משנה תענית ב דפוסים
משנה תענית, פרק ב':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב
סדר תעניות כיצד? מוציאין את התיבה לרחובה של עיר, ונותנין אפר מקלה על גבי התיבה ובראש הנשיא ובראש אב בית דין, וכל אחד ואחד נותן בראשו.
הזקן שבהן אומר לפניהן דברי כיבושין: אחינו, לא נאמר באנשי נינוה, וירא האלהים את שקם ואת תעניתם, אלא (יונה ג) "וירא האלהים את מעשיהם כי שבו מדרכם הרעה".
ובקבלה הוא אומר, (יואל ב) "וקרעו לבבכם ואל בגדיכם".
עמדו בתפילה, מורידין לפני התיבה זקן ורגיל, ויש לו בנים, וביתו ריקם, כדי שיהא ליבו שלם בתפילה, ואומר לפניהם עשרים וארבע ברכות; שמונה עשרה שבכל יום, ומוסיף עליהן עוד שש.
ואלו הן: זכרונות, ושופרות, אל יי בצרתה לי קראתי ויענני, אשא עיני אל ההרים וגו', ממעמקים קראתיך ה', תפילה לעני כי יעטוף.
רבי יהודה אומר: לא היה צריך לומר זכרונות ושופרות, אלא אומר תחתיהן: רעב כי יהיה בארץ דבר כי יהיה וגו', אשר היה דבר ה' אל ירמיהו על דברי הבצרות.
ואומר חותמיהן.
על הראשונה הוא אומר, מי שענה את אברהם בהר המוריה, הוא יענה אתכם וישמע בקול צעקתכם היום הזה, ברוך אתה ה' גואל ישראל.
על השניה הוא אומר, מי שענה את אבותינו על ים סוף, הוא יענה אתכם וישמע קול צעקתכם היום הזה, ברוך אתה ה' זוכר הנשכחות.
על השלישית הוא אומר, מי שענה את יהושע בגלגל, הוא יענה אתכם וישמע קול צעקתכם היום הזה, ברוך אתה ה' שומע תרועה.
על הרביעית הוא אומר, מי שענה את שמואל במצפה, הוא יענה אתכם וישמע בקול צעקתכם היום הזה, ברוך אתה ה' שומע צעקה.
על החמישית הוא אומר, מי שענה את אליהו בהר הכרמל, הוא יענה אתכם וישמע בקול צעקתכם היום הזה, ברוך אתה ה' שומע תפילה.
על השישית הוא אומר, מי שענה את יונה ממעי הדגה, הוא יענה אתכם וישמע בקול צעקתכם היום הזה, ברוך אתה ה' העונה בעת צרה.
על השביעית הוא אומר, מי שענה את דוד ואת שלמה בנו בירושלים, הוא יענה אתכם וישמע בקול צעקתכם היום הזה, ברוך אתה ה' המרחם על הארץ.
מעשה בימי רבי חלפתא ורבי חנניה בן תרדיון, שעבר אחד לפני התיבה וגמר את הברכה כולה, ולא ענו אחריו אמן.
תקעו הכהנים תקעו. מי שענה את אברהם אבינו בהר המוריה הוא יענה אתכם וישמע בקול צעקתכם היום הזה.
הריעו בני אהרן הריעו. מי שענה את אבותינו על ים סוף, הוא יענה אתכם וישמע בקול צעקתכם היום הזה.
וכשבא דבר אצל חכמים, אמרו, לא היינו נוהגין כן אלא בשער המזרח ובהר הבית.
שלוש תעניות הראשונות, אנשי משמר מתענין ולא משלימין, ואנשי בית אב לא היו מתענין כלל.
שלוש שניות, אנשי משמר מתענין ומשלימין, ואנשי בית אב מתענין ולא משלימין.
שבע אחרונות, אלו ואלו מתענין ומשלימין. דברי רבי יהושע.
וחכמים אומרים: שלוש תעניות הראשונות, אלו ואלו לא היו מתענין כלל.
שלוש שניות, אנשי משמר מתענין ולא משלימין, ואנשי בית אב לא היו מתענין כלל.
שבע אחרונות, אנשי משמר מתענין ומשלימין, ואנשי בית אב מתענין ולא משלימין.
אנשי משמר מותרים לשתות יין בלילות, אבל לא בימים.
ואנשי בית אב, לא ביום ולא בלילה.
אנשי משמר ואנשי מעמד אסורין מלספר ומלכבס, ובחמישי מותרין מפני כבוד השבת.
כל הכתוב במגילת תענית דלא למספד – לפניו אסור, לאחריו מותר.
רבי יוסי אומר: לפניו ולאחריו אסור.
דלא להתענאה בהון – לפניו ולאחריו מותר.
רבי יוסי אומר: לפניו אסור, לאחריו מותר.
אין גוזרין תענית על הציבור בתחילה בחמישי, שלא להפקיע השערים. אלא שלוש תעניות הראשונות, שני וחמישי ושני, ושלוש שניות, חמישי שני וחמישי.
רבי יוסי אומר: כשם שאין הראשונות בחמישי, כך לא שניות ולא אחרונות.
אין גוזרין תענית על הציבור בראש חודש, בחנוכה ובפורים. ואם התחילו, אין מפסיקין, דברי רבן גמליאל. אמר רבי מאיר, אף על פי שאמר רבן גמליאל אין מפסיקין, מודה היה שאין משלימין.
וכן תשעה באב שחל להיות בערב שבת.
משנה תענית, פרק ב':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב