נחמיאש על משלי ג יד
<< | נחמיאש על משלי • פרק ג' • פסוק י"ד | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב • לג • לד • לה •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
כִּ֤י ט֣וֹב סַ֭חְרָהּ מִסְּחַר־כָּ֑סֶף
וּ֝מֵחָר֗וּץ תְּבוּאָתָֽהּ׃
<< · נחמיאש על משלי · ג · יד · >>
כי טוב סחרה מסחר כסף ומחרוץ תבואתה — ומחרוץ, והוא הזהב, תבואתה: כל חלופין שאדם מחליף בסחורה, נותן את זה ונוטל את זה, אבל האומר לחבירו: שנה לי פרקך ואני אשנה לך פרקי, נמצאו שניהם בידי כל אחד ואחד.
דבר אחר: הכסף והזהב לא יגיע לאדם תועלתם עד שיצאו מרשותו, אבל החכמה והתבונה יפוצו מעיינותיה חוצה ומימיו שמורים.
דבר אחר: הסוחרים פעמים מרויחים פעמים מפסידים, וסחורת החכמה כולה רווח.
דבר אחר: יש עושר שמור לבעליו לרעתו, אבל החכמה היא טובה גדולה. וכמה הבדלות בין החכמה והעושר, ועת לקצר.