משנה תענית ב ב

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר מועד · מסכת תענית · פרק ב · משנה ב | >>

עמדו בתפילה, מורידין לפני התיבה זקן ורגיל, ויש לו בנים, וביתו ריקם, כדי שיהא ליבו שלם בתפילה, ואומר לפניהם עשרים וארבע ברכות; שמונה עשרה שבכל יום, ומוסיף עליהן עוד שש.

משנה מנוקדת

[עריכה]

עָמְדוּ בִּתְפִלָּה.

מוֹרִידִין לִפְנֵי הַתֵּבָה זָקֵן וְרָגִיל,

וְיֵשׁ לוֹ בָּנִים, וּבֵיתוֹ רֵיקָם,

כְּדֵי שֶׁיְּהֵא לִבּוֹ שָׁלֵם בִּתְפִלָּה.

וְאוֹמֵר לִפְנֵיהֶם עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע בְּרָכוֹת;

שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה שֶׁבְּכְָל יוֹם,

וּמוֹסִיף עֲלֵיהֶן עוֹד שֵׁשׁ:

נוסח הרמב"ם

[עריכה]

עמדו בתפילה -

מורידין לפני התיבה -

זקן ורגיל,

ויש לו בנים,

וביתו ריקן,

כדי שיהא לבו שלם - בתפילה.

ואומר לפניהם - עשרים וארבע ברכות,

שמונה עשרה - שבכל יום,

ומוסיף עליהן - עוד שש.

פירוש הרמב"ם

[עריכה]

ביתו ריקן - רוצה לומר ריקן ממזונות וריקן מעבירות.

והאיש הראוי למנותו קודם לכל אדם הוא, מי שהוא רגיל בתפילה ולדבר על ראש הקהל, ואחר כך שיהיה זקן ויש לו נעימות קול, וזה בכל שליח צבור. ומוסיף עליו זה שמדבר בו בזה המקום, שיהיה מטופל כלומר בעל בנים, וביתו ריקן שלא יצא עליו שם רע בילדותו, כדי שיתרצו אליו ליבות בני אדם ויקבלו כולם דבריו ברצון.

ואלו השש ברכות, הם נאמרים אחר גואל ישראל וקודם רופא חולים:

פירוש רבי עובדיה מברטנורא

[עריכה]

ורגיל - היודע סדר תפלה ^ח:

ויש לו בנים וביתו ריקן - שאין בביתו במה לפרנס את בניו, ומתוך שנפשו עגומה עליו מתפלל בכוונה. א"נ ביתו ריקן מן העבירות, שלא יצא עליו שם רע בילדותו ^ט:

ומוסיפין עליהם שש - בין גואל לרופא אומר ו' ברכות הללו:

פירוש תוספות יום טוב

[עריכה]

זקן פרשתי לעיל: . זקן פרשתי לעיל:

ורגיל כתב הר"ב היודע סדר תפלה. זה לשון רש"י רגיל להתפלל ותפלתו שגורה בפיו ולא יטעה שכל חזן שטועה סימן רע לשולחיו ע"כ. כדתנן סוף פרק ה' דברכות:

וביתו ריקם. כתב הר"ב שאין בביתו כו'. א"נ ביתו ריקם מן העבירות שלא יצא עליו שם רע בילדותו ולשון ביתו אינו מדוקדק לפי פי' השני ולשון רש"י ) שאין חמס וגזל בביתו [ט"ז. ] וגם על זה קשיא דאטו שאם יצא עליו שם רע מערוה אע"פ שחמס ושוד לא ישמע בגבולו שיהא הגון. ולכן נראה לי שמזה הטעם כתב הרמב"ם בפרק ד' מהלכות תענית ולא יהיה בבניו ובני ביתו וכל קרוביו והנלוים עליו בעל עבירה אלא יהיה ביתו ריקן מן העבירות ולא [יצא עליו] שם רע בילדותו. והבית יוסף סימן תקע"ט כתב דמדתניא בגמרא וביתו ריקם ופרקו נאה שפירש פרקו נאה שלא יצא עליו שם רע בילדותו נפקא ליה להרמב"ם שפי' ביתי היינו בניו וכו' דאילו אדידיה כיון דבפרקו שהוא בילדותו צריך שיהא נאה כ"ש בזקנותו ע"כ. ואומר אני כיון דבברייתא פירש ביתו ריקם כמו שהתבאר א"כ גם המשנה ששנאה ביתו ריקם ודאי דהכי פירושו ומדביתו היינו בניו כו' והוא עצמו בכלל ביתו ומק"ו אתיא נמי ובכלל ריקם נכלל שמעולם מיום היותו על האדמה יהא ריקם מן העבירות הלכך לא חש תנא דידן למתני כלל ופרקו נאה והברייתא מפרשת ביותר כדרך כל הברייתות:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

[עריכה]

(ח) (על הברטנורא) לשון רש"י רגיל להתפלל ותפלתו שגורה בפיו ולא יטעה שכל חזן שטועה סימן רע לשולחיו:

(ט) (על הברטנורא) ולשון ביתו אינו מדוקדק. והר"מ כתב ולא יהיה בבניו ובני ביתו וכל קרוביו והנלוים עליו בעל עבירה אלא יהיה ביתו ריקן מן העבירות ולא יצא עליו שם רע בילדותו. ועתוי"ט:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

[עריכה]

זקן ורגיל: כדי שלא יטעה שכל חזן שטועה סימן רע לשולחיו ובגמ' בברייתא תניא אע"פ שיש שם זקן וחכם אין מורידין לפני התיבה אלא הרגיל בסדר תפלה אבל ברישא גבי דברי כבושין תניא אם יש שם זקן חכם אומר זקן חכם אין שם זקן חכם אומר חכם אין שם לא זקן ולא חכם אומר אדם של צורה פי' יפה תאר ופניו כפני אריה ובעל קומה ודבריו נשמעים בהכנעת הלב:

תפארת ישראל

יכין

[עריכה]

יב) עמדו בתפלה תפלת שחרית. וה"ה במנחה ונעילה שעושין ככל הסדר הזה [טור תקע"ה ותקע"ט]:

יג) ורגיל שמורגל בתנ"ך, כדי שיבין מה שיאמר. גם ר"ל שמורגל להתפלל בצבור, כדי שלא יטעה, ויצטערו הצבור שיחשבו שהוא סימן רעה להם [כברכות דל"ד ב']:

יד) ויש לו בנים שיהיה טפלא תלוי ביה, כדי שיתכוון טפי:

טו) וביתו ריקם שהוא עני. גם ר"ל שבני ביתו ריקנין מעבירה. ויש בכלל זה שלא יצא עליו שם רע בילדותו אף שעתה מתנהג כשורה. גם שיהיה לו עבודת שדה, ושיהיה עניו, ושיהיה קולו נעים להמשיך הלב, ושיהיה מרוצה לעם:

טז) ואומר לפניהם כשיגיע לתפלת י"ח:

יז) שמונה עשרה שבכל יום ומוסיף עליהן עוד שש בין גואל לרופא, מוסיף ו' ברכות [כמבואר במ"ג]:

בועז

[עריכה]

פירושים נוספים

כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
מהדורת ויקיטקסט המבוארת

בבלי טז א | רמב"ם הלכות תעניות ג ב | שולחן ערוך אורח חיים תקעט

מפרשי הגמרא

פרק זה בתלמוד הבבלי