פתיחת התפריט הראשי

דף פ ב

וַיַּעַשׂ אלהי"ם אֶת הָרָקִיעַ וַיַּבְדֵּל וכו' (בראשית א, ז), הָכָא לֵית מַיָּא מִסִּטְרָא דִמְסָאֲבוּ, אֶלָּא מַיִּין מִסִּטְרָא דִשְׂמָאלָא הֲווֹ בָּעָאן לְאִתְגַּבְּרָא, וּמַיִּין מִסִּטְרָא דִימִינָא הֲווֹ בָּעָאן לְאִסְתַּלְקָא עֲלַיְיהוּ, עַד דְּאִלֵּין אָמְרִין אֲנַן בָּעִינָן לְמֶהֱוִי קֳדָם מַלְכָּא, וְאִלֵּין אָמְרִין אֲנַן בָּעִינָן לְמֶהֱוִי קֳדָם מַלְכָּא, עַד דְּאָתָא עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא וְאַעִיל שְׁלָם בֵּינַיְיהוּ, וְקָשִׁיר לוֹן וְאִתְעֲבִיד שֶׁקֶל (נ"א שלום) בֵּינַיְיהוּ, וְדָא מַחֲלוֹקֶת לְשֵׁם שָׁמַיִם, כְּגוֹן לֵאָה וְרָחֵל, דְּדָא בָעָא לְאִתְחַבְּרָא בְּבַעִִלָהּ, וְדָא בָעָא לְאִתְחַבְּרָא בְּבַעִִלָהּ, וְנָטִיל לוֹן יַעֲקֹב וְקָשִׁיר לוֹן בֵּיהּ (דף פ ע"ב) לְתַרְוַיְיהוּ, בְּגִין דַּהֲוָה קָא מַחֲשֶׁבֶת לֵאָה בְּלִבָּהּ אִם יַעֲקֹב נָטִיל לַאֲחָתִי נָטִיל לִי עִשָׂו חַיָּיבָא, וְהָכִי קָא חֲשִׁיבַת רָחֵל כְּגַוְונָא דָא, בְּגִין דָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא יְהִיב לוֹן לְיַעֲקֹב תַּרְוַיְיהוּ, וְשֵׁזִיב לוֹן מֵהַהוּא חַיָּיבָא, וְאִתְחַבְּרוּ בְצַדִּיקָא.

אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר אַבָּא, יוֹמָא חֲדָא הֲוִינָן בְּבֵי מֶדְרָשָׁא, וְשָׁאִילוּ חַבְרַיָּא מַאי נִיהוּ דְאָמַר רַבִּי עֲקִיבָא לְתַלְמִידוֹי כְּשֶׁתַּגִּיעוּ לְאַבְנֵי שַׁיִשׁ טָהוֹר אַל תֹּאמְרוּ מַיִם מַיִם שֶׁמָּא תְּסַכְּנוּ עַצְמְכֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קא, ז) דּוֹבֵר שְׁקָרִים לֹא יִכּוֹן לְנֶגֶד עִינָי, (נ"א קם סבא דסבין עתיקא דעתיקין, ואמר רבי רבי מאי ניהו דאמר רבי עקיבא לתלמידוי כשתגיעו לאבני שיש טהור אל תאמרו מים מים שמא תסכנו בעצמכם, הדא הוא דכתיב דובר שקרים לא יכון לנגד עיני, הא כתיב (בראשית א, ו) יהי רקיע בתוך המים ויהי מבדיל בין מים למים, ועוד מים עליונים ומים תחתונים אית תמן, למה אמר אל תאמרו מים מים, אמר ליה בוצינא קדישא, סבא דסבין לך יאות לגלאה רזא דא, דלית חבריא יכלין לקיימא ביה על בורייה, אמר ליה סבא דסבין, רבי רבי בוצינא קדישא, בודאי אבני שיש טהור אינון י' י', דאינון חד יו"ד עלאה מן א, ותנינא יו"ד תתאה מינה, והכא לית טומאה אלא אבני שיש טהור, ולית הפרשה בין מים למים, דכלא יחודא חדא, דאלין אינון מסטרא דאילנא דחיי דאיהו ו באמצעיתא דא, דאתמר ביה ולקח גם מעץ החיים ואכל וחי לעולם, אבל אילנא דעץ הדעת לתתא). אַדְהָכִי הָא סָבָא דְסָבִין עַתִּיקָא דְעַתִּיקִין קָא נָחִית וְאָמַר לוֹן, רַבָּנָן בְּמַאי עַסְקִיתּוּ, אָמְרוּ לֵיהּ וַדַּאי בְּהַאי דְאָמַר רַבִּי עֲקִיבָא לְתַלְמִידוֹי כְּשֶׁתַּגִּיעוּ לְאַבְנֵי שַׁיִשׁ טָהוֹר אַל תֹּאמְרוּ מַיִם מַיִם, וְאָמַר לוֹן וַדַּאי רָזָא עִלָּאָה אִית הָכָא, וְהָא אוּקְמוּהָ בִּמְתִיבְתָּא עִלָּאָה, וּבְגִין דְּלָא תִטְעוּן נְחִיתְנָא לְכוֹן, בְּגִין דְּיִתְגַּלֵּי רָזָא דָא בֵּינַיְיכוּ דְאִיהוּ רָזָא עִלָּאָה טְמִירָא מִבְּנֵי נָשָׁא (נ"א דרא).

בְּוַדַּאי אַבְנֵי שַׁיִשׁ טָהוֹר אִינוּן י' י', דְּמִנְּהוֹן מַיִּין דַּכְיָין נָפְקִין, וְאִינוּן רְמִיזִין בְּאָת א רֵישָׁא וְסוֹפָא י' י', ו' דְּאִיהוּ נָטוּי בֵּינַיְיהוּ אִיהוּ עִץ חַיִּים, מָאן דְּאָכַל מִנֵּיהּ וָחַי לְעוֹלָם.

וְאִלֵּין תְּרֵין יוּדִי"ן אִינוּן רְמִיזִין בְּוַיִּיצֶר, וְאִינוּן תְּרֵין יְצִירוֹת יְצִירָה דְעִלָּאִין וִיצִירָה דְתַתָּאִין, וְאִינוּן חָכְמָה בְּרֹאשׁ וְחָכְמָה בְּסוֹף, תַּעֲלוּמוֹת חָכְמָה, וַדַּאי אִינוּן תַּעֲלוּמוֹת מֵחָכְמָה עִלָּאָה (דאיהו) דִּתְּחוֹת כֶּתֶר עִלָּאָה.

וְאִינוּן לָקֳבֵל תְּרֵין עַיְינִין, דִּבְהוֹן תְּרֵין דִּמְעִין נָחֲתִין בְּיַמָּא רַבָּא וְאַמַּאי נָחְתוּ, בְּגִין דְּאוֹרַיְיתָא מִתְּרֵין לוּחִין אִלֵּין הֲוָה מֹשֶׁה נָחִית לוֹן לְיִשְׂרָאֵל, וְלָא זָכוּ וְאִתְּבַרוּ וְנָפְלוּ, וְדָא גְרִים אִבּוּדָא דְּבַיִת רִאשׁוֹן וּבַיִת שֵׁנִי, וְאַמַּאי נָפְלוּ, בְּגִין דְּפָרַח ו' מִינַיְיהוּ דְאִיהוּ ו' מִן וַיִּיצֶר.