רש"י על דברי הימים ב יט
<< · רש"י על דברי הימים ב · יט · >>
פסוק ג (כל הפסוק)
"כי בערת האשרות" - כדלעיל ועוד הסיר את הבמות וגו'
"לדרוש האלהים" - כדלעיל (ב' יז) כי לאלהי אביו וגו'פסוק ה (כל הפסוק)
"ויעמד שופטים" - כשאמר לו החוזה דברים טובים נמצאו עמך כי בערת האשרות בא לו אצל ספר התורה אם בערם כמשפט ומתחילה ראה כתיב אבד תאבדון עד ואשריהם תשרפון באש ופסילי אלהיהם תגדעון ונזכר שכ' בכי תשא (שמות לד) ואת מצבותם תשברון וגו' תמה בעצמו על שהטיב בעיני ה' שבער האשרים אשירי ישראל שהרי לא הזהירם אלא על אשיריהם ושוב חזר בשופטים ושוטרים ומצא כתוב (דברים טו) לא תטע לך אשירה ואז שמח שבערם וגם ראה שם כתוב שופטים ושוטרים תתן לך (שם) מיד ויעמד שופטים מוחזקים בכל ערי יהודה לעיר ועיר
"בכל ערי יהודה הבצרות" - העמיד מוחזקים להכריחם ולכופן לדין מתחילה ושוב העמיד שופטים שאינן מוחזקים כל כך לעיירות שאינן בצורות לפי שהן יראי' להיות סרבנים יותר מאותן היושבים בערים בצורות שבוטחים בערי מבצרםפסוק ו (כל הפסוק)
פסוק ז (כל הפסוק)
פסוק ח (כל הפסוק)
"וגם בירושלים העמיד" - אע"פ שהוא בעצמו בירושלים
"למשפט ה' ולריב" - משפט נופל לומר על דיני ממונות דוגמא (במדבר כ"ו) והיתה לבני ישראל לחקת משפט ולרוב נופל על דיני נפשות וחבלות דוגמת (שמות כ"א) וכי יריבון אנשים וגו'פסוק ט (כל הפסוק)
פסוק י (כל הפסוק)
"בין דם לדם" - בין דם רציחת שוגג למזיד
"והזהרתם אותם" - אחיכם
"והיה קצף עליכם ועל אחיכם" - לפיכך כה תעשון והזהרתם את אחיכם
"ולא תאשמו" - אותם מכל מקום שאם תקבלו את האזהרה לא יהיה לכם קצף ואף לא יהיה בשום דבר אשם עליכם הואיל ועשיתם חובתכם המוטל עליכם לעשות