פתיחת התפריט הראשי


פסוק א (כל הפרק)(כל הפסוק)

"שיכורי אפרים" - שהיו משתכרין ביין טוב של מדינת פרוגיתא כדאמר מיא דדרומסקית וחמרא דפרוגיתא קפחו עשרת השבטים

"וציץ נובל צבי תפארתו" - ומצב מטע תפארתו יהיה ציץ הפרח שלו

"נובל" - הם תאינים המקולקלות כמו ששנינו בברכות על הנובלות ופירשו רבותינו בושלי כימרא וציץ נץ כדמתרגמינן ויצץ ציץ ואניץ נץ

"אשר" - נטועים

"על ראש גיא שמנים" - היא כנרת שפירותיה מתוקים ושם הם הולמים עצמם ביין

"הלומי יין" - כתושי חמר ויש עוד לפתור צבי תפארתו אשר על וגו' צבי התפארת שעל ראש עשרת השבטים המשוחין בגאות ראשי שמנים כמו שנאמר (עמוס ו) ראשי שמנים ימשחו גיא ל' גאוה כמו (לעיל טו) מואב גיא מאד (ואותו הציץ כציצת נובל תהיה) הלומי יין כך קורא על שם שכרותן שנאמר בהם (עמוס ו) השותים במזרקי יין

פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"הנה" - יש רוח חזק ואמיץ לה' שהוא כזרם ברד ושאר קטב מרירי

"הניח לארץ ביד" - יניחהו על ארצם בידו החזקה ויפיל הנובלות מן התאנים

פסוק ד (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כבכורה בטרם קיץ" - כבישולה של תאנת ציץ נובל

"בטרם קיץ" - עת בישול שאר התאנים אשר מתוך שהיא בכורה קופץ עליה ובולעה ובעודה בכפו כך וישקוד על הרעה ויביאה עלינו (דנייאל ט')

פסוק ה (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ביום ההוא" - כהתם הפושעים

"יהיה ה' צבאות לעטרת צבי" - לצדיקים הנשארים בה

פסוק ו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ולרוח משפט" - יהיה הקב"ה להורות משפט

"ליושב על המשפט ולגבורה" - יהיה לאותן שהם משיבי מלחמה מלחמתה של תורה

פסוק ז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וגם אלה" - יושבי משפט ומשיבי מלחמה שבדור הזה כלומר טובים וחשובים שבהן ביין שגו כי עתה אין טוב בהם

"שגו ברואה" - הלעיגו בדברי הנביאים וי"ת במאכל מעדנים שראוהו עונג להם

"פקו פליליה" - הכשילו המשפט

"פקו" - לשון פיק ברכים (נחום ב') פוקה (שמואל א' כה)

פסוק ח (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כי כל שולחנות" - שלהם של זבחי מתים הם שהם כקיא צואה

"בלי מקום" - אין הדעת סובלתן

פסוק ט (כל הפרק)(כל הפסוק)

"את מי יורה דעה" - שמא לתינוקות שאין יודעין להבין כי הגדולים פנו לדרך רעה

"גמולי מחלב" - בדולי מחלב

"עתיקי משדים" - לשון ויעתק משם (בראשית יב) ד"א בדולים מן התורה שנקראת חלב ועתיקי משדים מוסרים מלפני ת"ח

פסוק י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כי צו לצו צו לצו" - נביא מצוה להם מאת הקב"ה והם יש להם צו של עכו"ם כנגד צו זה וחוזר הנביא ומוכיחם והם תמיד אומרים יש לנו צו לצו שלנו חשוב משלך

"קו לקו" - יש להם קו משקולת משפטי רשע כנגד קו הצדק

"זעיר שם" - הנביא אומר להם עוד מעט תבוא עליכם רעה והם אומרים זעיר שם ימהר יחישה מעשהו לימים מועטין

פסוק יא (כל הפרק)(כל הפסוק)

"בלעגי שפה" - וכן כל לשון לעגים וכן (לקמן לב) עלגים שניהם לשון דיבור הפוך שאינו מיושב להם להשמע

"ידבר אל העם הזה" - כל המדבר אליהם דבר נבואה ותוכחה דומה להם ללשון נלעג שאין יכולין להבין בו

פסוק יב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אשר אמר" - הנביא להם זאת המנוחה להיותכם בשלוה הניחו לעיף שלא תגזלוהו וזאת תהיה להם המרגעה

פסוק יג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"והיה להם דבר ה' וגו'" - כמדתה ימדוד להם יגזור בדברו עליהם צו של אומות המשתעבדים בם על צו פקודה על פקודה עבודה על עבודה קו של פורענות כנגד קו של עבירות שבידם קו לקו תקוה חילוף תקוה יקוו לאור והנה חשך

"זעיר שם זעיר שם" - לימים מועטין תבא עליהם והם יתמעטו שם בארץ אויביהם

פסוק יד (כל הפרק)(כל הפסוק)

"מושלי העם הזה" - האומרים לצון בל' משל כגון

פסוק טו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כרתנו ברית את מות" - שלא יבא עלינו

"עשינו חוזה" - גבול שלא יעברנהו וכן מחוז חפצם (תהלים קז) וכן מחזה אל מחזה (מלכים א ז') כולם ל' גבול הם וקיצונו של דבר (אשמיי"ר בלע"ז)

"שוט שוטף" - מכה המתהלכת בארץ

"לא יבואנו" - לא יבא עלינו

"שמנו כזב" - שמנו עכו"ם

"מחסנו" - מחסה שלנו

"ובשקר נסתרנו" - בעכו"ם בטחנו להסתירנו

פסוק טז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"הנני יסד" - ל' עבר הוא כמו (אסתר א) יסד המלך וכן צריך לפותרו הנני הוא אשר יסד כבר (בציון אבן כבר) נגזרה הגזרה לפני והעמדתי מלך משיח שיהא בציון לאבן בוחן ל' מבצר וחוזק כמו (לקמן לב) עופל ובוחן וכמו הקימו בחוניו (לעיל כג)

"מוסד מוסד" - הראשון פתח לפי שהוא דבור מוסד של מוסד שהוא מוסד גמור

"המאמין לא יחיש" - המאמין דבר זה לא ימהרנה לא יאמר אם אמת הוא ימהר לבא

פסוק יז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ושמתי משפט לקו" - לפני בא אותו מלך אביא עליכם גזרות להתם הפושעים שבכם ושמתי משפט יסורין להיות לקו כלומר אשים קו מדת יסורין להביא עליכם ואת צדקה אשים שתהא משקולת המיישרת בנין הבונין בחומות כלומר שתהא צדקה מתהלכת לפניהם ומיישרת דרכיהם שיכלו הפושעים ונותרו הצדיקים

"ויעה ברד מחסה כזב" - אותו כיסוי שאמרתם כי שמנו כזב מחסנו יבא ברד ויטאטנו ויעה לשון טיאוט כמו (מלכים א ו) את היעים שגורפין בהם אפר הכירות

"וסתר" - שאמרתם עליו ובשקר נסתרנו המים ישטפוהו כלומר אביא המון שישברו מצבותיה' ופסיליהם ולשון משפט האמור כאן (יושטיצ"א בלע"ז)

פסוק יח (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וכופר בריתכם את מות" - ויתבטל הברית אשר אמרתם כרתנו ברית את מות כל כפרה לשון קנוח וסילוק דבר וכן (בראשית לב) אכפרה פניו

"וחזותכם" - אשר אמרתם עם שאול עשינו חוזה

"שוט שוטף" - אשר אמרתם לא יבואנו והייתם לו למרמס

פסוק יט (כל הפרק)(כל הפסוק)

"בבקר בבקר" - כלו' תדיר תדיר אביא עליכם גזירות

"והיה רק זועה הבין שמועה" - זועה לכל השומעים להבין שמועות פורעניות הקשות שאביא עליכם כל השומעים יזועו

פסוק כ (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כי קצר המצע מהשתרע" - כי אביא עליכם שונא דוחק אתכם אשר לא תוכלו להספיק עבודתו כשיציע מצעו עליכם יקצר לו מהשתרע השוכב עליו מהשתרע מהשתטח להאריך איבריו (אישטנדליי"ר בלע"ז)

"והמסכה צרה" - הנסיך שימשול עליכם יהיה מקומכם דחוק לו בהתכנסו לתוכו ורבותינו דרשוהו על עכו"ם שהכניס מנשה להיכל קצר המצע הזה מהשתרע מהשתרר עליו שני רעים ואני פרשתיו לפי פשוטו ובדרך זה ת"י ואף מדרש רבותינו יש לישבו על אופן הדבור כלומר למה אני מביא עליכם פורענות זו לפי שקצר המצע מהשתרע אני לבדי עליו שנאמר (מלכים א ח) הנה השמים ושמי השמים לא יכלכלוך וכל שכן בהכניסכם מסכה עמי כביכול צר לנו המקום

פסוק כא (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כי כהר פרצים" - ת"י ארי כמא דזעו טוריא כד אתגלי יקרא דה' ביומי עוזיה מלכא וכניסין דעביד ליהושוע במישר גבעון וכו' כן יתגלי לאתפרעא מדעבדין וכו'

"זר מעשהו" - ידמה לכם לזר כי יביא עליכם פורענות קשה

"ולעבוד עבודתו" - לעשות מלאכתו כמו עבודת האדמה (לבורי"ר בלע"ז)

פסוק כב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ועתה אל תתלוצצו" - לאמר כרתנו ברית את מות

"מוסריכם" - יסורין

פסוק כד (כל הפרק)(כל הפסוק)

(ישעיהו כח כד): "הכל היום" - לשון תמיהה הוא, לכך נקוד חטף פתח.

"יחרוש" - מי שחורש לזרוע; וכי החורש כדי לזרע לעולמים חורש? אם כן, מה יועיל? אף הנביאים מוכיחים אתכם להחזירכם למוטב; הלעולמים יוכיחו ולא יועילו?

"יפתח וישדד אדמתו" - וכי לעולם לא יזרע אלא תמיד יפתח את האדמה באתים ובכלי מחרישה?

ו"ישדד" לשון עבודת שדה.

"יפתח וישדד" - בתחלה הוא עושה תלמים רחבים, וסוף הוא עושה תלמים קטנים; במדרש ר' תנחומא.

פסוק כד (כל הפרק)(כל הפסוק)

"הכל היום" - לשון תמיהה הוא לכך נקוד חטף פתח

"יחרוש" - מי שחורש לזרוע וכי החורש כדי לזרע לעולמים חורש א"כ מה יועיל אף הנביאים מוכיחים אתכם להחזירכם למוטב הלעולמים יוכיחו ולא יועילו

"יפתח וישדד אדמתו" - וכי לעולם לא יזרע אלא תמיד יפתח את האדמה באתים ובכלי מחרישה וישדד לשון עבודת שדה יפתח וישדד בתחלה הוא עושה תלמים רחבים וסוף הוא עושה תלמים קטנים במדרש ר' תנחומא

פסוק כה (כל הפרק)(כל הפסוק)

(ישעיהו כח כה): "הלא" - כן דרך החורש, כיון שחורש משוה פני האדמה ואח"כ זורע.

"והפיץ קצח" - אם קצח בא לזרוע, זורעה בתפוצה; ואם כמון בא לזרוע, זורעו בזריקה.

"קצח" - מין אוכל הוא.

"ושם חטה שורה ושעורה נסמן וכוסמת גבולתו" - ואם תבואה בא לזרוע, כך הוא מנהגו: זורע החטין באמצע החרישה, והשעורה זורע סביב לסימן, והכוסמין זורעה על גבולי השדה ומצריו.

"שורה" - לשון שורה, זורע באמצע ונמצאת שורה על השעורין והכוסמין.

פסוק כה (כל הפרק)(כל הפסוק)

"הלא" - כן דרך החורש כיון שחורש משוה פני האדמה ואח"כ זורע

"והפיץ קצח" - אם קצח בא לזרוע זורעה בתפוצה ואם כמון בא לזרוע זורעו בזריקה קצח מין אוכל הוא

"ושם חטה שורה ושעורה נסמן וכוסמת גבולתו" - ואם תבואה בא לזרוע כך הוא מנהגו זורע החטין באמצע החרישה והשעורה זורע סביב לסימן והכוסמין זורעה על גבולי השדה ומצריו שורה לשון שורה זורע באמצע ונמצאת שורה על השעורין והכוסמין

פסוק כו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויסרו למשפט וגו'" - אף מי שאלהיו יורנו לא לנצח ישלח נביאים להוכיחו אחרי שאינו שומע לתוכחה הוא ייסרנו במשפטי יסורין כדי שתועיל עמל תוכחתו שהוכיח כזה שמשוה פני הארץ לזרוע כדי שתצלח עמל חרישתו שחרש

פסוק כז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"בחרוץ" - הוא עץ עשוי חריצים חריצים ושמו מורג ומחתך בו הקשין להיות תבן

"כי לא בחרוץ דשון את הקצח" - לפי שזרעו נוח לצאת מתוך קשין שלו וכן על כמון לא יסבו אופן עגלה לדושו לפי כי קל הקצח לחובטה במטה והכמון בשבט

פסוק כח (כל הפרק)(כל הפסוק)

"לחם יודק" - ואת מי דקים בדברים קשין את הלחם של תבואה לפי שאינה נוחה ליחבט

"כי לא לנצח אדוש ידושנו" - הרי כי זה משמש בלשון אלא לא לנצח כותשין עליו לפי שלעולם לא יכתשו גרעיני הזרע להיות נדשין ליכתת ע"י החרוץ ואופן העגלה

"והמם גלגל עגלתו ופרשיו" - וכשמסבבין עליו אופני עגלה לדוקו ולדושו אפי' הגלגל הומם ומשתבר וכן שאר כלי העגלה עמו המפרישים את התבואה מקשיה לא ידוקנו והחטים אינם נידוקין להיות נטחנין

"אדוש ידושנו" - כמו עשה יעשה (יחזקאל לא) צנף יצנף (לעיל כב) ואל"ף זו באה במקום ה"א כמו ואחרי כן אתחבר יהושפט (דברי הימים ב' כ') כמו התחבר אף כאן הדוש ידושנו וכן חברו מנחם

פסוק כט (כל הפרק)(כל הפסוק)

"גם זאת מעם וגו'" - גם זאת כדרך דשי תבואה וחובטי קצח וכמון מעם הקב"ה יצא

"הפליא עצה" - להראותכם רמזים בדרך חידוש משל נפלא ומכוסה כי כאשר הכמון והקצח אינם מכבידין עליהם במדושה רבה לפי שהם נחבטין בקל כך אילו הייתם ממהרין לקבל מוסר לא היה מכביד עליכם גזירות ואתם קשים לקבל תוכחות כתבואה הקשה לדוש לכך יכביד עליכם הרבה ולא לנצח לכלייה יריב וידקה כאשר לא לנצח אדוש ידושנו ויכלו חצי מכותיו ואתם לא תכלו דוגמת המימת הגלגל והעגלה והחטין לא ידוקו ואילו הייתם נוחים לכלות לא היה בודק אתכם ביסורין קשין כפשתני הזה כשהוא יודע שפשתנו יפה הוא מנקש עליה