פתיחת התפריט הראשי

משנה תענית ב ו

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר מועד · מסכת תענית · פרק ב · משנה ו | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

שלוש תעניות הראשונות, אנשי משמר מתענין ולא משלימין, ואנשי בית אב לא היו מתענין כלל.

שלוש שניות, אנשי משמר מתענין ומשלימין, ואנשי בית אב מתענין ולא משלימין.

שבע אחרונות, אלו ואלו מתענין ומשלימין. דברי רבי יהושע.

וחכמים אומרים: שלוש תעניות הראשונות, אלו ואלו לא היו מתענין כלל.

שלוש שניות, אנשי משמר מתענין ולא משלימין, ואנשי בית אב לא היו מתענין כלל.

שבע אחרונות, אנשי משמר מתענין ומשלימין, ואנשי בית אב מתענין ולא משלימין.

משנה מנוקדת

שָׁלשׁ תַּעֲנִיּוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת,

אַנְשֵׁי מִשְׁמָר מִתְעַנִּין וְלֹא מַשְׁלִימִין,
וְאַנְשֵׁי בֵּית אָב לֹא הָיוּ מִתְעַנִּין כְּלָל.
שָׁלשׁ שְׁנִיּוֹת,
אַנְשֵׁי מִשְׁמָר מִתְעַנִּין וּמַשְׁלִימִין,
וְאַנְשֵׁי בֵּית אָב מִתְעַנִּין וְלֹא מַשְׁלִימִין.
שֶׁבַע אַחֲרוֹנוֹת,
אֵלּוּ וָאֵלּוּ מִתְעַנִּין וּמַשְׁלִימִין;
דִּבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ.
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים:
שָׁלשׁ תַּעֲנִיּוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת,
אֵלּוּ וָאֵלּוּ לֹא הָיוּ מִתְעַנִּין כְּלָל.
שָׁלשׁ שְׁנִיּוֹת,
אַנְשֵׁי מִשְׁמָר מִתְעַנִּין וְלֹא מַשְׁלִימִין,
וְאַנְשֵׁי בֵּית אָב לֹא הָיוּ מִתְעַנִּין כְּלָל.
שֶׁבַע אַחֲרוֹנוֹת,
אַנְשֵׁי מִשְׁמָר מִתְעַנִּין וּמַשְׁלִימִין,
וְאַנְשֵׁי בֵּית אָב מִתְעַנִּין וְלֹא מַשְׁלִימִין:

נוסח הרמב"ם

שלש תענייות הראשונות אנשי משמר מתענין ולא משלימין ואנשי בית אב לא היו מתענין שלש שנייות אנשי משמר מתענין ומשלימין ואנשי בית אב מתענין ולא משלימין שבע אחרונות אלו ואלו מתענין ומשלימין דברי רבי יהושע וחכמים אומרין שלש תענייות הראשונות אלו ואלו לא היו מתענין שלש שנייות אנשי משמר מתענין ולא משלימין ואנשי בית אב לא היו מתענין שבע אחרונות אנשי משמר מתענין ומשלימין ואנשי בית אב מתענין ולא משלימין.

פירוש הרמב"ם

שלש תעניות הראשונות אנשי משמר מתענין כו': כבר קדם בסוף סוכה שמשמרות כהונה היו ארבעה ועשרים משמרות והיו עובדין משמר בכל שבוע על הסדר בכל משמר בתי אבות היו עובדין גם כן בתי אבות באותו משמר כל אחד ואחד יומו: ואמרו אנשי בית אב רוצה לומר כל הבית אב שהיתה עובדת אותו היום והיו מקילין עליהם בתענית מפני העבודה כדי שלא יחלשו גופם והלכה כחכמים:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

אנשי משמר - כ"ד משמרות כהונה היו, כל משמר עובד בשבת שלו:

אנשי בית אב - המשמר מתחלק לשבעה בתי אבות כמנין ימות השבוע, כל אחד עובד יומו:

מתענין ולא משלימין - שתעניות הראשונות אינן חמורין כ"כ, ולפיכך אין משלימין שאם תכבד העבודה על אנשי בית אב שהיו עובדין אותו היום יבואו אלו לסייען ויהא בהן כח לעבוד:

פירוש תוספות יום טוב

[אנשי משמר. פירשתי בריש מסכת ברכות בס"ד]:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

.אין פירוש למשנה זו

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

אנשי משמר:    אחד כהנים ולוים וישראלים הקבועין ועומדין ומתפללין על קרבן אחיהם כדמפורש בפ' אחרון רש"י ז"ל ובפ"ק דמכלתין דף י"ב מפ' רב חסדא דהאי תענית דקתני עליו ואין משלימין לאו תענית גמור נקרא דהא כל תענית שלא שקעה עליו חמה לאו תענית הוא לומר עננו בתפלתו ולא לקובעו עליו חובה למנוע עצמו מלאכול שעה שהוא רוצה לאכול אלא הכא לצעורי נפשייהו עם הצבור בעלמא הוא ביד פ"ג דהלכות תענית סי' ב' ג':

אנשי בית אב:    פי' של יום שני ושל יום חמישי לא היו מתענין כלל בשלש ראשונות דאכתי לא נפיש ריתחא ואם היו מתענין לא היה להם כח לעבוד והיו מביאין קדשים לבית הפיסול ע"כ בקיצור מה"ר יהונתן ז"ל:

תפארת ישראל

יכין

נז) ג' תעניות הראשונות שגזרו ב"ד [כפ"א מ"ה]:

נח) אנשי משמר דהכהנים כולם היו נחלקים לכ"ד משמרות, כל משמר עובד בשבוע שלו, וכל משמר שוב מתחלק לו' בתי אבות לו' ימי השבוע, שבכל יום עובד בית אב אחר, ובשבת עובדים כל הבתי אבות של המשמר יחד [כמנחות ק"ז ב'. ואשתמיטתיה להר"ב במח"כ בפ"א דתמיד, שכ' שהיו שבעה בתי אבות, ועמ"ש שם]:

נט) לא היו מתענין כלל שמא יחלשו בעבודתן. וגם המשמר מה"ט לא קבלו עליהן להשלים התענית, דשמא יצטרכו לסייע להבית אב, כשיתרבה עבודת היום:

ס) שלש שניות שחמורים קצת יותר:

סא) אנשי משמר מתענין ומשלימין דרק אנשי מעמד בל"ז היו מתענין בשבוע שלהן [כפ"ד מ"ב]. ולא אנשי משמר:

בועז


הלכתא גבירתא

משניות ו-ז

בזמן בית המקדש הג׳ תעניות הראשונות אנשי משמר ואנשי בית אב לא התענו כלל, וג׳ שניות אנשי משמר לא השלימו, ודבית אב לא התענו כלל, וז׳ אחרונות גם אנשי בית אב התענו אבל לא השלימו ועוד יש חילוק בין אלו לאלו, דאנשי משמר בבל שבוע שלהן מותרים ביין עכ״פ בלילות דלאו זמן עבודה ואנשי ב״א אפילו בלילה לא, ושניהם אסורים מלספר ולכבס שיכנסו למשמרתם נאים ומסופרים ומכובסים, ורק בחמישי לכבוד שבת מותר.

פירושים נוספים