נחמיאש על משלי ג יז
<< | נחמיאש על משלי • פרק ג' • פסוק י"ז | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב • לג • לד • לה •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
דְּרָכֶ֥יהָ דַרְכֵי־נֹ֑עַם
וְֽכׇל־נְתִ֖יבוֹתֶ֣יהָ שָׁלֽוֹם׃
דרכיה דרכי נעם וכל נתיבותיה שלום — לפי שנזירי אומות העולם מענים עצמם בלבוש שק, לחם צר ומים לחץ, בהרים ובגבעות, אמר כי דרכי תורה מורה אותנו הדרך הישר, לא להתענג יותר מדאי ולא להצטער יותר מדאי. הרי צוותה אותנו בכמה תענוגים, עונג שבת, שמחת ימים טובים, סעודת מצוות, הוי דרכיה דרכי נעם וכל נתיבותיה שלום. וצוותה אותנו אהבת הרעים והטלת שלום בין איש לאשה, בין אדם לחבירו. ועל דרך זה פירש ר' ישראל ז"ל "בכל עת יהיו בגדיך לבנים" (קהלת ט ח), להישמר מהעבירות הנאמר בהסרת הבגדים הצואים, מה כתיב בתריה? "ויאמר אליו ראה העברתי מעליך עוונך" (זכריה ג ד). ומכל מקום "ושמן על ראשך אל יחסר" (קהלת ט ח), אל תרגיל עצמך לצער עצמך יותר מדאי, אלא תן לה חלק מתענוגי מצוה ונעם אותה, ועל דרך "דשנת בשמן ראשי" (תהלים כג ה). ובתנחומא מפרש פסוק זה, שאפילו המלחמות הכתובים בתורה, בלשון שלום נכתבו כמא דאת אמר: "כי תקרב אל עיר להלחם עליה וקראת אליה לשלום" (דברים כ י). ובהרבה מקומות דורשים כמה גדול כח השלום: בתנחומא פסוק "הנני נותן לו את בריתי שלום" (במדבר כה יב); ובמדבר סיני רבה; ובמדרש תלים פסוק "אתה כוננת מישרים" (תהלים צט ד). וכן חז"ל תקנו ערובי חצרות משום דרכי שלום, שיהיו כלם בני ברית באהבה ובשלום, כדאיתא בעירובין[1].
- ^ (עיין גיטין נט א: "מערבין בבית ישן מפני דרכי שלום").