נחמיאש על משלי ג י



וימלאו אסמיך שבע ותירוש יקביך יפרוצו — על דרך "יש מפזר ונוסף עוד" (להלן יא, כד).

וכבר אמרו רז"ל (תענית ט ב), שאסור לנסות את השם אלא במדה זו בלבד, שנאמר: "הביאו את המעשר אל בית האוצר ובחנוני נא אם לא אפתח לכם את ארובות השמים" וגו'. ורז"ל בפסוק "וצויתי את ברכתי לכם" (ויקרא כה כא) הכתוב בערלה1: כנגד יצר הרע הכתוב הזה מדבר. ולפיכך ברוב המקומות שמזהיר האדם על הצדקה, אתה מוצא שכרה בצידה, כדי לדבר על לב הנותנה: "הענק תעניק לו מצאנך מגרנך ומיקבך למען יברכך" (דברים טו יד), וכן בהרבה מקומות, בקש תמצא עוד.

דרשו: שתי ידות הן, בראם הקב"ה, עשה אחת למעלה ואחת למטה; יד העני מלמטה, יד העשיר מלמעלה. כמה שבח והודאה צריך בעל הבית ליתן להקב"ה, שהוא עושה ידו על העליונה ולא על התחתונה. ובספר משלים משלו משל, למה הדבר דומה? ליניקה: כל זמן שהתינוק יונק משדי אמו – החלב מתרבה; גמלתו – נצטמקו שדיה. ונקרא כן על דרך "כי סובא וזולל יורש" (משלי כג כא).

יפרצו – מגזרת "ומקנהו פרץ בארץ" (איוב א י).



הערה 1: צ"ל שביעית.