משנה תמורה ד ב

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר קדשים · מסכת תמורה · פרק ד · משנה ב | >>

המפריש חטאתו ואבדה והקריב אחרת תחתיה ואחר כך נמצאת הראשונה, תמות.

המפריש מעות לחטאת ואבדו והקריב חטאת תחתיהן ואחר כך נמצאו המעות, ילכו לים המלח.

הַמַּפְרִישׁ חַטָּאתוֹ,

וְאָבְדָה,
וְהִקְרִיב אַחֶרֶת תַּחְתֶּיהָ,
וְאַחַר כָּךְ נִמְצֵאת הָרִאשׁוֹנָה,
תָּמוּת.
הַמַּפְרִישׁ מָעוֹת לְחַטָּאת,
וְאָבְדוּ,
וְהִקְרִיב חַטָּאת תַּחְתֵּיהֶן,
וְאַחַר כָּךְ נִמְצְאוּ הַמָּעוֹת,
יֵלְכוּ לְיָם הַמֶּלַח:

המפריש חטאתו, ואבדה, והקריב אחרת תחתיה,

ואחר כך נמצאת הראשונה - תמות.
המפריש מעות לחטאתו, ואבדו, והקריב חטאת תחתיהן,
ואחר כך נמצאו המעות - ילכו לים המלח.

זה הולך אחר העיקר והוא "חטאת שנתכפרו בעליה תמות".

וכן אותם מעות אין נהנין בהם, ולפיכך צווה להוליכן עד ים המלח, כדי שלא יוכל ליגע בהם לעולם:


ואח"כ נמצאת הראשונה תמות - דהוי חטאת שנתכפרו בעליה באחרת:

ילכו לים המלח - כל היכא דאי הויא חטאת הויא מתה, מעות נמי אזלי לים המלח:

יוליכם לים המלח. עמ"ש ברפ"ב דפסחים.

.אין פירוש למשנה זו

והקריב והפריש:    צריך למחוק מלת והפריש. ואיתה להאי בבא בתוספת פ' שני שעירי (יומא דף ס"ה:)

ואח"כ נמצאת הראשונה:    תמות. דכי בעינן תרתי לריעותא היכא דנמצאת ואח"כ כפרו הבעלים:

יכין

תמות:    דהרי נתכפרו בעליה [כמשנה א', רק דלרמב"ם נקט במ"א ב' לריעותא לרבותא. ולרש"י דב' לריעותא דבמ"א דוקא. סתם בנמצאת קודם שנתכפרו בעלים באחרת]:

ואחר כך נמצאו המעות ילכו לים המלח:    דכל שהבהמה תמות, המעות ילכו לים המלח:

בועז

פירושים נוספים