משנה תענית ג ז

ולא כרבי שמעון התימני שאומר מתריעין על הדבר, אבל הדין אצלנו אין מתריעין על הדבר כל עיקר, אבל מתענין עליו בלבד, ואותן שנפל בהם הדבר הם בלבד מתענין ומתריעין כמו שקדם:

פירוש רבי עובדיה מברטנורא

[עריכה]

המטרפת - מתחבטת ומשתברת, כמו ביצה הטרופה בקערה:

לעזרה - לקבץ את העם שיבואו לעזור ולהושיע. והלכה שאין תוקעים עליהם בשופר או בחצוצרות בשבת אלא אם כן הוצרכו לתקוע לקבץ את העם, אבל מתענים ^יז זועקים ומתחננים עליהם בשבת:

שמעון התימני - מתמנת היה:

אף על הדבר - מתריעין בשבת:

ולא הודו לו חכמים - להתריע על הדבר בשבת. אבל בחול מתריעין ^יט:

מתריעין. בענינו. רש"י. והכי איתא בסוף פ"ק בגמרא. וכתב הר"ן דאע"ג דכל מתריעין סתמא אף תענית במשמע כדלעיל הכא שאני שלפי שהדבר ידוע שאסור להתענות בשבת ממילא משמע דכי תנן מתריעין בלא תענית קאמר. ע"כ. ומ"ש הר"ב דהלכה שאין תוקעין בחצוצרות כו' פי' המגיד שאין תקיעתן דבר ברור שיציל. ע"כ. ומ"ש הר"ב אבל מתענין כ"כ הרמב"ם בפירושו ובחבורו פרק א' מהלכות תענית. וכתב המגיד דדבריו תמוהים וצ"ע. אבל הטור סימן תקע"ו השמיט מדברי הרמב"ם תיבת מתענין וכתב הב"י שכך נראה שהיא הנוסחא בדברי הרמב"ם. שהרי בהלכות שבת פ"ב ופ"ל שכתב זועקות על אלו בשבת. לא כתב שמתענין ע"כ:

על עיר שהקיפוה כו' ובכל אלו לא פירש במשנתינו בחול מה דינם. והר"ן במשנה ג' כתב שאין מתענין עליהם אפילו בחול לא בעיר עצמה ולא בסביבותיה. והביא ראיה מהגמ' וטעמא הרמב"ן פירש משום דכיון דמחמת הצרה ותוקף בהלתה אי אפשר לבני העיר להתענות אף סביבותיהן אין מתענין ואין זה מחוור אלא נראה לי משום דכל מתריעין דמשנתינו פי' בברייתא דהיינו בתעניות בה"ב משום דרצופין אין מטריחים על הצבור. וכשהסכנה בת יומא כי הא דהכא היה צריך לתעניות הרצופים. לפי שסכנתה בכל יום והצלתה צריכה שתהא נחפזת מאד ואין מטריחין כו' גם אין מקום לתעניות בה"ב. לא ראו לגזור תעניות כלל. עכ"ל:

ולא לצעקה. שאין אנו בטוחים כ"כ שתועיל תפלתינו לצעוק עליהם בשבת. רש"י סוף פ"ק דף י"ד ע"א:

ולא הודו לו חכמים. כתב הר"ב אבל בחול מתריעין וא"כ מתני' דוקא בסביבותיה. וכר"ע דמשנה ד'. וכבר כתבתי בשם ב"י במשנה ה' דלהרמב"ם ההוא מתני' נמי כרבי עקיבא. אבל הרמב"ם פי' דהדין אצלינו שאין מתריעין על הדבר כל עיקר והכי מסקינן בגמרא דלא הודו לו כלל ואפילו בחול. ופירש"י דגזירה היא. וכתב הר"ן ומיהו ה"מ לומר שאין דנין עיר שיש בה דבר כעיר שהקיפוה עובדי כוכבים שנתריע עליה ברציפה ואפילו בשבת דליתא. ומיהו אותה העיר מתענה ומתרעת וסביבותיה מתענות ולא מתריעות כת"ק דרבי עקיבא ע"כ:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

[עריכה]

(טו) (על המשנה) מתריעין. בענינו רש"י. וכתב הר'ן ואע"ג דכל מתריעין אף תענית במשמע הכא שאני שידוע שאסור להתענות בשבת ממילא דבלא תענית קאמר:

(טז) (על המשנה) הר"מ. והטור השמיט מדברי הר"מ תיבת מתענין:

(יז) (על הברטנורא) על עיר. ואף בחול אין מתענין בעיר עצמה ולא בסביבותיה וטעמא כתב הרמב"ן דכיון דמחמת הצרה ותוקף בהלתה אי אפשר לבני העיר להתענות אף סביבותיהן אין מתענין. ועתוי"ט:

(יח) (על המשנה) ולא לצעקה. שאין אנו בטוחים כ"כ שתועיל תפלתנו לצעוק עליהם בשבת. רש"י:

(יט) (על הברטנורא) וא"כ מתניתין דוקא בסביבותיה וכר"ע דמשנה ז'. ועתוי"ט:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

[עריכה]

על אלו מתריעין בשבת: כלומר הכא דוקא מתפרשת התרעה בעננו ולא בתענית דתענית בשבת ליכא ומשמע שאין מתענין עליהו אפילו בחול מדאמרינן בגמ' ועל כולן יחיד רשאי לסגף עצמו בתענית שמא יצטרך לבריות ואין הבריות מרחמין עליו ע"כ ל"פ אלא ביחיד אבל בצבור משמע דאפי' ת"ק מודה דאין מתענין וא"כ קשה דסביבותיה אמאי לא ונ"ל דכיון דכל מתריעין השנוי במשנתנו היינו שני וחמשי ושני ולא רצופין וכדתניא בברייתא איזוהי התרעה שלהן שני וחמשי ושני ולפיכך כל שאין הסכנה בת יומה ככל השנויין לעיל בפירקין במתני' דעיר שיש בה דבר שיש להם איזה מתון גוזרין תענית על הצבור ב' ה' ב' אבל עיר שהקיפוה גוים וספינה המטרפת בים וכו' אם באנו להתענות עליהם היינו צריכין להתענות תעניות רצופים לפי שסכנתם בכל יום ויום היא והצלתם צריכה שתהא נחפזת מאד ולפי שאי אפשר לגזור תענית על הצבור שאין מטריחין יותר מדאי לא ראו לגזור עליהם תענית כלל אפי' בחול אבל אמרו להתריע עליהם בבקשת רחמים בכל יום ויום ואפי' בשבת עד שיצאו מחזקת סכנה והיינו לישנא דאמרינן בגמ' ועל כולם יחיד רשאי לסגף עצמו בתענית לפי שכל המתענה על כיוצא באלו אינו מתענה בהפסק אלא ברציפה וסגוף הר"ן ז"ל. ואיתה למתני' בפ"ק דמכלתין דף י"ד וכמו שרמזתי שם. והתם פי' רש"י ז"ל גייס חיל וצרים עליהם ע"כ משמע מדבריו שגורס גייס בסמך. וביד פ' שני דהלכות שבת סי' כ"ד ובפ' שלישי סי' י"ב ובפ"א דהלכות תענית סי ו' ושם פ' שני סי' ג' ובטור א"ח סי' רפ"ח:

לעזרה אבל לא לצעקה: פי' צעקה תפלה שאין אנו בטוחין כ"כ שתועיל תפלתנו לזעוק עליהם בשבת רש"י והר"ן ז"ל. לישנא אחרינא לעזרה דקאמר ת"ק מתריעין דמשמע בקול רם א"ל ר' יוסי לעזרה שיהו מתפללין כל א' בביתו לעזרה בעלמא רש"י ז"ל. וז"ל הערוך לעזרה פי' כל אחד מהן מתפלל בפני עצמו אבל אין עושין כינופיא פי' אחר לצעקה אין אומרים עננו כל הצבור ביחד פי' אחר לעזרה מתפללין להקב"ה כדי לעוזרן ולהצילן אבל לא לצעקה אין מתפללין להקב"ה שלא להראותן צרה כמו שראו אנשי אותה ספינה פי' אחר לעזרה מתריעין שיבא להן עזרה ע"כ:

שמעון הַתִימְנִי: בנקודת חיר"ק תחת התי"ו של תימני ובנקודת שו"א תחת המ"ם דמתמנת היה כדכתיב שמשון חתן התמני מתמנת כן פי' רש"י ז"ל בפ' שני די"ט דף כ"א אבל כאן פירש הוא והר"ן ז"ל בקיצור כלשון שהעתיק רבינו עובדי' ז"ל. וכתב עוד רש"י ז"ל ספ"ק דסנהדרין שמעון התמני תלמיד היה ולא נסמך ולא בא לכלל זקנה ובגמרא בברייתא ר' חנן בן פטום תלמידו של ר' עקיבא משום ר"ע אומר אין מתריעין על הדבר כל עיקר ואפילו בחול דגזרה היא וכתב הר"ן ז"ל פשטינן בגמ' דאפי' בחול לא הודו לו שיתריעו ולא שיתענו ומיהו אותה העיר מתענה ומתרעת וכל סביבותיה מתענות ולא מתריעות לדידן דקיימא לן כרבנן דפליגי אדר' עקיבא ע"כ. וכן הוא בפי' הרמב"ם ז"ל וגם ביד ר"פ שני דהלכות תעניות ולפי זה נראה דמה שכתוב בפי' ר"ע ז"ל ולא הודו לו חכמים להתריע על הדבר בשבת אבל בחול מתריעין ר"ל בעיר שהדבר בה:

תפארת ישראל

יכין

[עריכה]

לא) על אלו מתריעין בשבת בתחינות אפילו בשבת. אבל אין תוקעין גם אין מתענין עליהן אפילו בחול. וה"ה דשרי לומר י"ג מדות בשבת עבור חולה [מג"א קי"ז], וכ"כ שרי לברך חולה מסוכן או מקשה לילד בשבת [מג"א רפ"ח. ורט"ז חולק]:

לב) ועל הספינה המטרפת בים שהסער טורפה אילך ואילך וקרובה להשתבר:

לג) רבי יוסי אומר לעזרה צועקין שיבואו בני אדם לעזרם. [ונ"ל דקמ"ל דשרי אפילו לצאת חוץ לתחום לכנס בני אדם]:

לד) ולא לצעקה שאין אומרים תחינות בשבת, שאין תפלתינו בטוחה כל כך שתועיל. וקיי"ל כת"ק:

לה) אומר אף על הדבר מתריעין בשבת:

לו) ולא הודו לו חכמים דס"ל דאין מתריעין על הדבר כלל. ונ"ל דטעמיה משום בעיתותא דע"י חרדת ההתרעה אפשר שיתרבה הדבר ח"ו, והרי מה"ט י"א שאין מתאבלין בשעת הדבר [כי"ד ססי' שע"ד]. ופליגי חכמים את"ק ואר"ע לעיל משנה ד':

בועז

[עריכה]