
לאתברכא באינון תריסר תחומין דמתפרשא וכל חד אתתקן ואתחנך בברכתא על ידוי דאלין דלתתא. תאנא כלהו מתברכין בגין מדבחא דלעילא ואפילו תתאה ואפילו עכו"ם מתברכן. דתניא אמר ר' שמעון אלמלא לא אקריבו אלין תריסר נשיאין לא יכיל עלמא למיקם קמי תריסר נשיאי ישמעאל דכתיב שנים עשר נשיאים לאומותם מדאקריבו אלין דישראל נסיבו שולטנותא דכלהו. בג"כ נשיא אחד ליום. וכל מה דאקריבו כגוונא דלעילא אקריבו בגין דיתברכון כלהון. אילם ששים עתודים ששים כמה דכתיב ששים גבורים סביב לה דבסטר גבורה. כף אחת עשרה זהב וגו' והא אתמר זכאה חולקהון דצדיקייא דקב"ה מריק עלייהו ברכאן וציית צלותהון ועלייהו כתיב פנה אל תפלת הערער ולא בזה את תפלתם וגו'. ברוך יי' לעולם אמן ואמן. ימלוך ה' לעולם אמן ואמן:
מתוך: זוהר חלק כו (עריכה)
בהעלותך
וידבר יי' אל משה לאמר. דבר אל אהרן ואמרת אליו בהעלותך את הנרות וגו' רבי יהודה פתח והוא כחתן יוצא מחופתו וגו'. זכאה חולקיהון דישראל דקב"ה אתרעי בהון ויהב להון אורייתא דקשוט אילנא דחיי דביה אחיד בר נש (ס"א ירית) חיין להאי עלמא וחיין לעלמא דאתי דכל מאן דאשתדל באורייתא ואחיד בה אית ליה חיין (ס"א אחיד בחיין) וכל מאן דשביק מלי דאורייתא ואתפרש מאורייתא כאלו מתפרש מחיין בגין דהיא חיין וכל מלוי חיין הה"ד כי חיים הם וגו'. וכתיב רפאות תהי לשרך וגו'. ת"ח אילנא דחיי אחיד מעילא לתתא והאי שמשא דנהיר לכלא. נהורא דיליה שארי מרישא ואתפשט בגופא דאילנא בארח מישר ב' סטרין אחידן ביה חד לצפון וחד לדרום חד ימינא. וחד שמאלא. (ואינון) בשעתא דשמשא נהיר כמה דאתמר מההוא גופא (ס"א גופא) דאילנא אתקיף לדרועא דימינא ואנהיר בתוקפיה. ומתוקפיה נהיר שמאלא ואתכליל בנהוריה. והוא כחתן יוצא מחפתו מאן איהו חפתו דא איהו עטרה שעטרה לו אמו ביום חתנתו. יוצא מחפתו דא איהו רישא דכל נהורא כד"א בקרא דאבתריה מקצה השמים מוצאו דא שירותא דכלא דאקרי מקצה השמים וכדין נפיק כחתן ממש כד נפיק לאערעא לכלתיה רחימתא דנפשוי ופריש דרועוי ומקבל לה. כהאי גוונא והוא כחתן יוצא מחפתו. אזלא שמשא ואתפשט לגבי מערב כיון דמערב אתקריב סטר צפון אתער לקבליה בקדמיתא וקריב למערב וזויג ליה באתריה כמה דאתמר דכתיב שמאלו תחת לראשי ולבתר סטר דרום דאיהו ימינא דכתיב וימינו תחבקני. כדין ישיש כגבור לרוץ ארח לאנהרא סיהרא ואוקמוה. ת"ח בהעלותך את הנרות אלין בוצינין עלאין עלאין דכלהו נהירין כחדא מן שמשא. (חסר כאן) ר' אבא פתח אשרי העם יודעי תרועה יי' באור פניך יהלכון. האי קרא אוקמוה אבל ת"ח זכאין אינון ישראל דקב"ה יהב לון אורייתא קדישא
דפים אחרים ברחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה
הדף באתרים אחרים: באתר "ספריא" • באתר "תא שמע"
מתוך: זוהר חלק כו (עריכה)
זוהר חלק ג דף קמט/א ואוליף לון ארחוי לאתדבקא ביה ולמיטר פקודי דאורייתא למזכי בהו לעלמא דאתי וקריב להו בשעתא דנפקו ממצרים דהא כדין אפיק לון מרשותא אחרא וסליק לון לאתאחדא בשמיה וכדין אקרון בני ישראל בני חודין מכלא דלא יהבו תחות רשותא אחרא וסליק לון לאחדא בשמיה דסליק על כלא דשליט על עלאין ותתאין. ומגו רחימותא דלהון קרא לון בני בכורי ישראל כגוונא (דקדושה) עלאה. (וע"ד) קטל (ס"א וקטל) כל בכור דלעילא ותתא ושרא קטירין ואסירין דעלאין ותתאין בגין לאפקא לון ועבד לון בני חורין מכלא. וע"ד לא בעא קב"ה לא מלאך ולא שרף אלא איהו. ועוד דהא איהו ידע לאבחנא ולמנדע כלא ולמשרי אסירין ולאו אינון ברשותא דשליחא אחרא אלא בידיה. תא חזי בההוא ליליא דבעא קב"ה לקטלא כל אינון בכורי כמה דאתמר בשעתא דרמש ליליא אתו מזמרין לזמרא קמיה אמר לון לאו עידן הוא דהא שירתא אחרא מזמרין בני בארעא בשעתא דאתפליג ליליא אתער רוח צפון וקב"ה כדין עבד נוקמין וישראל עבדין שירתא בקול רם (ס"א וישראל מזמרין ואמרין הלולא בקול רם) וכדין עבד לון בני חורין מכלא ומלאכין עלאי וכל משריין כלהו הוו צייתין להון לקליהון דישראל בתר דאתגזרו רשימו לבתיהון מההוא דמא ומדמא דפכחא בתלת רשימין על המשקוף ועל שתי המזוזות. מ"ט הא אוקמוה בגין דאיהו רשימא קדישא ומחבלא כד איהו נפיק וחמי ההוא דמא דהוה רשים על ההוא פתחא חיים עלייהו דישראל הה"ד ופסח יי' על הפתח וגו'. הכא אית לאסתכלא אי קודשא בריך הוא אתי וקטיל בארעא דמצרים ולא שליח אחרא ושיטא דא דעל פתחא למה והא כלא גלי קמיה. ותו מהו ולא יתן המשחית ולא ישחית מבעי ליה. אלא ודאי הכי הוא דכתיב ויי' הכה כל בכור ויי' הוא ובית דינו וההוא בי דינא הכא אשתכח. (ס"א מכאן דבכלא) ובכלא בעי לאחזאה עובדא בגין לאשתזבא דהא כגוונא דא על גבי מדבחא בגין דלא אשתכח מחבלא האי בעובדא. ובזמנא דלא אצטריך האי כגון ראש השנה דאיהו יומא דדינא ומאריהון דלישנא בישא קיימין עלייהו דישראל בעינן מלין צלותין ובעותין ובעינן לאחזאה עובדא (ס"א ברוחא ונפשא) כמה דאוקימנא והא אתמר ובמה בשופר (לאחזאה שופר) לאתערא שופרא אחרא ואנן מפיקין בההוא קלא רחמי ודינא כחדא כלא כדקא יאות כמה דההוא שופר עלאה אפיק קלא דאיהו כללא כחדא ולאתערא רחמי קאזלינן ולתברא מאריהון דדינא דלא ישלטון בהאי יומא וכד רחמי מתערין כלהו בוצינין עלאין נהרין מהאי גיסא ומהאי גיסא כדין באור פני מלך חיים. ת"ח בשעתא דכהנא (רבא) אתכוון לאדלקא בוצינין לתתא והוה קריב קטורת בוסמין בההוא שעתא כדין בוצינין עלאין נהרין ואתקטר כלא כחדא וחדו וחדוותא אשתכח בכלהו עלמין הה"ד שמן וקטורת ישמח לב. וע"ד בהעלותך את הנרות:
רבי אלעזר ור' יוסי ור' יצחק הוו אזלי באורחא פגעו באינון טורי קרדו עד דהוו אזלי זקף עינוי ר' אלעזר וחמי אינון טורי רמאי והוו השוכן ודהלן בדחילו א"ר אלעזר לאינון חברייא אלו אבא הכא לאהוה דחילנא אבל כיון דאנן תלתא ומלי דאורייתא ביננא דינא הכא לא אשתכח. פתח ר' אלעזר ואמר כתיב ותנח התיבה בחדש השביעי וגו' על הרי אררט וגו' כמה חביבין מלי דאורייתא דבכל מלה ומלה אית רזין עלאין ואורייתא כלא עלאה איקרי. ותנינן בתליסר מכילן דאורייתא כל דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד לא ללמד על עצמו יצא אלא ללמד על הכלל כלו יצא דהא אורייתא דאיהי
דפים אחרים ברחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה
הדף באתרים אחרים: באתר "ספריא" • באתר "תא שמע"
מתוך: זוהר חלק כו (עריכה)
זוהר חלק ג דף קמט/ב
כללא עלאה אע"ג דנפק מנה חד ספור בעלמא ודאי לא אתי לאחזאה על ההוא ספור אלא לאחזאה מלין עלאין ורזין עלאין ולא ללמד על עצמו יצא אלא ללמד על הכלל כלו יצא בגין דההוא ספור דאורייתא או ההוא עובדא אע"ג דהוא נפקא מכללא דאורייתא לאו לאחזאה על גרמיה נפק בלבד אלא לאחזאה על ההוא כללא עלאה דאורייתא כלא נפק כגון האי דכתיב ותנח התיבה בחדש השביעי בשבעה עשר יום לחדש על הרי אררט. ודאי האי קרא מכללא דאורייתא נפק ואתי בספור דעלמא מאי אכפת לן אי שרי בהאי או בהאי דהא באתר חד לישרי. אלא ללמד על הכלל כלו יצא. וזכאין אינון ישראל דאתיהיב להו אורייתא עלאה אורייתא דקשוט. ומאן דאמר דההוא ספורא דאורייתא לאחזאה על ההוא סור בלבד קאתי תיפח רוחיה. דאיה כי לאו איהי אורייתא עלאה אורייתא דקשוט אלא ודאי אורייתא קדישא עלאה איהי אורייתא דקשוט. תא חזי מלך ב"ו לאו יקרא דילהי הוא לאשתעי מלה דהדיוטא כ"ש למכתב ליה ואי סליק בדעתך דמלכא עלאה קב"ה לא הוו ליה מלין קדישין למכתב ולמעבד מנייהו אורייתא אלא דאיהו כניש כל מלין דהדיוטין כגון מלין דעשו. מלין דהגר. מלין דלבן ביעקב. מלין דאתון. מלין דבלעם. מלין דבלק. מלין דזמרי. וכניש להו וכל שאר ספורין דכתיבין ועביד מנייהו אורייתא. אי הכי אמאי אקרי תורת אמת תורת יי' תמימה. עדותיי' נאמנה. פקודי יי' ישרים. מצות יי' ברה. יראת יי' טהורה. משפטי יי' אמת. וכתיב הנחמדים מזהב ומפז רב. אלין אינון מלי דאורייתא. אלא ודאי אורייתא קדישא עלאה איהו אורייתא דקשוט תורת יי' תמימה. וכל מלה ומלה אתייא לאחזאה מלין (אחרנין) עלאין דההוא מלה דההוא ספור לאו לאחזאה על גרמיה בלבד קא אתיא אלא לאחזאה על ההוא כללא קאתי כמה דאוקימנא. תא חזי ותנח התיבה וגו'. האי קרא כך כל שכן אחרנין (ס"א האי קרא כך איהו והא אתמר) בשעתא דדינא תלי על עלמא ודינין שריין וקב"ה יתיב על כורסייא דדינא למידן עלמא בההוא כורסייא כמה רשימין אתרשימו ביה כמה פיתקין גניזין בגויה בנו אחמתא דמלכא כלהו ספרים דפתיחו תמן אתגניזו ובגין כך לא אתנשי מלה מן מלכא והאי כורסייא לא אתקן ולא שריא אלא בחדש השביעי דאיהויומא דדינא יומא דכל בני עלמא אתפקדון ביה כלהו עברין קמי ההוא כרסייא. וע"ד ותנח התבה בחדש השביעי בחדש השביעי ודאי דאיהו דינא דעלמא. על הרי אררט אלין (סמכי כורסייא) מאריהון דדינין מאריהון דיבבא ויללא וכלהו שליחין (ס"א דכלהו שכיחין) בההוא יומא קמי קב"ה וכמה מארי תריסין אתערו בהאי יומא וכלהו קיימי תחות ההוא כרסייא בדינא דעלמא. וישראל מצלאן צלותא בההוא יומא ובעאן ומתחננן קמיה ותקעין בשופר וקב"ה חיים עלייהו ומהפך דינא לרחמי. וכל עלאי ותתאי פתחי ואמרי אשרי העם יודעי תרועה וע"ד בעינא בההוא יומא דההוא דתקע דידע עקרא דמלה ויכוון ביה בתרועה ויעביד מלה בחכמתא וע"ד כתיב אשריה עם יודעי תרועה ולא כתיב תוקעי תרועה והא אתמר. אזלו כל ההוא יומא כד רמש לילא סליקו לחד אתר ואשכחו חד מערתא. א"ר אלעזר ליעול חד גו מערתא אי אשתכח אתר דאיהו יתיר מתתקן. עאל ר' יוסי וחמא מערתא אחרא בגויה נהורא דשרגא ביה שמע חד קלא דהוה אמר בהעלותך את הנרות אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות. הכא נטלא כנסת ישראל נהורא ואמא עלאה
דפים אחרים ברחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה
הדף באתרים אחרים: באתר "ספריא" • באתר "תא שמע"
מתוך: זוהר חלק כו (עריכה)
זוהר חלק ג דף קנ/א מתעטרא וכלהו בוצינין מינה נהרין בה תרין טופסירין דקיקין פרחין שושבינין (ס"א שבשבין) כלהו קטרין לגבי עלאה ומתמן לתתא. שמע ר' יוסי וחדי אתא לגבי ר' אלעזר א"ל ר' אלעזר ניעול דקב"ה אקדים לן האי יומא לאתרחשא לן בנסין. עאלו כיון דעאלו חמו תרין בני נשא דהוו לעאן באורייתא. א"ר אלעזר מה יקר חסדך אלקים ובני אדם בצל כנפיך יחסיון. קמו אלין ויתכי כלהו וחדו כלהו אמר רבי אלעזר מה יקר חסדך אלקים דאשכחנא לכו. חסד עבד לן קב"ה באתר דא השתא אדליקו בוצינין. פתח רבי יוסי ואמר:
בהעלותך את הנרות. בהעלותך ממש באדלקותך דהא כחדא אתעביד על ידא דכהנא תרין פולחנין דאינון קשורא חדא ומאן אינון שמן וקטרת כדכתיב שמן וקטרת ישמח לב. דכתיב והקטיר עליו אהרן וגו'. וכתיב ובהעלות אהרן את הנרות בין הערבים יקטירנה מאי שנא הכא בהטיבו ומאי שנא התם ובהעלות אמר ר' יהודה כלא חד מלה. רבי יוסי אמר בהטיבו כד"א כי טובים דודיך מיין. טובים רווי חמרא כד"א ונשבע לחם ונהיה טובים. ר' יהודה אמר הטבה ממשו כד"א וטוב לב משתה תמיד. ובהעלות דהא בזמנא דאתשקיין ואתרוויין משקיין דנחלא כדין עלאין עלויא וברכן (ס"א עלאין ותתאין) אשתכחו בכלהו וחדו בכלא. וע"ד ובהעלות. רבי אחא אמר בעתא דעמיקא דכלא נהיר (ס"א דסתימא דכלא נהיר) נהיר בנחלא ונחלא נגיד (ס"א נהיר) בארח מישר לאשקאה כלא כדין כתיב בהעלות (נ"א בהטיבו) בגין דהא מעומקא דכלא נפקי בהעלות דאתי מסטרא עלאה דעמיקא (ס"א דסתימא) דכלא דאקרי מחשבה וכלא חד מלה וכדין כנ"י אתברכא וברכאן אשתכחי בכלהו עלמין:
רבי יצחק פתח כתיב בנה בניתי בית זבול לך מכון לשבתך עולמים. בית זבול בית זבול ודאי כד אתפקדו בידהא כל גנזי מלכא ושלטא בהו. כדין אקרי בית זבול ורקיע חד אית דאקרי זבול דהא דא אשכח לקבלא ברכאן ולסדרא כלא והאי אקרי בית זבול ת"ח כתיב ולזבולן אמר שמח זבולן בצאתך ויששכר באהלך מלמד דאשתתפו כחדא דא נפיק ואגח קרבא ודא יתיב ולעי באורייתא. ודא יהיב חולקא לדא. ודא יהיב חולקא לדא. בחולקיה דזבולון ימא וכ"י אקרי ים כנרת והכי אתחזי בגין דהא תכלת נפיק מתמן ואוקמוה דהא לתתא כגוונא דלעילא ים כנרת לעילא ים כנרת לתתא. תכלת לעילא תכלת לתתא וכלא באתר חד. וע"ד ירית זבולון למיפק לאגחא קרבא ומנלן דהכי הוא דכתיב (שם) עמים הר יקראו שם יזבחו זבחי צדק. זבחיצדק ודאי מ"ט כי שפע ימים יינקו. ויששכר חולקיה באורייתא ויהיב לזבולון חולקא דאורייתא ודאי וע"ד אשתתפו כחדא לאתברכא זבולון מיששכר דברכתא דאורייתא היא ברכתא דכלא. ר' אבא אמר אחסנתא דאורייתא ודאי הכי הוא ודרגא דא שתיתאה יהיב אגר (חד שתיתאה יהיב אגר) אורייתא ואחסין לה לכ"י אחסין חוורא לתכלתא וע"ד תנינן משיכיר בין תכלת ללבן דישתמודען גווני דהא כדין אקרי בק"ר וחוורא אתי לעלמא ותכלתא אתעבר. וע"ד כל קרבין דמלכא וכל זייני מלכא בידהא אתמנן והא אוקימנא (חסר תחלת המ' וע' פרשה וילך רפו א) באר חפרוה שרים כרוה נדיבי העם. באר דא כנסת ישראל הפרוה שרים דא אבא ואמא דאולידו לה. כרוה נדיבי העם אלין אבהן דכתיב נדיבי עמים נאספו עם אלקי אברהם וגו'. בגין
דפים אחרים ברחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה
הדף באתרים אחרים: באתר "ספריא" • באתר "תא שמע"
מתוך: זוהר חלק כו (עריכה)
זוהר חלק ג דף קנ/ב לאתברכא מנהון ע"י דדרגא חד ומנו צדיק דקאים עלה וע"ד אמרינן כד האי באר נטלא בסיועא דאבהן נטלא. ואקרי באר ואקרי ים. אקרי באר. בשעתא דיצחק נפק מזיינא מסטרא דאימא ואתי לאמשכא אבתרא דדא ומלי לה כדין אקרי באר דיצחק. באר דמרים והא אוקמוה ים כד אתנהרא מנהרא עלאה דאבא כדין אקרי ים דנחלין אזלן לגווה כד"א כל הנחלים הולכים אל הים והים איננו מלא ומיומא דגלתה כנסת ישראל בגלותא כתיב אזלו מים מני ים דא כנ"י. ונהר יחרב ויבש דא צדיק. וע"ד כתיב הצדיק אבד וגו' דהוא הוה נהר עלאה ויקירא דעייל בגווה והוא כניש כל אינון נהרין ונחלין דנגדין מנגידו דההוא נהר קדישא דלא פסקין מימוי לעלמין דנגיד ונפיק מעדן עלאה והוא עייל בגווה ומלי אגמהא ומתמן ירתין עלמין כלהו (אתזנו וירתין) ברכן בכלא. ת"ח בשעתא דאתברכא כנסת ישראל עלמין כלהו אתברכן וישראל לתתא ינקין ומתברכן בגינה והא אוקימנא דהיא אגנא עלייהו דישראל כמה דאתמר. כתיב ויסע מלאך האלקים ההולך וגו'. מלאך האלקים דא כנסת ישראל והא אוקימנא דההיא שעתא בסיועא דאבהן נטלא. וכד אינון משתכחין לגבה כלא משתכחי ובג"כ אתמסר באלין קראי שמא קדישא דכליל בהון אבהתא כמה דאוקימנא חד קרא כסדרא. וחד למפרע. וחד כסדרא. ויסע מלאך האלקים ההולך וגו'. דא כסדרא בנין דאברהם אשתכח הכא וכל אינון דאתו מסטריה ועל דא איהו כסדרא כגוונא דא:
אמר המגיה כאן מצאתי כתוב פסוק ויסע כסדר כל אות וא ות בבית אחד במרובע עם זה הלשון ותמצאם כולם בסוף חלק שני:
הכא אתעטר אברהם בעטרוי ואעטר לה לכנסת ישראל ואלין אתוון כלהו בארח מישר למיהך ביממא דכתיב יומם יצוה יי' חסדו ובלילה שירה עמי. וע"ד כתיב ויסע אימתי נטלין במטלנייהו הוי אימא ביממא כד נהיר שמשא. ודא חד קרא דאיהו בשבעין ותרין אתוון. תניינא דיצחק הכי נמי דאשתכח בע"ב אתוון לאשתכחא בדינא לגבי מצראי ולגבי ישראל ברחמי וע"ד כתיב ויבא בין מחנה מצרים ובין מחנה ישראל לקביל אלין ולקביל אלין. ויהי הענן והחשך דהכי הוא יומא דיצחק דעיבא הוי עננא וחשוכא מניה הוא ובגין כך סדורא דאתוון למפרע (בארח עקימא) ולא בארח מישר כגוונא דא:
כאן מצאתי כתוב פסוק ויבא למפרע כל אות ואות בבית אחד במרובע עם זה הלשון:
ועל דא אתוון כלהו למפרע דכתיב ויהי הענן והחשך דכיון דעאל יצחק בדינו לא קרב זה אל זה. כתיב זה אל זה אינון דאתו מסטרא דאברתם לא קריבו דא בדא דהא לא יכלין בגין דהאי באר אתדבקא ביצחק כד"א ויאר את הלילה דכד אתמלייא לאתחברא (ס"א לאתקפא) ביצחק לא קרב זה אל זה ולא יכיל לקרבא עד דאתא יעקב ואתחבר באברהם ונטל ליצחק ושארי ליה באמצעיתא כדין אתקשר מהימנותא דא בדא ודא בדא ואשתזיבו ישראל. ותנינן באתר דאבהתא אשתכחי שאר צדיקייא משתכחי גבייהו וע"ד שמא דא סליק לסטרין אחרנין מתפרשן אע"ג דכלהו נפקין לארחא חד כד נהרא האי בא"ר מסטרא דיצחק ואתקשר ביה אתעביד ימא רבא תקיפא וגלגלין תקיפין סליקין ונחתין בזעף ורוגזא בתקיפו נטיל לעילא
דפים אחרים ברחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה
הדף באתרים אחרים: באתר "ספריא" • באתר "תא שמע"
מתוך: זוהר חלק כו (עריכה)
זוהר חלק ג דף קנא/א סליק ונחית לתתא אברהם אתי לקבלא (ס"א לקבליה) ומגו רוגזא וזעפא וחימתא ותקיפו זה אל זה לא הוו מתקרבין עד דאתא יעקב ושכיך רוגזא ומאיך ותבר גלגלי ימא הה"ד ויט משה את ידו על הים ויולך יי' את הים ברוח קדים עזה וגו'. מאי ברוח קדים עזה דא רוח יעקב עזה תקיף לקבליה לתברא רוגזא דהאי ימא. וישם את הים לחרבה ויבקעו המים (נ"א הוא) אריק ימא מימי רוגזין ואתפליגו מיא לסטרא דאברהם ולסטרא דיעקב הה"ד ויבקעו המים לסטרא דא ולסטרא דא ועל דא אתוון כלהו בארח מישר כדקא יאות:
כאן היה כתוב פסוק ויט כסדר כל אות ואות בבית אחד במר ובע עם זה הלשון:
אלין אתוון בארח מישר בסטר דיעקב וכל אינון דאתו מסטריה וכד אתא יעקב אתחבר באברהם ונטל ליצחק ושארי ליה באמצעיתא כדין אתקשר מהימנותא דא בדא ודא בדא ועל דא עובדא בתקונא בשמא קדישא בזווגא דאבהן אשתמודע דאיהו קשורא חד קשורא מחימנא למהוי רתיכא שלימתא ובזווגא דאבהן כחדא אתעביד כלא וידעין חברייא למיהך בארח מישר לאתקנא עובדין כדקא יאות ובשמא דא קשורא דאבהן אשתכחן אורחין לדינא ולרחמי לסיוע לחסד לדחילו לאורייתא לחיי למותא לטב לביש. זכאין אינון צדיקייא דידעין אורחוי דאורייתא וידעין למיהך באורחוי דמלכא קדישא זכאין אינון בעלמא דין ובעלמא דאתי:
וכאן מצאתי הע"ב שמות היוצאים מג' פסוקים אלו במרוב ע כל שם ושם מג' אותיות בבית אחד ישר הפוך ישר וסימניך יהי אור ולא הדפסתי אותו מפני יקר תפארת קדושתו:
הא אבהן במטלנין בעובדין בקשורין דמתקשרי דא בדא. וכד מתחברן כחדא לית מאן דיקום קמייהו. ותנינן באתר דאבהתא אשתכחו שאר צדיקייא משתכחי גבייהו ועל דא שמא דא סליק לסטרין אחרנין מתפרשן אע"ג דכלהו נפקין לארחא חד (כאן שייך גרסינן שבעה וכו' שבסוף הספר סימן ח') שבעה קשורין אינון דמתקשרי בהו ג' אבהן וד' אחרנין רישא ואמצעיתא בקשורא חדא ואלין אינון דחפרו בירא דמיא. תניינא זה אל זה ואינון קשורא חדא בתלת יודין. תליתאה שלימו דכל מהימנותא. רביעאה תרין קיימין דגופא קיימא עלייהו. חמישאה טב וביש נהרא דנפיק אילנא דחיי ומותא עמיקתא דכלא שתיתאה דינא ברחמי שביעאה בקדמיתא אתמר בההוא רישא דאמרן בגין דאיהו אמצעיתא דכלא ובגין דאיהו אמצעיתא דכלא אקרי אני קיומא דכל ענפין דמתאחדן מסחרניה שבעה דרגין אלין מדרגא חדא לדרגא חדא (ס"א אחרא) אשתמודעא רתיכא חדא בכל אינון דמתאחדאן ביה וכן מדרגא לדרגא וכלהו אתנהגן אבתריה דההוא דרגא דאתפקדא עלייהו והא אוקימנא מלי. ת"ח בשעתא דאלין דרגין משתכחי כל מהימנותא אשתכח ואלין שבעה עננין דאסחרו להו לישראל בג"כ כד נטלא שכינתא באבהתא נטלא וכד אלין נטלין כלהו דרגין אחרנין נטלין בהו וכדין אתעטרת כ"י כדקא יאות. ת"ח זבולן דקאמרן ירית ים כנרת ים כנרת סתם והכי אתחזי. אי הכי יהודה מה חולקא אית ביה אלא יהודה נטל מלכותא כלא ואתאחיד ביה בכל סטרין. רבי אלעזר אמר האי פרשתא הא אתמר עובדא דמנרתא ותקונהא וכל מה דבה. אמאי הכא זמנא אחרא אלא כיון דנשיאים קריבו (לעילא) קורבנא דמדבחא וכל תקונא דאתחזי ליה אתא קרא ואשתעי עובדא דמנרתא דהיא תקונא עלידא דאהרן דהא לעילא מנרתא וכל בוצינין (ס"א תקונין) דילה על ידא דאהרן נהרין כלא. ת"ח מדבחא תריסר נשיאין הוו לחנכא ליה ולאתקנא ליה והא אוקמוה תריסר אינון שבטין לד' סטרין ד' דגלים וכלהו תריסר. וכלא כגוונא דלעילא מנרתא
דפים אחרים ברחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה
הדף באתרים אחרים: באתר "ספריא" • באתר "תא שמע"
מתוך: זוהר חלק כו (עריכה)
זוהר חלק ג דף קנא/ב אתמני בשבעה בוצינין לאדלקא על ידא דכהנא וכלא כגוונא דלעילא ומנרתא על את קיימא ובניסא אתעבידת והא אוקמוה. בעובדא דמנרתא ומדבח פנימאה ומנרתא קיימי כחדא לחדוותא דכלא דכתיב שמן וקטרת ישמח לב ואוקימנא דתרי מדבחן הוו, חד פנימאה דכלא והאי קיימא לחדוותא. וחד לבר לקרבאה קרבנין. ומהאי פנימאה נפיק להאי דלבר ומאן דחמי ויסתכל ינדע חכמתא עלאה רזא דמלה אדני ידוד ועל דא לא אתקרב קטרתא אלא בשעתא דשמן אשתכח. אשכחנא בספרא דשלמה מלכא קטרת הוא לחדוה ולסלקא מותנא. מאי טעמא בגין דדינא מהאי דלבר אשתכח וחדוותא וחדו וקשורא דנהירו מההוא פנימאה דכל חידו ביה קיימא. וכד האי אתער כל דינא אסתלק מהאי ולא יכיל למעבד דינא ובג"כ קטרת קיימא לבטלא מותנא ועל דא קטרת קשירו הוא דכלא ודא אתקריב בההוא פנימאה. זכאין אינון ישראל בעלמא דין ובעלמא דאתי עלייהו כתיב ויאמר לי עבדי אתה ישראל וגו':
קח את הלוים וגו'. הא אוקמוה דבעי לדכאה (ס"א לדברא) לון ולאמשכא לון לאתקשרא באתרייהו בגין דאינון דרועא שמאלא וסטרא דדינא וכל מאן דאתי מסטרא דדינא בעי דלא ירבי שערא בגין דאסני דינא בעלמא ועל דא אתתא כדאי גוונא דלא יתחזי שערא לבר ובעייא לאתחפייא רישה ולכסי שערהא ואוקימנא והא אתמר וכדין אתברכן כל אינון דאתיין מסטרא דדינא. ועל דא בליואי כתיב וכה תעשה להם לטהרם וגו' והעבירו תער וגו'. ואתמר ליואי לא סלקין לאתרייהו עד דירים לון כהנא בגין דימינא מדבר תדיר לשמאלא. ר"ש אמר ביומא דסלקין ליואי בדוכתייהו בתרין פרים מ"ט פרים אלא אינהו כפרים לקבלא שמאלא להא פרה ב - דאקרי פרה אדומה. כהנא כל חילא וכל תקונא ביה תלייא בגין דכל חילא דגופא בדרועא ימינא קיימא. ועל דא כהנא דרועא דישראל כלהו הוי. וביה קיימא לאתקנא כלא ולאתקנא עלמא (ס"א מ"ט פרים אלא אינהו שמאלא כפרים לקבלא בשמאלא. ת"ח כהנא דרועא ימינא דישראל כלהו הוה וביה קיימא לאתתקנא עלמא ולאתקנא כלא בגין דכל חילא דגופא בדרועא ימינא קיימא וכל תקונא ביה תליא ועם כל דא לא אשתכח בלחודוי אלא בגופא ושמאלא וגופא עקרא הוא דכלא:
זאת אשר ללוים וגו'. ת"ח ליואה בר חמש ועשרין שנין יפלח בר חמשין שנין סליק לדוכתיה ואתעטר. וחמש ועשירן יפלח דהא ב"נ (ס"א ת"ח ליואה בר חמש ועשרין שנין סליק לדוכתיה ואתעטר וחמש ועשרין יפלח עד דסליק לדרגא דחמשין) כד סליק להאי דרגא דחמשין שנין ולהלאה נחית מן תוקפא דאשא דביה וכיון דאשא וחמימותא אתקרר הא פגים לההוא אתר דאתקשר ביה ועוד דקלא דזמרא לא אתקשר בהדיה כל כך וקלא בעי דלא יתפגם אלא בעי לאתקפא דהא באתר דדינא תקיף קיימא ולא בחלשא. ובג"כ בעי לאחזאה חולשתא כלל בכל סטרין. זכאה הוא ב"נ דאשתדל באורייתא וינדע אורחוי דקב"ה ולא סטי לימינא ולשמאלא דכתיב כי ישרים דרכי יי':
וידבר יי' אל משה במדבר סיני וגו'. א"ר אבא מ"ט אזהר להון הכא על פסחא והא אתמר לחד במצרים אלא בשנה השנית הוה דישראל השיבו דהא פסח לאו איהו אלא במצרים. וכיון דעבדו ליה זמנא חדא במצרים חשיבו דלא אצטריך יתיר אתא קב"ה ואזהר לון עליה דלא יחשבון דהא קא עבר זמניה במצרים ולא יצטריך בגין
דפים אחרים ברחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה
הדף באתרים אחרים: באתר "ספריא" • באתר "תא שמע"
מתוך: זוהר חלק כו (עריכה)
זוהר חלק ג דף קנב/א כך במדבר סיני בשנה השנית לאתקנא להו לדרי דרין. ואע"ג דהא אזהר להו במצרים השתא פקיד לון זמנא אחרא בההוא אתר דכל פקודין דאורייתא ביה אתיהיבו וע"ד בשנה השנית. מאי בשנה השנית בחדש הראשון. אלא רזא עלאה היא חד שנה וחד חדש מה בין האי להאי. חדש דא סיהרא. שנה דא שמשא דנהיר לסיהרא. וכדין הוה בזמנא דכל פקודין דאורייתא אתמסרו ביה:
רבי שמעון אמר ווי לההוא בר נש דאמר דהא אורייתא אתא לאחזאה ספורין בעלמא ומלין דהדיוטי. דאי הכי אפילו בזמנא דא אנן יכלין למעבד אורייתא במלין דהדיוטי ובשבחא יתיר מכלהו אי לאחזאה מלה דעלמא אפילו אינון קפסירי דעלמא אית בינייהו מלין עלאין יתיר. אי הכי נזיל אבתרייהו ונעביד מנייהו אורייתא כהאי גוונא אלא כל מלין דאורייתא מלין עלאין אינון ורזין עלאין. תא חזי עלמא עלאה ועלמא תתאה בחד מתקלא אתקלו. ישראל לתתא מלאכי עלאי לעילא. מלאכי עלאי כתיב בהו עושה מלאכיו רוחות. (האי באתר עלאה) בשעתא דנחתין לתתא (אף על גב דנחתין) מתלבשי בלבושא דהאי עלמא ואי לאו מתלבשי בלבושא כגוונא דהאי עלמא לא יכלין למיקם בהאי עלמא ולא סביל לון עלמא. ואי במלאכי כך אורייתא דברא להו וברא עלמין כלהו וקיימין בגינה על אחת כמה וכמה כיון דנחתת להאי עלמא אי לאו דמתלבשא בהני לבושין דהאי עלמא לא יכיל עלמא למסבל. וע"ד האי ספור דאורייתא לבושא דאורייתא איהו. מאן דחשיב דההוא לבושא איהו אורייתא ממש ולא מלה אחרא תיפח רוחיה ולא יהא ליה חולקא בעלמא דאתי בגין כך אמר דוד גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך. מה דתחות לבושה דאורייתא. תא חזי אית לבושא דאתחזי לכלא ואינון טפשין כד חמאן לבר נש בלבושא דאתחזי לון שפירא לא מסתכלין יתיר. חשיבו דההוא לבושא גופא. חשיבותא דגופא נשמתא. כהאי גוונא אורייתא אית לה גופא ואינון פקודי אורייתא דאקרון גופי תורה האי גופא מתלבשא בלבושין דאינון ספורין דהאי עלמא. טפשין דעלמא לא מסתכלי אלא בההוא לבושא דאיהו ספור דאורייתא ולא ידעי יתיר ולא מסתכלי במה דאיהו תחות ההוא לבושא. אינון דידעין יתיר לא מסתכלן בלבושא אלא בגופא דאיהו תחות ההוא לבושא. חכימין עבדי דמלכא עלאה אינון דקיימו בטורא דסיני לא מסתכלי אלא בנשמתא דאיהי עקרא דכלא אורייתא ממש (ולעלמא) ולזמנא דאתי זמינין לאסתכלא בנשמתא דנשמתא דאורייתא. ת"ח הכי נמי לעילא אית לבושא וגופא ונשמתא ונשמתא לנשמתא. שמיא וחיליהון אלין אינון לבושא וכנסת ישראל דא גופא דמקבלא לנשמתא דאיהי תפארת ישראל וע"ד איהו גופא לנשמתא. נשמתא דאמרן דא תפארת ישראל דאיהי אורייתא ממש. ונשמתא לנשמתא דא איהו עתיקא קדישא וכלא אחיד דא בדא. ווי לאינון חייביא דאמרי דאורייתא לאו איהי אלא ספורא בעלמא ואינון מסתכלי בלבושא דא לא יתיר זכאין אינון צדיקייא דמסתכלי באורייתא כדקא יאות. חמרא לא יתיב אלא בקנקן כך אורייתא לא יתיב אלא בלבושא דא. וע"ד לא בעי לאסתכלא אלא במה דאית תחות לבושא וע"ד כל אינון מלין וכל אינון ספורין לבושין אינון:
ויעשו את בני ישראל את הפסח במועדו. מאי ויעשו אמר רבי יוסי הא אתמר כל מאן דאחזי עובדא לתתא כדקא יאות כאילו עביד ליה לעילא דהא בגיניה אתער ההוא מלה כביכול כאילו הוא עביד ליה והא אתמר:
דפים אחרים ברחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה
הדף באתרים אחרים: באתר "ספריא" • באתר "תא שמע"
מתוך: זוהר חלק כו (עריכה)
זוהר חלק ג דף קנב/ב איש איש כי יהיה טמא וגו'. איש איש תרי זמני אמאי אלא איש דהוא איש ויתחזי לקבלא נשמתא עלאה והוא פגים גרמיה. דלא שרייא עלוי שכינתא (ס"א שירותא) (ס"א נשמתא) עלאה מאי טעמא בגין דאיהו גרים והוא מסאב ליה לגרמיה וע"ד איש איש. איש דיתחזי למהוי איש והוא מסאב גרמיה דלא ישרי עלוי קדושה דלעילא:
או בדרך רחוקה דא איהו חד מעשרה דאינון נקודים באורייתא וכלהו אתיין לאחזאה מלה. מאי בדרך רחוקה בגין דבר נש דאיהו מסאיב גרמיה מסאבין ליה לעילא. כיון דמסאבין ליה לעילא הא איהו בדרך רחוקה. מההוא אתר וארחא דזרעא דישראל אחידן ביה הא בדרך רחוקה אחיד דאתרחק (נ"א מלמקרב) למקרב לכון ולאתקשרא בכון כמה דאתון מתקשרין. אמר רבי יצחק והא כתיב כי יהיה טמא לנפש או בדרך רחוקה דאתחזי תרין מלין. משמע דכתיב או. אמר ר' יוסי כאן עד לא מסאבין ליה. כאן בתר דמסאבין ליה ומשמע אפילו האי או האי לא ישרי עלוי קדושה דלעילא ולא יעבדון פסחא בזמנא דישראל עבדין ליה. ואי תימא הא בירחא תניינא עביד אי לא מתקן גרמיה. לא אלא כיון דמתדכי ומתקן גרמיה הא ירחא תניינא למעבד פסחא מכאן כל ב"נ דמדכי גרמיה מדכאן ליה. דאי תימא דבדרגא עלאה יתיר קאים בירחא תניינא. לאו הכי דהא ישראל זרעא קדישא דעבדו פסחא בזמניה נטלו ליה לסיהרא ולשמשא כחד ומאן דנטיל יסודא בקדמיתא נטיל בניינא. מאי יסודא לא תימא יסודא עלאה דצדיקא דעלמא אלא יסודא דאבן טבא כד"א אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה והאי הוא אבן דשארי עליה מאן דשארי. אמר רבי יהודה ודאי כלא נטיל אפילו בירחא תניינא אבל לאו איהו כמאן דנטיל ליה במזניה. מאי טעמא דא דנטיל פסחא בזמניה נטיל מתתא לעילא ולא נחית בגין דמעלין בקדש ולא מורידין. ודא דנטיל בתר זמניה
דפים אחרים ברחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה
הדף באתרים אחרים: באתר "ספריא" • באתר "תא שמע"
מתוך: זוהר חלק כו (עריכה)
זוהר חלק ג דף קנג/א נחית מעילא לתתא בג"כ שוין בכלא ולא שוין דדא סליק ולא נחיה ודא נחית ולא סליק. בגין כך מאן דמקרב פסחא בזמניה שבחא יתיר אית ליה זכאין אינון ישראל דזכאן בכלא דזכאן באורייתא וכל מאן דזכי באורייתא זכי ליה בשמא קדישא. זכאין אינון ישראל בעלמא דין ובעלמא דאתי:
דפים אחרים ברחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה
הדף באתרים אחרים: באתר "ספריא" • באתר "תא שמע"
מתוך: זוהר חלק כו (עריכה)
זוהר חלק ג דף קנג/ב
וביום הקים את המשכן. ר' חייא פתח פזר נתן לאביונים צדקתו עומדת לעד קרנו תרום בכבוד. פזר נתן לאביונים. מאי פזר כד"א יש מפזר ונוסף עוד. יכול פזור בעלמא קמ"ל פזר נתן לאביונים כיון דיהיב למסכני האי פזורא יאות. מאי ונוסף עוד בכלא ונוסף עוד בעותרא. ונוסף עוד בחיי האי קרא הכי מבעי ליה יש מפזר ויוסף עוד מאי ונוסף אלא ההוא אתר דשרי ביה מיתה הוא גרים ליה דיתוסף מחיים דלעילא לאוספא ליה. אמר רבי יהודה אמר רבי חייא קרא אסהיד דכל מאן דיהיב למסכני אתער אילנא דחיי לאוספא לההיא אילנא דמותא וכדין אשתכח חיים וחדו לעילא ובר נש דגרים דא בשעתא דאצטריך ליה ההוא אילנא דחיי קאים עליה וההוא אילנא דמותא אנין עלוי ובגין כך ונוסף עוד (כד"א) צדקתו
דפים אחרים ברחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה
הדף באתרים אחרים: באתר "ספריא" • באתר "תא שמע"
מתוך: זוהר חלק כו (עריכה)
זוהר חלק ג דף קנד/א עומדת לעד. מאי עומדת לעד עומדת עליה דבר נש לזמנא ליה קיומא וחיים כמה דאיהו יהיב ליה חיים ואתער לגבי חיין. ה,נ יהבין ליה ואינון תרי אילנין (יהבין ליה) קיימין עליה לשיזבא ליה ולאוספא ליה חיין. קרנו תרום בכבוד. ת"ח עלמא דאמרן ההוא קרן תרום. ובמה בכבוד דלעילא דהאי ב"נ נדים לחברא לון כחדא ולארקא ברכאן לעילא ותתא. רבי אבא אמר בכל זמנא דמשכנא אתקם בעובדיהון דבני נשא כדין ההוא יומא יומא דחדווה דכלא ומשח רבות קדישא אתרק בהנהו בוצינין ונהרין כלהו מאן דגרים דא גרים ליה (בההוא עלמא דאתי) דישתזיב בהאי עלמא ויהא ליה חיים בעלמא דאתי הה"ד וצדקה תציל ממות וכתיב וארח צדיקים כאור נגה הולך ואור עד נכון היום:
עשה לך שתי חצוצרות כסף וגו'. רבי שמעון פתח ובלכת החיות ילכו האופנים אצלם ובהנשא החיות מעל הארץ ינשאו האופנים. ובלכת החיות בקוזפירא דלעילא הוו אזלי דאי תימא דהאי לעילא לעילא לאו לתתא. אלא כגוונא האי מקמי אנפין והאי לבתר אנפין זיקא מארבע זיקין בד' מדורין ובד' סטרין בזיוון דאתברון בקולמיטין דאנפין נהירין. בגין כך כעין (נאש"ר) כמראה החיות דאינון ארבע זויין דגלין פרישן ארי"ה נש"ר. שו"ר. אד"ם דכליל כלהו ד' מלאכין דשלטין וכלילן כלא:
דגלא קדמאה משריא מזיינא ארי"ה מיכא"ל רשים בפרישו דגלא פרישא לימינא. מזרח שירותא דשמשא אזיל במטלנוי בנהירו תרין ממנן תחות ידיה. יופי"אל. צדקי"אל. חד לאורתא (נ"א לאורייתא) וחד למיהך בשוקא דאזיל כד אלין נטלין נטלין כמה משריין מזיינין מסטרא דימינא וכלא חד לסטרא שמאלא שמשא אזיל (ס"א נטל כל חד לסטר שמשא. שמשא אזיל) ונהיר ומעטר להו אלף ורבוון ממנן תחותוי וכלהו בדחילו באימתא בזיע ברתת. אריה אושיט ידיה ימינא כניש לכל חילוי לגביה תלת מאה ושבעין אלף אריוותא סוחרניה דההוא ארי"ה ואיהו בינייהו באמצעיתא כד געי האי אריה מזדעזען רקיעין וכל חילין ומשריין מזדעזעין מדחילו דיליה מההוא קלא נהר די נור מתלהטא ונחית באלף וחמש מאהי. דרגין דגיהנם לתתא כדין כלהו חייבין דגיהנם מזדעזען ומלהטן אשא וע"ד כתיב אריה שאג מי לא יירא. געי תניינות תלת מאה ושבעין אלף אריוותא כלהו געאן. אושיט ידיה שמאלא כל מאריהון דדינא לתתא דחלין ואתכפיין תחות ההוא ידא. וההוא ידא פשיט עלייהו וכלהו תחותיה כד"א ידך בעורף אויביך. ארבע גדפין לכל חד וחד מאשא חוורא כלהו מלהטין כל אפין דחזור ושושן כחוורתא דההוא אשא שקיען. ארבע אנפין לכל חד וחד לארבע סטרין כלהו נהירין בחוורא דשמשא חד לסטר מזרח נהיר בחדו וחד לסטר מערב (ס"א דא כניש) דאתכניש נהוריה וחד לסטר צפון חשוך בלא נהירו כצלא דשמשא לגבי שמשא צלא חשוך שמשא נהיר בגין דשמשא וצלא ימינא ושמאלא ואזלא כחדא חשוכן (ס"א חושבן) דאזלין עמיה כל אינון דנטלין זיינא וכלהו מימינא ומשמאלא בתלת רישין. רישא חדא דיליה שבעין וארבע אלף ושית מאה אלין אינון רישא חד. נפקי חילא בימינא דאיהו ארים עלייהו בר כל אינון ממנן דלתתא תחות אלין שלטונין אלין על אלין דרגין תתאין עם עלאין דלית לון חושבנא. רישא תניינא דאזיל ברישא קדמאה חושבן דיליה חמשין וארבע אלף וארבע מאה בר כל
דפים אחרים ברחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה
הדף באתרים אחרים: באתר "ספריא" • באתר "תא שמע"
מתוך: זוהר חלק כו (עריכה)
זוהר חלק ג דף קנד/ב אלין ממנן דתחות לד' סטרין דלית לון חושבנא. רישא תליתאה דאזיל בתרייהו חמשין ושבעה אלף וארבע מאה כגוונא דנטיל ימינא הכי נמי נטיל שמאלא הכי נמי מקמייהו הכי נמי מבתרייהו כיון דנטיל האי קדמאה והורד המשכן וכלהו ליואי אמרי שירתא מארי דתושבחן כלהו מסטריה כדין כי רוח החיה באופנים כתיב. דגלא תניינא משרייא מזיינא נש"ר אוריא"ל דרו"ם. תרי ממנן עמיה שמשיא"ל חסדיא"ל. האי נשר סליק וכל מאריהון דגדפין מקמיה כמה משריין סלקין בכל סטרין כל חד וחד בתוקפא דשמשא רוחא דרוחא פנימאה נפיק וההוא רוחא מטי להאי נשר וסליק אברוי ומכסייא לגופא כד"א המבינתך יאבד נץ יפרוש כנפיו לתימן כגוונא כדוגמא כעין כנשר יעיר קנו האי נשר נץ בהדיה יונה בהדיה נץ וכל מארי דגדפין כלהו מצפצפן וחדאן. חד מסטרא (ס"א חד סמכא) קמיה סליק מתתא לעילא כמה ציפרין נחתין ועאלין מצפצפן וחדאן אזלין ושאטין. כד נטיל אושיט גדפא ימינא כניש לכל חילוי תלת מאה וחמשין אלף מארי דגדפין בתרי גופי נש"ר וארי"ה כחדא. ארים קלא כלהו אחרנין סלקין ונחתין מצפצפן מסטרייהו מכמה דרגין ג' רישין אינון כחדא במשריין אלין וכלהו בחד חושבן וחושבן דאלין רישין. רישא חדא ארבעין ושית אלף וחמש מאה. רישא תנינא חמשין ותשע אלף ותלת מאה. רישא תליתאה ארבעין וחמש אלפין ושית מאה וחמשין מאלין תרי סטרין נפקי תרין כרוזי דאזלי מקמי כלהו משריין. כד אלין תרי מכריזי כל חילין וכל משריין חיוון זעירין עם רברבן כלהו מתכנשי. מאן חמי נטילא דכלהו רקיעין כולהו נטלין במטולא במשריין לקמיה דההוא משכנא בשעתא דחד מנייהו ההוא דאתי מסטרא דאריה פשיט קלא בגין דלא וזדעזעון כל אינון קלין. כדין מתכנשין כל אינון משריין. בשעתא דאחרא קרי מתבר קלא ולא פשיט. כל אינון משריין דהאי נשר כלהו מתכנשו לנטלא במטלנייהו. לקביל אינון שתי חצוצרות כסף כגוונא דא כלא לתתא. ת"ח כד אלין נטלין מה כתיב ובלכת החיות ילכו האופנים אצלם אינון דמתכנשו לגביהו כגוונא דרישא אסתכל הכי נמי כלהו. דגלא תליתאה שור גבריאל צפון תרין ממנן עמיה קפציא"ל חזקיא"ל האי שור מסטרא דשמאלא קרנוי סלקין בין תרין עינוי רגיז באסתכלותא עיינין מלהטן כאשא דנור דליק נגח ורפסא ברגלוי ולא חייס. כד געי האי שור נפקין מנוקבא דתהומא רבא כמה חבילי שריקין (ס"א טריקין) כלהו געאן ושטאן קמיה וחימתא ואחמתא דכל חובין תלייא קמיה דהא כל חובי עלמא כלהו בספרא סליקין וכתיבין. שבעה נהרי דאשא נגדין קמיה כד צחי אזיל לגבי ההוא נהר דינור ושאיב ליה בגמיעא חדא וההוא נהר אתמלי כדבקדמיתא ולא כדיב כל אינון חיילין שאבין אשא אכלא אשא:
ואלמלא דמסטרא דאריה נפיק חד נהרא דמייא דמכבין גחלתייהו לא יכל עלמא למסבל. חשוכא דשמשא תמן אשתכח לא אשתכח נהירו כמה גרדיני נמוסין אזלין ושטאן בחשוכא וההוא נהר דדליק בסטרא דא נורא אוכמא חשוך ואי תימא דלא אית אשא חוורא אשא אוכמא אשא סומקא אשא דתרי גווני. לא תימא דהא ודאי הכי הוא. ועכ"ד לעילא לעילא הכי אשתכח ומתמן נגיד לאלין תתאי. תנינן. אורייתא במה אשתכחת אשא חוורא ואשא אוכמא על גבי אשא חוורא בתרי אשי אשתכחת אורייתא. ת"ח אשא חדא הוא והאי אתפלג לארבעה. מיא חדא
דפים אחרים ברחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה
הדף באתרים אחרים: באתר "ספריא" • באתר "תא שמע"
מתוך: זוהר חלק כו (עריכה)
זוהר חלק ג דף קנה/א איהו והאי אתפליג לארבע. רוחא חדא איהו והאי אתפליג לארבע. תלת רישין אשתכחו (ס"א אתחברו) במשריין אלין חושבן דלהון. רישא חדא שתין ותרי אלף ושבע מאה. רישא ב' ארבעין וחד אלף וחמש מאה. רישא תליתאה תלת וחמשין אלף וארבע מאה בר כל אינון דרגין אחרנין דאתפרשן בסטרייהו ולית לון חושבנא כלהו דרגין על דרגין בר כמה גרדיני נמוסין דאינון לתתא חציפין ככלכא נשכין כחמרא ווי מאן דאשתכח גבייהו ודינא דלהון בסטרא רביעאה. דגלא רביעאה אד"ם רפ"אל מערב בהדיה אסוותא בסטרא דאדם אתכליל דינא עלאה עליה אתסי האי (ס"א חד) אחיד בקרנוי דשור כד מבעי לאעלא לון לתהומא רבא. וכפית לון דלא יוקיד עלמא בתר דא שריא קול דממה דקה דינא (ס"א הכא) מלה בחשאי לא משתמע מלה דהכרה כלל. בסטרא דא שריא מאן דשריא סליק מאן דסליק שמשא אתכניש לאנהרא להאי אתר בגין כך ותקעתם תרועה בסטר דרום. אבל הכא לאו האי ולאו האי אמאי תרועה לאכפייא סטר צפון ובג"כ סטר צפון לאחורא. ת"ח שתי חצוצרות בגין דאינון מסטרי תרי דקאמרי ממזרח ומדרום אינהו זמינין לתברא דינין ולאכפייא לון וע"ד אינון מכסף ובג"כ וביום שמחתכם ובמועדיכם וגו' ותקעתם בחצוצרות סתם בין לעילא בין לתתא זכאין אינון ישראל דקב"ה בעי ביקריהון ויהיב לון חולקא עלאה על כל שאר עמין וקב"ה אשתכח בהו בתושבחתייהו הה"ד ויאמר לי עבדי אתה ישראל וגו':
ויהי בנסוע הארון ויאמר משה וגו'. רבי אלעזר אמר הכא אית לאסתכלא דאיהי (ס"א מנוזרא) מחזרא לאחורא הכא בתרי דוכתי אמאי ואי תימא כפופה הא ידיעה. נ' כפופה נוקבא. נ' פשוטה כללא דדכר ונוקבא והא אוקימנא באתר דא. ויהי בנסוע הארון אמאי אתהדר לבתר כגוונא דא. ת"ח באשרי יושבי ביתך לא אתמר בגין דהיא בגלותא והא אוקמוה חברייא דכתיב נפלה לא תוסיף קום בתולת ישראל וגו'. אלא מה כתיב לעילא וארון ברית יי' נוסע לפניהם דרך שלשת ימים לתור להם מנוחה כיון דהוה נטיל ארונא נו"ן נטיל עליה (נ"א עמיה) והא שכינתא על גבי ארונא יתיב. ת"ח חביבותא דקב"ה לגבייהו דישראל דהא אע"ג דאינון סטאן מארח מישר קב"ה לא בעי לשבקא לון ובכל זמנא אהדר אנפוי לקבלייהו דאי לאו הכי לא יקומון בעלמא, ת"ח ארונא הוה נטל קמייהו ארח תלתא יומין לא הוה מתפרש מניה ונטיל עמיה ומגו רחימו דלהון דישראל אהדר אנפוי ואסתחר מלגבי ארונא כהאי איילא דעזלתא כד איהו אזיל אהדר אפוי לאתר דנפיק. וע"ד בנסוע הארון נו"ן אסחר אנפין לקבלייהו דישראל וכתפי גופא לגבי ארונא וע"ד כד ארונא הוה נטיל משה אמר קומה יי' לא תשבוק לון אהדר אנפך לגבן כדין נו"ן אתהדר לגבייהו כגוונא דא כמאן דמהדר אנפיה מישראל ואתהדר לגבי ארונא ובכלא אתהדר. אמר למשרי כדין אהדר אנפוי מישראל ואתהדר לגבי ארונא ובכלא אתהדר. אמר ר' שמעון אלעזר בודאי הכי הוא אבל הכא לא אהדר אנפוי מישראל דאי הכי בעי נון לאתהפכא מגוונא דאחרא עלאה (ס"א דלעילא) האי מנוזר לאחורא והאי בארח מישר לגבי ארונא אלא ודאי לא אהדר אנפוי מנייהו ומה עביד בשעתא דשארי ארונא למשרי אמר משה שובה יי' כדין שארי ארונא ושכינתא קאים בסטרא אחרא ואנפין לקבלייהו דישראל ולקבליה דארונא (ובג"כ) וכדין כלא כליל (לגווה) לכוונא
דפים אחרים ברחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה
הדף באתרים אחרים: באתר "ספריא" • באתר "תא שמע"
מתוך: זוהר חלק כו (עריכה)
זוהר חלק ג דף קנה/ב לארונא ולישראל אלא דישראל גרמו לבתר דכתיב ויהי העם כמתאוננים אמר רבי אלעזר אנא דאמרן מספרא דרב ייבא סבא דאמר דבין בהאי גיסא ובין בהאי גיסא אתהדר. א"ל שפיר קאמר אבל דא דאמינא הכי תשכח בספרא דרב המנונא סבא והכי הוא ודאי:
והמן כזרע גד הוא. אמר רבי יוסי לקיימא זרעא וחילין בארעא כד"א גד גדוד יגודנו. מה זרעא דגד נטלי חולקיהון בארעא אחרא כך מן שריא עלייהו דישראל לבר מארעא קדישא. ד"א כזרע גד הוא. כזרעא דגד חוורא ואקפי כד נחית לאוירא ואתנגריס (ס"א ואתנשים) (ס"א ואתבלע) בגופא והא אוקמוה חברייא. ועינו כעין הבדולח. כההוא בדולחא דאיהו חוור כגוונא דימינא (ס"א חוורא דעינא) דלעילא. (כזרע גד הכי לא אקרון בארעא דמצראי אבל לכך מחדשי זריעא כזרע גד הוא כזרע גדא חוורא ואתקפיה כד נחית מלעילא לתתא) אמר רבי יצחק מאי שנא (דאמר) דמשה במלה דא (חליש) לעילא כנוקבא דכתיב אם ככה את עושה לי את אתה מבעי ליה אלא לאתר דמותא שארי ביה קאמר וההוא אתר דנוקבא איהו בגין כך אמר הרגני נא הרוג ודא אילנא דמותא והא אוקימנא דבאילנא דחיי לא שרייא ביה מותא וע"ד אתהדר לגבי אילנא דמותא ואמר את ולא אמר אתה והכי מבעי ליה. מיד:
ויאמר יי' אל משה אספה לי שבעים איש וגו'. א"ל קב"ה את בעי מותא בכל זמנא הרי לך ואצלתי מן הרוח וגו'. ת"ח דהכא ידע משה דאיהו ימות ולא ייעול לארעא דהא אלדד ומידד מלה דא הוו אמרי. על דא לא לבעי ליה לאינש בשעתא דרוגזא שארי ביה ללטייא גרמיה דהא כמה קיימי עליה דמקבלי ההיא מלה בזמנא אוחרנא דבעא מיתה לא קבילו מניה בגין דכלא לתועלתא דישראל הוה. השתא לאו איהו אלא מגו רוגזא ודוחקא ובג"כ קבילו מניה. וע"ד אשתארו לבתר אלדד ומידד ואמרו דא דמשה יתכניש ויהושע ייעול לון לישראל לארעא ובג"כ אתא יהושע לגבי משה וקני עליה דמשה. ומשה לא אשגח ביקרא דיליה וע"ד אמר אדני משה כלאם מאי כלאם מנע מנהון אינון מלין כד"א ויכלא העם מהביא. ויכלא הגשם מן השמים. מניעותא ממש. ומשה לא בעא. פוק חמי ענוותנותיה דמשה מה כתיב המקנא אתה לי וגו'. זכאה חולקיה דמשה דאיהו סליק על כלהו נביאי עלאי (נ"א דעלמא). אמר רבי יהודה כל שאר נביאין לגבי משה כסיהרא לגבי שמשא. רבי אבא הוה יתיב ליליא חד ולעי באורייתא והוו עמיה ר' יוסי ור' חזקיה. א"ר יוסי כמה אינון בני נשא תקיפי לבא דלא משגחי במלי דההוא עלמא כלום א"ר אבא בישא דלבא דאחידא בכל שייפי גופא קא עביד לון. פתח ואמר יש דעה אשר ראיתי תחת השמש ורבה היא על האדם. יש רעה דא איהי תוקפא בישא מדי אמאי איהי רעה קרא דבתריה אוכח דכתיב איש אשר יתן לו האלקים עושר ונכסים וגו'. האי קרא קשיא כיון דכתיב ואיננו חסר לנפשו מכל אשר יתאוה אמאי ולא ישליטנו האלקים לאכול ממנו דהא אינו חסר לנפשו כלום. אלא רזא איהו וכל מלוי דשלמה מלכא מתלבשן אינון במלין אחרנין כמלי דאורייתא דאינון מתלבשן בספורי עלמא. ת"ח אע"ג דבעינן לאסתכלא בלבושא השתא האי קרא הכי קאמר דב"נ אזיל בהאי עלמא ויהיב ליה
דפים אחרים ברחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה
הדף באתרים אחרים: באתר "ספריא" • באתר "תא שמע"
מתוך: זוהר חלק כו (עריכה)
זוהר חלק ג דף קנו/א קב"ה עותרא בגין דיזכי ביה לעלמא דאתי וישתאר לגביה קרן מאי קרן ההוא דאיהו קיים דאיהו אתר לאתצררא בית נשמתא. בג"כ בעי לאשארא אבתריה (נ"א עותריה) להאי קרן והאי קרן יקבל ליה בתר דיפוק מהאי עלמא בגין דהאי קרן הוא אילנא דחיי דההוא עלמא ולא קיימא בהאי עלמא אלא ההוא איבא דנפיק מניה וע"ד איבא דיליה אכיל ב"נ דזכי בהאי עלמא והקרן קיימא ליה לההוא עלמא למזכי ביה בחיין עלאין דלעילא. ומאן דסאיב גרמיה ואתמשך בתר גרמיה וליתיה חסר לנפשיה ולגרמיה כלום וההוא אילנא אשתאר ולא שויה לקבליה בדחילו ולקבלא ליה לעילא. כדין ולא ישליטנו האלקים לאכל ממנו ולמזכי בההוא עותרא ודאי איש אחר יאכלנו כד"א יכיל וצדיק ילבש. בג"כ בעי בר נש למזכי במה דיהיב ליה קב"ה לההוא עלמא וכדין אכיל מיניה בהאי עלמא וישתאר לגביה ההוא קרן לעלמא אחרא למהוי צרורא בצרורא דחיי. אמר רבי יוסי ודאי. תו אמר רבי יוסי כתיב אם ככה את עושה לי הרגני נא וגו' וכי משה דאיהו ענו מכל בני עלמא בגין דשאילו מנוה ישראל למיכל מסר גרמיה למיתה. אמאי. א"ר אבא האי מלה אוליפנא ורזא עלאה איהו משה לא אבאיש קמיה ולא שאל למיתה על דשאילו ישראל. ת"ח משה אתאחד והוה סליק במה דלא אתאחד נביאה אחרא (דהא אחיד צדקה הוה). ובשעתא דא"ל קב"ה למשה הנני ממטיר לכם לחם מן השמים. חדי משה ואמר ודאי השתא ההוא שלימו בי אשתכח. דהא בגיני אשתכח מן לישראל. כיון דחמא משה דאחדרו לנחתא לדרגא אחרא ושאילו בשר ואמרי ונפשנו קצה בלחם הקלוקל אמר אי הכי הוא הא דרגא דילי פגים. דהא בגיני ייכלון ישראל מן במדברא הא אנא פגימא ואהרן פגים ונחשון בן עמינדב פגים אמר ואם ככה את עושה ליה רגני נא הרוג דחשיבנא נוקבא במכילא דילה (ואנא נחית מן שמייא דאיהו דרגא עלאה לנחתא לדרגא דנוקבא ואנא עדיף מן שאר נביאי עלמא וע"ד אמר ואל אראה (אחותי) ברעתי (כמת) ודאי לנחתא לדרגא תתאה כדין ויאמר יי' אל משה אספה לי שבעים איש את שאיל אתר דמותא לא תבעי אתר (דא) דלא תהא פגים בדרגא דילך וע"ד כתיב ואצלתי מן הרוח אשר עליך דכלהו אינון דתמן אתאחדו) בסיהרא ובעי שמשא לאנהרא לה וע"ד ושמתי עליהם בגין לאנהרא מן שמשא כנהורא דסיהרא (ס"א ובגיני האי מיכלא דא לא) אתייא על ידא דמשה בגין דלא יתפגים זכא החולקא דמשה דקב"ה בעי ביקריה עליה כתיב ישמח אביך ואמך וגו'. ישמח אביך דא קב"ה ואמך דא כנסת ישראל. ותגל יולדתך דא אימא דמשה דלתתא קב"ה רחים ליה יתיר מכל נביאי עלמא בלא אמצעי כלל (ס"א דהא משה אסתלק על כל נביאי עלמא בלא אמצעי כלל כמה(דכתיב פה אל פה אדבר בו והא אוקימנא בכמה אתר):
ויצעק משה אל יי' (לאמר) אל נא רפא נא לה. הא אוקמוה והוא רזא דשמא קדישא מחד סרי אתוון ולא בעא משה לצלאה יתיר בגין דעל דידיה למלכא לא בעי
דפים אחרים ברחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה
הדף באתרים אחרים: באתר "ספריא" • באתר "תא שמע"
מתוך: זוהר חלק כו (עריכה)
זוהר חלק ג דף קנו/ב לאטרחא יתיר בג"כ קב"ה בעא על יקרא דמשה. ובכל אתר קב"ה בעא על יקריהון דצדיקייא יתיר על דיליה ולזמנא דאתי עתיד קב"ה למתבע עלבונא דישראל מעמין עכו"ם ולמחדי לון בחדוותא דציון דכתיב ובאו ורננו במרום ציון וגו'. וכדין ובא לציון גואל וגו' ברוך יי' לעולם אמן ואמן ימלוך יי' לעולם אמן ואמן:
שלח לך
וידבר יי' אל משה לאמר. שלח לך אנשים ויתורו את ארץ כנען וגו'. רבי חייא פתח המימיך צוית בקר ידעת השחר מקומו שחר כתיב ה"א אתרחקא משחר מ"ט. אלא א"ר חייא בשעתא דנטי ערב ושמשא נטי למיעל כדין אתחלש תוקפיה כדין שלטא שמאלא ומשתכח דינא בעלמא ואתפשט (לעילא) וכדין בעי ב"נ לצלאה ולכונא רעותא (ס"א לצלאה דישכח רעותא) קמי מאריה דאמר רבי ייסא כד נטי שמשא ואתחלש כדין אתפתח חד פתיחו בשמשא ואתכניש חיליה ושמאלא שליט ויצחק כרי בירא תחותיה כיון דעאל ליליא פתקא דקוטפא באחמתיה שכיח וכמה חבילין טריקן (אזדריקו) אתפשטו בעלמא וכלהו שטאן בערבוביא ואזלי וחייכאן בנפשן דרשיעייא (ס"א דבני נשא) ומודעין לון מלין מנהון כדיבן ומנהון קשוט ומאן דאשתכח בינייהו אתייהיב לון רשו לחבלא וכלהו בני עלמא ניימין (ואתכנשו) וטעמין טעמא דמותא והא אוקימנא. ת"ח כד אתער רוח צפון כדין אתקבלא כנסת ישראל בשמאלא (ואתחברו כחדא) ושריא בדרועא באתרהא וקב"ה אתי לאשתעשעא עם צדיקייא דבגנתא דעדן וכדין כל מאן דיתער למלעי באורייתא בההוא שעתא הא אשתתף בהדה בגין דהיא (יתבת) וכל אכלוסין דילה משבחן למלכא עלאה וכל אינון דאשתכחו (נ"א דאשתתפו בהדה) בתושבחתא דאורייתא כלהו כתיבין בבני היכלא ואקרון בשמהון ואלין דשימין ביממא. ת"ח שמא חדא קדישא אית בגלופי אתוון דהוא שלטא מפלגו ליליא ואילך ואינון אתוון דמנצפך כליל לון אוקמוה לסרבה המשרה נ' הוה אסתים להאי ולהאי כדין כתרין כלילן הוא ו' (נ"א י') דשמא קדישא אתקין ליה וסתים מבועהא בתר דאולידת פתיחא הות בחד רישא דפתחא כד אתחריב בי מקדשא אסתימו מבועין מכל סטרין. (ס"א את דא כליל אתוון) ואכליל אתוון אחרן ואינון שבעה תלת מהאי סטרא וארבע מהאי סטרא. כל"ך. וסימן כלך יפה רעיתי ומום אין בך ן' דכר ונוקבא כליל כחדא דא כליל תלת מכאן ותלת מכאן ואינון שית ואוקימנא באלין תרין אתוון ס' ן' אתכללו תריסר אתוון סליק מנייהו תרי חד לאתר חד וחד לאתר חד כל"ך סעפ"ה יאע"וצה. הכי אתגליפו אתוון ורזא דא בכי תצא למלחמה קרא דכתיב כי יהיה נערה בתולה נער כתיב. בתר דאסתלק ליליא וצפרא נהיר כדין ה' סלקא ואתכלילת בנהורא עלאה וכדין ידעת השחר מקומו דידע לאעלאה לארעא א"ל קב"ה משה כד אתי נהורא דשמשא אתכליל סיהרא