פתיחת התפריט הראשי

דף טו עמוד אעריכה

  • בפרש"י בד"ה אפר מקלה כו' דכשם שאפר קרוי עפר דכתיב כו' גנאי יותר מעפר סתם כו' ובד"ה ואלו הן דברי כו' לישראל והקשו תוס' כו' בד"ה מיטפל ואין לו כו'. כל זה הדיבור אינו שייך כאן במתניתין אלא לקמן בגמרא ובד"ה ואומר חותמיהן כו' שש שומע צעקה שלישית וכן כולן כצ"ל:

דף טו עמוד בעריכה

  • גמרא רחמי אכולא עלמא. ואחר כך מתחיל פיסקא וכל אחד ואחד נוטל ונותן בראשו נשיא כו' כצ"ל:
  • תוס' בד"ה ואפי' בקמייתא כלומר ואפילו בג' תעניות כו' ולרחוב של עיר ואומר כ"ד ברכות כו' ורמינהי כו'. כצ"ל:
  • בא"ד וקשה דהא כו' הא לענין כ"ד זה וזה שוין כו' עכ"ל. לא קאי התם הכי במסקנא מיהו למאי דבעי למימר התם מעיקרא דבין בראשונות ובין באמצעיות היו אומר כ"ד ברכות תקשי להו מברייתא דהכא דקתני דמתפללין כדרך שמתפללין כל השנה וק"ל:

דף טז עמוד אעריכה

  • בפרש"י בד"ה למתבייש מאחרים דאיכא עגמת נפש טפי כו' עכ"ל. כן הוא בנוסחאות בפי' רש"י שלפנינו והוא מגומגם לכאורה דאם הוא עגמת נפש טפי שאר בני אדם דלא חשיבי למה לא יתביישו גם כן בנתינת אחרים ולשון הר"ן מדוקדק בזה שכתב דאיכא עגמת נפש פורתא כו' אבל סוף דבריו אינן מתישבין שכתב דשאר בני אדם סגי להו בנתינת עצמן דה"ל למימר ובעי נתינת עצמן וצ"ע:

בד"ה דחוגרות כו' ולמה מתכסין בשקין שהיו חוגרות שקין כדתניא בירושלמי כו' ובד"ה איכא דאמרי כו' צ"ל חד אמר הר שיצא הוראה כו':

  • בד"ה אדם של צורה כו' דבריו להמריך את הלב עכ"ל. כצ"ל:
  • תוס' בד"ה במקום תפילין פי' לתת האפר כו' עכ"ל. ובד"ה הר שיצאה כו' ה' יראה והעיר היה נקרא כבר שלם כו' עכ"ל כצ"ל:

דף טז עמוד בעריכה

  • גמרא מן העבירה ופרקו נאה כו' ואומר מי שענה את אברהם כו' צעקתכם היום הזה ועל השניה הוא אומר ברוך ה' אלהי ישראל מן העולם ועד העולם ברוך זוכר הנשכחות כו'. כצ"ל:
  • בפרש"י בד"ה וכן הנהיג כו' בציפורי עכ"ל. הס"ד ואח"כ מה"ד לא היו נוהגין כו' כצ"ל:

דף יז עמוד אעריכה

  • בפרש"י בד"ה ולא ידעינן כו' ופסוקי מלכיות זכרונות ושופרות כו' ובד"ה צעקה כו' ההיא צעקה דבתר פרשת ויקבצו כל ישראל כו' ובד"ה גבי אליהו כו' כתיב תפלה דכתיב ענני כו'. כצ"ל:
  • בד"ה אסור לשתות יין כו' ותכבד העבודה כו' עכ"ל. הוא מגומגם דלא שייך שמא תכבד העבודה אלא באנשי משמר אבל באנשי בית אב של יום זה מדינא אסורין ובין ביום ובין בלילה וק"ל:
  • שם בתוס' בד"ה לא לירבו כלל פי' כו' עד ל' יום אלא יגלח בכ"ט עכ"ל. כצ"ל נ"ל ושוב מצאתי כן בתוס' בס"פ כ"ג ע"ש:

דף יז עמוד בעריכה

  • גמרא אף פרועי ראש דמחלי עבודה קשיא א"ל רבינא כו'. כפרש"י דכצ"ל וכ"ה בסוגיא דסוף פרק כ"ג ומה שיש לדקדק בזה עיין שם בתוס' ודו"ק:
  • בפרש"י בד"ה דרך מיל ושינה כל שהוא כו'. ואח"כ מה"ד ושינה משכרתו כו' ובד"ה פרועי ראש כו' דלא כתיב ביה כו' חילול עכ"ל ובד"ה דרב חסדא בפ"ב דזבחים וקא כו' וערל בשר הס"ד ובד"ה מריש ירחא כו' שנצחו את הצדוקים כו' ובד"ה איתוקם כו' וה"ג התם בפרק ר"י ת"ר אילין כו' דשבועיא דלא למספד מריש כו' כצ"ל:
  • תוס' בד"ה פרועי ראש כו' ולהבדיל וגו' כו' עכ"ל. הס"ד ואח"כ מה"ד דבר זה מתורת כו' דערל אסור בו אינו דין כו' אפילו חולין שבו הוא כו' דמה ערלות שייך כו' כצ"ל:

דף יח עמוד אעריכה

  • גמרא מאי איריא דהוי יומא דמקמי יומא דמתוקם תמידא כו'. כצ"ל:
  • בפרש"י בד"ה לא כו' דהשתא כי הוה אדר שני מלא הוא יום שלשים לפני כו' ובד"ה דכל שלאחריו כו' האי כ"ט דנקט מוטל בין ב' ימים טובים משום כו' כל שלאחריו כו'. הס"ד ובד"ה מה ת"ל בהון בהון דלא כו' כצ"ל:
  • תוס' בד"ה לא נצרכה כו' וא"כ האי כ"ט לא מצינו כו' ובד"ה דאילו אי איקלע כו' לימא תשעה ואפי' אי מיקלע שום גזירה כו' ובד"ה רב אמר הלכה כו' טוריינוס דכיון דבטלו מיום כו'. כצ"ל:

דף יח עמוד בעריכה

  • בפרש"י בד"ה מותרין כו' אותן ימים שקראוה קודם זמנה בהספד ובתעניות. הס"ד ואח"כ מה"ד בני ט"ו קריאת כו' קודם זמנה בהספד ותענית כו' הד"א ובד"ה וקא קרי כו' י"ד בג' בשבת כו':
  • בד"ה שמעיה כו' עידו היה ולא שמעיה עכ"ל. לפי שהנביא הנזכר בפ' הקודמות של פרק זו שאכל האריה לנביא בס' מלכים היה שמו שמעיה והנביא שאחר פרשה זו הוזכר בשמו אחיה היה אפשר לפרש שהוא שמעיה היה הנביא שאכלו האריה שהוזכר בפ' הקודם ולכך אמר דהא אינו כן אלא דעידו שמו כדאמרינן ס"פ הנחנקין וק"ל:
  • בד"ה ר' אחא כו' כה"ג. הס"ד ואח"כ מה"ד זו דברי ר"מ ואדברי ר"מ דמתניתין כו' כצ"ל:

חידושי אגדות דף יח עמוד אעריכה

  • פ"א גזרה מלכות כו' שלא יעסקו בתורה כו. מפורש פ"ק דר"ה:

סליק פרק סדר תעניות כיצד