פתיחת התפריט הראשי

משנה תענית ב


תענית פרק ב: משנה תוספתא ירושלמי בבלי


<< · משנה · סדר מועד · מסכת תענית · פרק שני ("סדר תענייות") · >>

פרקי מסכת תענית: א ב ג ד

משנה א · משנה ב · משנה ג · משנה ד · משנה ה ·משנה ו ·משנה ז ·משנה ח ·משנה ט ·משנה י ·

נוסח הרמב"ם · מנוקד · מפרשים
פרק זה במהדורה המבוארת | במהדורה המנוקדת

לצפייה בכתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית לחצו כאן


משנה אעריכה

סדר תעניות כיצד? מוציאין את התיבה לרחובה של עיר, ונותנין אפר מקלה על גבי התיבה ובראש הנשיא ובראש אב בית דין, וכל אחד ואחד נותן בראשו.

הזקן שבהן אומר לפניהן דברי כיבושין: אחינו, לא נאמר באנשי נינוה, וירא האלהים את שקם ואת תעניתם, אלא (יונה ג) "וירא האלהים את מעשיהם כי שבו מדרכם הרעה".

ובקבלה הוא אומר, (יואל ב) "וקרעו לבבכם ואל בגדיכם".

משנה בעריכה

עמדו בתפילה, מורידין לפני התיבה זקן ורגיל, ויש לו בנים, וביתו ריקם, כדי שיהא ליבו שלם בתפילה, ואומר לפניהם עשרים וארבע ברכות; שמונה עשרה שבכל יום, ומוסיף עליהן עוד שש.

משנה געריכה

ואלו הן: זכרונות, ושופרות, אל יי בצרתה לי קראתי ויענני, אשא עיני אל ההרים וגו', ממעמקים קראתיך ה', תפילה לעני כי יעטוף.

רבי יהודה אומר: לא היה צריך לומר זכרונות ושופרות, אלא אומר תחתיהן: רעב כי יהיה בארץ דבר כי יהיה וגו', אשר היה דבר ה' אל ירמיהו על דברי הבצרות.

ואומר חותמיהן.

משנה דעריכה

על הראשונה הוא אומר, מי שענה את אברהם בהר המוריה, הוא יענה אתכם וישמע בקול צעקתכם היום הזה, ברוך אתה ה' גואל ישראל.

על השניה הוא אומר, מי שענה את אבותינו על ים סוף, הוא יענה אתכם וישמע קול צעקתכם היום הזה, ברוך אתה ה' זוכר הנשכחות.

על השלישית הוא אומר, מי שענה את יהושע בגלגל, הוא יענה אתכם וישמע קול צעקתכם היום הזה, ברוך אתה ה' שומע תרועה.

על הרביעית הוא אומר, מי שענה את שמואל במצפה, הוא יענה אתכם וישמע בקול צעקתכם היום הזה, ברוך אתה ה' שומע צעקה.

על החמישית הוא אומר, מי שענה את אליהו בהר הכרמל, הוא יענה אתכם וישמע בקול צעקתכם היום הזה, ברוך אתה ה' שומע תפילה.

על השישית הוא אומר, מי שענה את יונה ממעי הדגה, הוא יענה אתכם וישמע בקול צעקתכם היום הזה, ברוך אתה ה' העונה בעת צרה.

על השביעית הוא אומר, מי שענה את דוד ואת שלמה בנו בירושלים, הוא יענה אתכם וישמע בקול צעקתכם היום הזה, ברוך אתה ה' המרחם על הארץ.

משנה העריכה

מעשה בימי רבי חלפתא ורבי חנניה בן תרדיון, שעבר אחד לפני התיבה וגמר את הברכה כולה, ולא ענו אחריו אמן.

תקעו הכהנים תקעו. מי שענה את אברהם אבינו בהר המוריה הוא יענה אתכם וישמע בקול צעקתכם היום הזה.

הריעו בני אהרן הריעו. מי שענה את אבותינו על ים סוף, הוא יענה אתכם וישמע בקול צעקתכם היום הזה.

וכשבא דבר אצל חכמים, אמרו, לא היינו נוהגין כן אלא בשער המזרח ובהר הבית.

משנה ועריכה

שלוש תעניות הראשונות, אנשי משמר מתענין ולא משלימין, ואנשי בית אב לא היו מתענין כלל.

שלוש שניות, אנשי משמר מתענין ומשלימין, ואנשי בית אב מתענין ולא משלימין.

שבע אחרונות, אלו ואלו מתענין ומשלימין. דברי רבי יהושע.

וחכמים אומרים: שלוש תעניות הראשונות, אלו ואלו לא היו מתענין כלל.

שלוש שניות, אנשי משמר מתענין ולא משלימין, ואנשי בית אב לא היו מתענין כלל.

שבע אחרונות, אנשי משמר מתענין ומשלימין, ואנשי בית אב מתענין ולא משלימין.

משנה זעריכה

אנשי משמר מותרים לשתות יין בלילות, אבל לא בימים.

ואנשי בית אב, לא ביום ולא בלילה.

אנשי משמר ואנשי מעמד אסורין מלספר ומלכבס, ובחמישי מותרין מפני כבוד השבת.

משנה חעריכה

כל הכתוב במגילת תענית דלא למספד – לפניו אסור, לאחריו מותר.

רבי יוסי אומר: לפניו ולאחריו אסור.

דלא להתענאה בהון – לפניו ולאחריו מותר.

רבי יוסי אומר: לפניו אסור, לאחריו מותר.

משנה טעריכה

אין גוזרין תענית על הציבור בתחילה בחמישי, שלא להפקיע השערים. אלא שלוש תעניות הראשונות, שני וחמישי ושני, ושלוש שניות, חמישי שני וחמישי.

רבי יוסי אומר: כשם שאין הראשונות בחמישי, כך לא שניות ולא אחרונות.

משנה יעריכה

אין גוזרין תענית על הציבור בראש חודש, בחנוכה ובפורים. ואם התחילו, אין מפסיקין, דברי רבן גמליאל. אמר רבי מאיר, אף על פי שאמר רבן גמליאל אין מפסיקין, מודה היה שאין משלימין.

וכן תשעה באב שחל להיות בערב שבת.

משנה מנוקדתעריכה

(א)

סֵדֶר תַּעֲנִיּוֹת כֵּיצַד?

מוֹצִיאִין אֶת הַתֵּבָה לִרְחוֹבָהּ שֶׁל עִיר.
וְנוֹתְנִין אֵפֶר מַקְלֶה עַל גַּבֵּי הַתֵּבָה,
וּבְרֹאשׁ הַנָּשִׂיא,
וּבְרֹאשׁ אַב בֵּית דִּין;
וְכָל אֶחָד וְאֶחָד נוֹתֵן בְּרֹאשׁוֹ.
הַזָּקֵן שֶׁבָּהֶן אוֹמֵר לִפְנֵיהֶן דִּבְרֵי כִּבּוּשִׁין:
אַחֵינוּ,
לֹא נֶאֱמַר בְּאַנְשֵׁי נִינְוֵה:
וַיַּרְא הָאֱלֹהִים אֶת שַׂקָּם וְאֶת תַּעֲנִיתָם;
אֶלָּא (יונה ג) "וַיַּרְא הָאֱלֹהִים אֶת מַעֲשֵׂיהֶם, כִּי שָׁבוּ מְדַּרְכָּם הָרָעָה".
וּבַקַּבָּלָה הוּא אוֹמֵר (יואל ב):
וְקִרְעוּ לְבַבְכֶם וְאַל בִּגְדֵיכֶם:
(ב)

עָמְדוּ בִּתְפִלָּה.

מוֹרִידִין לִפְנֵי הַתֵּבָה זָקֵן וְרָגִיל,
וְיֵשׁ לוֹ בָּנִים, וּבֵיתוֹ רֵיקָם,
כְּדֵי שֶׁיְּהֵא לִבּוֹ שָׁלֵם בִּתְפִלָּה.
וְאוֹמֵר לִפְנֵיהֶם עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע בְּרָכוֹת;
שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה שֶׁבְּכְָל יוֹם,
וּמוֹסִיף עֲלֵיהֶן עוֹד שֵׁשׁ:
(ג)

וְאֵלּוּ הֵן:

זִכְרוֹנוֹת,
וְשׁוֹפָרוֹת,
אֶל ה' בַּצָּרָתָה לִּי קָרָאתִי וַיַּעֲנֵנִי,
אֶשָּׂא עֵינַי אֶל הֶהָרִים וגו',
מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ ה',
תְּפִלָּה לְעָנִי כִי יַעֲטֹף.
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
לֹא הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר זִכְרוֹנוֹת וְשׁוֹפָרוֹת,
אֶלָּא אוֹמֵר תַּחְתֵּיהֶן:
רָעָב כִּי יִהְיֶה בָאָרֶץ, דֶּבֶר כִּי יִהְיֶה וגו',
אֲשֶׁר הָיָה דְבַר ה' אֶל יִרְמְיָהוּ עַל דִּבְרֵי הַבַּצָּרוֹת.
וְאוֹמֵר חוֹתְמֵיהֶן:
(ד)

עַל הָרִאשׁוֹנָה הוא אוֹמֵר:

מִי שֶׁעָנָה אֶת אַבְרָהָם בְּהַר הַמּוֹרִיָּה, הוּא יַעֲנֶה אֶתְכֶם וְיִשְׁמַע בְּקוֹל צַעֲקַתְכֶם הַיּוֹם הַזֶּה,
בָּרוּךְ אַתָּה ה', גּוֹאֵל יִשְׂרָאֵל.
עַל הַשְּׁנִיָּה הוּא אוֹמֵר:
מִי שֶׁעָנָה אֶת אֲבוֹתֵינוּ עַל יַם סוּף, הוּא יַעֲנֶה אֶתְכֶם וְיִשְׁמַע קוֹל צַעֲקַתְכֶם הַיּוֹם הַזֶּה,
בָּרוּךְ אַתָּה ה', זוֹכֵר הַנִּשְׁכָּחוֹת.
עַל הַשְּׁלִישִׁית הוּא אוֹמֵר:
מִי שֶׁעָנָה אֶת יְהוֹשֻׁעַ בַּגִּלְגָּל, הוּא יַעֲנֶה אֶתְכֶם וְיִשְׁמַע קוֹל צַעֲקַתְכֶם הַיּוֹם הַזֶּה,
בָּרוּךְ אַתָּה ה', שׁוֹמֵעַ תְּרוּעָה.
עַל הָרְבִיעִית הוּא אוֹמֵר:
מִי שֶׁעָנָה אֶת שְׁמוּאֵל בַּמִּצְפָּה, הוּא יַעֶנֶה אֶתְכֶם וְיִשְׁמַע בְּקוֹל צַעֲקַתְכֶם הַיּוֹם הַזֶּה,
בָּרוּךְ אַתָּה ה', שׁוֹמֵעַ צְעָקָה.
עַל הַחֲמִישִׁית הוּא אוֹמֵר:
מִי שֶׁעָנָה אֶת אֵלִיָּהוּ בְּהַר הַכַּרְמֶל, הוּא יַעֲנֶה אֶתְכֶם וְיִשְׁמַע בְּקוֹל צַעֲקַתְכֶם הַיּוֹם הַזֶּה,
בָּרוּךְ אַתָּה ה', שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה.
עַל הַשִּׁשִּׁית הוּא אוֹמֵר:
מִי שֶׁעָנָה אֶת יוֹנָה מִמְּעֵי הַדָּגָה, הוּא יַעֲנֶה אֶתְכֶם וְיִשְׁמַע בְּקוֹל צַעֲקַתְכֶם הַיּוֹם הַזֶּה,
בָּרוּךְ אַתָּה ה', הָעוֹנֶה בְּעֵת צָרָה.
עַל הַשְּׁבִיעִית הוּא אוֹמֵר:
מִי שֶׁעָנָה אֶת דָּוִד וְאֶת שְׁלֹמֹה בְּנוֹ בִּירוּשָׁלַיִם, הוּא יַעֲנֶה אֶתְכֶם וְיִשְׁמַע בְּקוֹל צַעֲקַתְכֶם הַיּוֹם הַזֶּה,
בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְרַחֵם עַל הָאָרֶץ:
(ה)

מַעֲשֶׂה בִּימֵי רַבִּי חֲלַפְתָּא וְרַבִּי חֲנַנְיָה בֶּן תְּרַדְיוֹן,

שֶׁעָבַר אֶחָד לִפְנֵי הַתֵּבָה,
וְגָמַר אֶת הַבְּרָכָה כֻּלָּהּ,
וְלֹא עָנוּ אַחֲרָיו אָמֵן.
"תִּקְעוּ הַכֹּהֲנִים, תִּקְעוּ.
מִי שֶׁעָנָה אֶת אַבְרָהָם אָבִינוּ בְּהַר הַמּוֹרִיָּה הוּא יַעֲנֶה אֶתְכֶם וְיִשְׁמַע בְּקוֹל צַעֲקַתְכֶם הַיּוֹם הַזֶּה".
"הָרִיעוּ בְּנֵי אַהֲרֹן, הָרִיעוּ.
מִי שֶׁעָנָה אֶת אֲבוֹתֵינוּ עַל יַם סוּף, הוּא יַעֲנֶה אֶתְכֶם וְיִשְׁמַע בְּקוֹל צַעֲקַתְכֶם הַיּוֹם הַזֶּה".
וּכְשֶׁבָּא דָּבָר אֵצֶל חֲכָמִים, אָמְרוּ:
לֹא הָיִינוּ נוֹהֲגִין כֵּן,
אֶלָּא בְּשַׁעַר הַמִּזְרָח וּבְהַר הַבַּיִת:
(ו)

שָׁלשׁ תַּעֲנִיּוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת,

אַנְשֵׁי מִשְׁמָר מִתְעַנִּין וְלֹא מַשְׁלִימִין,
וְאַנְשֵׁי בֵּית אָב לֹא הָיוּ מִתְעַנִּין כְּלָל.
שָׁלשׁ שְׁנִיּוֹת,
אַנְשֵׁי מִשְׁמָר מִתְעַנִּין וּמַשְׁלִימִין,
וְאַנְשֵׁי בֵּית אָב מִתְעַנִּין וְלֹא מַשְׁלִימִין.
שֶׁבַע אַחֲרוֹנוֹת,
אֵלּוּ וָאֵלּוּ מִתְעַנִּין וּמַשְׁלִימִין;
דִּבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ.
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים:
שָׁלשׁ תַּעֲנִיּוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת,
אֵלּוּ וָאֵלּוּ לֹא הָיוּ מִתְעַנִּין כְּלָל.
שָׁלשׁ שְׁנִיּוֹת,
אַנְשֵׁי מִשְׁמָר מִתְעַנִּין וְלֹא מַשְׁלִימִין,
וְאַנְשֵׁי בֵּית אָב לֹא הָיוּ מִתְעַנִּין כְּלָל.
שֶׁבַע אַחֲרוֹנוֹת,
אַנְשֵׁי מִשְׁמָר מִתְעַנִּין וּמַשְׁלִימִין,
וְאַנְשֵׁי בֵּית אָב מִתְעַנִּין וְלֹא מַשְׁלִימִין:
(ז)

אַנְשֵׁי מִשְׁמָר מֻתָּרִים לִשְׁתּוֹת יַיִן בַּלֵּילוֹת,

אֲבָל לֹא בַּיָּמִים;
וְאַנְשֵׁי בֵּית אָב,
לֹא בַּיּוֹם וְלֹא בַּלַּיְלָה.
אַנְשֵׁי מִשְׁמָר וְאַנְשֵׁי מַעֲמָד אֲסוּרִין מִלְּסַפֵּר וּמִלְּכַבֵּס;
וּבַחֲמִישִׁי מֻתָּרִין,
מִפְּנֵי כְּבוֹד הַשַּׁבָּת:
(ח)

כָּל הַכָּתוּב בִּמְגִלַּת תַּעֲנִית דְּלָא לְמִסְפַּד,

לְפָנָיו אָסוּר,
לְאַחֲרָיו מֻתָּר;
רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר:
לְפָנָיו וּלְאַחֲרָיו אָסוּר.
דְּלָא לְהִתְעַנָּאָה בְּהוֹן,
לְפָנָיו וּלְאַחֲרָיו מֻתָּר.
רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר:
לְפָנָיו אָסוּר, לְאַחֲרָיו מֻתָּר:
(ט)

אֵין גּוֹזְרִין תַּעֲנִית עַל הַצִּבּוּר בַּתְּחִלָּה בַּחֲמִישִׁי,

שֶׁלֹּא לְהַפְקִיעַ הַשְּׁעָרִים;
אֶלָּא שָׁלשׁ תַּעֲנִיּוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת – שֵׁנִי וַחֲמִישִׁי וְשֵׁנִי,
וְשָׁלשׁ שְׁנִיּוֹת – חֲמִישִׁי שֵׁנִי וַחֲמִישִׁי.
רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר:
כְּשֵׁם שֶׁאֵין הָרִאשׁוֹנוֹת בַּחֲמִישִׁי,
כָּךְ לֹא שְׁנִיּוֹת וְלֹא אַחֲרוֹנוֹת:
(י)

אֵין גּוֹזְרִין תַּעֲנִית עַל הַצִּבּוּר בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ, בַּחֲנֻכָּה וּבְפוּרִים;

וְאִם הִתְחִילוּ, אֵין מַפְסִיקִין,
דִּבְרֵי רַבָּן גַּמְלִיאֵל.
אָמַר רַבִּי מֵאִיר:
אַף עַל פִּי שֶׁאָמַר רַבָּן גַּמְלִיאֵל: אֵין מַפְסִיקִין,
מוֹדֶה הָיָה שֶׁאֵין מַשְׁלִימִין;
וְכֵן תִּשְׁעָה בְּאָב שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּעֶרֶב שַׁבָּת:


נוסח הרמב"םעריכה

(א) סדר תענייות כיצד מוציאין את התיבה לרחובה של עיר ונותנין אפר מקלה על גבי התיבה ובראש הנשיא ובראש אב בית דין וכל אחד ואחד נוטל ונותן בראשו והזקן שבהם אומר לפניהם דברי כיבושים אחינו לא נאמר באנשי נינווה וירא האלוהים את שקם ואת תעניתם אלא וירא האלוהים את מעשיהם כי שבו מדרכם הרעה (יונה ג י) ובקבלה הוא אומר וקרעו לבבכם ואל בגדיכם ושובו אל ה' אלוהיכם כי חנון ורחום הוא ארך אפיים ורב חסד וניחם על הרעה (יואל ב יג).

(ב) עמדו בתפילה מורידין לפני התיבה זקן ורגיל ויש לו בנים וביתו ריקן כדי שיהא לבו שלם בתפילה ואומר לפניהם עשרים וארבע ברכות שמונה עשרה שבכל יום ומוסיף עליהן עוד שש.

(ג) ואלו הן זכרונות ושופרות אל ה' בצרתה לי (תהלים קכ א) אשא עיניי אל ההרים (תהלים קכא א) ממעמקים קראתיך ה' (תהלים קל א) תפילה לעני כי יעטוף (תהלים קב א) רבי יהודה אומר לא היה צריך לומר זכרונות ושופרות אלא אומר תחתיהן רעב כי יהיה בארץ דבר כי יהיה שידפון ויירקון ארבה חסיל כי יהיה כי יצר לו אויבו בארץ שעריו כל נגע וכל מחלה (ראה מלכים א ח לז דברי הימים ב ו כח) אשר היה דבר ה' אל ירמיהו על דברי הבצרות (ירמיהו יד א) ואומר חותמיהן.

(ד) על הראשונה הוא אומר מי שענה את אברהם בהר המורייה הוא יענה אתכם וישמע קול צעקתכם ביום הזה ברוך אתה ה' גואל ישראל על השניה הוא אומר מי שענה את אבותיכם על ים סוף הוא יענה אתכם וישמע בקול צעקתכם ביום הזה ברוך אתה ה' זוכר הנשכחות על השלישית הוא אומר מי שענה את יהושע בגלגל הוא יענה אתכם וישמע בקול צעקתכם ביום הזה ברוך אתה ה' שומע תרועה על הרביעית הוא אומר מי שענה את שמואל במצפה הוא יענה אתכם וישמע בקול צעקתכם ביום הזה ברוך אתה ה' שומע צעקה על החמישית הוא אומר מי שענה את אליהו בהר הכרמל הוא יענה אתכם וישמע בקול צעקתכם ביום הזה ברוך אתה ה' שומע תפילה על השישית הוא אומר מי שענה את יונה במעי הדגה הוא יענה אתכם וישמע קול צעקתכם ביום הזה ברוך אתה ה' העונה בעת צרה על השביעית הוא אומר מי שענה את דוד ושלמה בנו בירושלים הוא יענה אתכם וישמע בקול צעקתכם ביום הזה ברוך אתה ה' המרחם על הארץ.

(ה) מעשה בימי רבי חלפתא ובימי רבי חנניה בן תרדיון שעבר אחד לפני התיבה וגמר את כל הברכות וענו אחריו אמן תקעו הכהנים תקעו מי שענה את אברהם בהר המורייה הוא יענה אתכם וישמע בקול צעקתכם ביום הזה הריעו בני אהרון הריעו מי שענה את אבותיכם על ים סוף הוא יענה אתכם וישמע בקול צעקתכם ביום הזה וכשבא דבר אצל חכמים אמרו לא היו נוהגים כן אלא בשערי המזרח.

(ו) שלש תענייות הראשונות אנשי משמר מתענין ולא משלימין ואנשי בית אב לא היו מתענין שלש שנייות אנשי משמר מתענין ומשלימין ואנשי בית אב מתענין ולא משלימין שבע אחרונות אלו ואלו מתענין ומשלימין דברי רבי יהושע וחכמים אומרין שלש תענייות הראשונות אלו ואלו לא היו מתענין שלש שנייות אנשי משמר מתענין ולא משלימין ואנשי בית אב לא היו מתענין שבע אחרונות אנשי משמר מתענין ומשלימין ואנשי בית אב מתענין ולא משלימין.

(ז) אנשי משמר מותרין לשתות יין בלילות אבל לא בימים אנשי בית אב לא ביום ולא בלילה אנשי משמר ואנשי מעמד אסורין מלספר ומלכבס ובחמישי מותרין מפני כבוד השבת.

(ח) כל הכתוב במגילת תענית דילא למספד לפניו אסור ולאחריו מותר רבי יוסי אומר לפניו ולאחריו אסור דילא להתענאה לפניו ולאחריו מותר רבי יוסי אומר לפניו אסור ולאחריו מותר.

(ט) אין גוזרין תענית על הציבור כתחילה בחמישי שלא להפקיע את השערים אלא שלש תענייות הראשונות שני וחמישי ושני ושלש שנייות חמישי ושני וחמישי רבי יוסי אומר כשם שאין הראשונות בחמישי כך לא שנייות ולא אחרונות.

(י) אין גוזרין תענית על הציבור בראשי חודשים ובחנוכה ובפורים ואם התחילו אין מפסיקין דברי רבן גמליאל אמר רבי מאיר אף על פי שאמר רבן גמליאל אם התחילו אין מפסיקין מודה היה שאין משלימין וכן בתשעה באב שחל להיות ערב שבת.

פירושיםעריכה