משנה תמורה ד רמבם

נוסח הרמב"ם

(א) ולד חטאת, ותמורת חטאת, וחטאת -

שמתו בעליה - ימותו.

ושעברה שנתה, ושאבדה, ושנמצאת בעלת מום -

אם משכיפרו הבעלים - תמות, ואינה עושה תמורה, ולא נהנין, ולא מועלין.

אם עד שלא כיפרו הבעלים - תרעה עד שתסתאב, ותימכר,

ויביא בדמיה אחרת, ועושה תמורה, ומועלין בה.

(ב) המפריש חטאתו, ואבדה, והקריב אחרת תחתיה,

ואחר כך נמצאת הראשונה - תמות.

המפריש מעות לחטאתו, ואבדו, והקריב חטאת תחתיהן,

ואחר כך נמצאו המעות - ילכו לים המלח.

(ג) המפריש מעות לחטאתו, ואבדו, והפריש מעות אחרות תחתיהן,

לא הספיק ליקח בהן חטאת, עד שנמצאו המעות הראשונות -

יביא מאלו ומאלו חטאת - והשאר יפלו לנדבה.

המפריש מעות לחטאתו, ואבדו, והפריש חטאתו תחתיהן,

לא הספיק להקריבה, עד שנמצאו המעות, והרי חטאת בעלת מום -

תימכר, ויביא מאלו ומאלו חטאת - והשאר יפלו לנדבה.

המפריש חטאתו, ואבדה, והפריש מעות תחתיה,

לא הספיק ליקח בהן חטאת, עד שנמצאת חטאתו, והרי היא בעלת מום -

תימכר, ויביא מאלו ומאלו חטאת - והשאר יפלו לנדבה.

המפריש חטאתו, ואבדה, והפריש אחרת תחתיה,

לא הספיק להקריבה, עד שנמצאת הראשונה, והרי שתיהן בעלת מום -

ימכרו, ויביא מאלו ומאלו חטאת - והשאר ייפלו לנדבה.

[ד] *הערה 1: המפריש חטאתו, ואבדה, והפריש אחרת תחתיה,

לא הספיק להקריבה, עד שנמצאת הראשונה, והרי שתיהן תמימות -

אחת תקרב חטאת, והשניה תמות - דברי רבי.

וחכמים אומרין: אין חטאת מתה - אלא שנמצאת מאחר שכיפרו הבעלים,

ואין המעות הולכות לים המלח - אלא שנמצאו מאחר שכיפרו הבעלים.

(ד) [ה] המפריש חטאתו, והרי היא בעלת מום -

מוכרה - ויביא בדמיה אחרת.

רבי אלעזר ברבי שמעון אומר:

אם קרבה השניה, עד שלא נשחטה - הראשונה תמות, שכבר כיפרו הבעלים.

הערות

• הערה 1: [] סימון חלוקת משניות בנוסח המשנה להרמב"ם

הדף הראשי של משנה תמורה ד

משנה תמורה, פרק ד':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב