משנה תמורה ד ניקוד
«הפרק הקודם • לדף הראשי • פרק ד תמורה • הפרק הבא»
(א) וְלַד חַטָּאת,
- וּתְמוּרַת חַטָּאת,
- וְחַטָּאת שֶׁמֵּתוּ בְּעָלֶיהָ,
- יָמוּתוּ.
- שֶׁעָבְרָה שְׁנָתָהּ,
- וְשֶׁאָבְדָה, וְנִמְצֵאת בַּעֲלַת מוּם,
- אִם מִשֶּׁכִּפְּרוּ הַבְּעָלִים,
- תָּמוּת,
- וְאֵינָהּ עוֹשָׂה תְּמוּרָה;
- לֹא נֶהֱנִין, וְלֹא מוֹעֲלִין.
- אִם עַד שֶׁלֹּא כִּפְּרוּ הַבְּעָלִים,
- תִּרְעֶה עַד שֶׁתִּסְתָּאֵב,
- וְתִמָּכֵר,
- וְיָבִיא בְּדָמֶיהָ אַחֶרֶת;
- וְעוֹשָׂה תְּמוּרָה,
- וּמוֹעֲלִין בָּהּ:
- וְאָבְדָה,
- וְהִקְרִיב אַחֶרֶת תַּחְתֶּיהָ,
- וְאַחַר כָּךְ נִמְצֵאת הָרִאשׁוֹנָה,
- תָּמוּת.
- הַמַּפְרִישׁ מָעוֹת לְחַטָּאת,
- וְאָבְדוּ,
- וְהִקְרִיב חַטָּאת תַּחְתֵּיהֶן,
- וְאַחַר כָּךְ נִמְצְאוּ הַמָּעוֹת,
- יֵלְכוּ לְיָם הַמֶּלַח:
- וְאָבְדוּ,
- וְהִפְרִישׁ מָעוֹת אֲחֵרִים תַּחְתֵּיהֶן,
- לֹא הִסְפִּיק לִקַּח בָּהֶן חַטָּאת
- עַד שֶׁנִּמְצְאוּ הַמָּעוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת,
- יָבִיא מֵאֵלּוּ וּמֵאֵלּוּ חַטָּאת,
- וְהַשְּׁאָר יִפְּלוּ לִנְדָבָה.
- וְאָבְדוּ,
- הַמַּפְרִישׁ מָעוֹת לְחַטָּאתוֹ,
- וְאָבְדוּ,
- וְהִפְרִישׁ חַטָּאת תַּחְתֵּיהֶן,
- לֹא הִסְפִּיק לְהַקְרִיבָהּ
- עַד שֶׁנִּמְצְאוּ הַמָּעוֹת
- וַהֲרֵי חַטָּאת בַּעֲלַת מוּם,
- תִּמָּכֵר,
- וְיָבִיא מֵאֵלּוּ וּמֵאֵלּוּ חַטָּאת,
- וְהַשְּׁאָר יִפְּלוּ לִנְדָבָה.
- וְאָבְדוּ,
- הַמַּפְרִישׁ חַטָּאתוֹ,
- וְאָבְדָה,
- וְהִפְרִישׁ מָעוֹת תַּחְתֶּיהָ,
- לֹא הִסְפִּיק לִקַּח בָּהֶן חַטָּאת
- עַד שֶׁנִּמְצֵאת חַטָּאתוֹ
- וַהֲרֵי הִיא בַּעֲלַת מוּם,
- תִּמָּכֵר,
- וְיָבִיא מֵאֵלּוּ וּמֵאֵלּוּ חַטָּאת,
- וְהַשְּׁאָר יִפְּלוּ לִנְדָבָה.
- וְאָבְדָה,
- הַמַּפְרִישׁ חַטָּאתוֹ,
- וְאָבְדָה,
- וְהִפְרִישׁ אַחֶרֶת תַּחְתֶּיהָ,
- לֹא הִסְפִּיק לְהַקְרִיבָהּ
- עַד שֶׁנִּמְצֵאת הָרִאשׁוֹנָה
- וַהֲרֵי שְׁתֵּיהֶן בַּעֲלוֹת מוּם,
- יִמָּכְרוּ,
- וְיָבִיא מֵאֵלּוּ וּמֵאֵלּוּ חַטָּאת,
- וְהַשְּׁאָר יִפְּלוּ לִנְדָבָה.
- וְאָבְדָה,
- הַמַּפְרִישׁ חַטָּאתוֹ,
- וְאָבְדָה,
- וְהִפְרִישׁ אַחֶרֶת תַּחְתֶּיהָ,
- לֹא הִסְפִּיק לְהַקְרִיבָהּ
- עַד שֶׁנִּמְצֵאת הָרִאשׁוֹנָה
- וַהֲרֵי שְׁתֵּיהֶן תְּמִימוֹת,
- אַחַת מֵהֶן תִּקְרַב חַטָּאת,
- וְהַשְּׁנִיָּה תָּמוּת,
- דִּבְרֵי רַבִּי;
- וְאָבְדָה,
- וַחֲכָמִים אוֹמְרִים:
- אֵין חַטָּאת מֵתָה
- אֶלָּא שֶׁנִּמְצֵאת מֵאַחַר שֶׁכִּפְּרוּ הַבְּעָלִים,
- וְאֵין הַמָּעוֹת הוֹלְכוֹת לְיָם הַמֶּלַח
- אֶלָּא שֶׁנִּמְצְאוּ מֵאַחַר שֶׁכִּפְּרוּ הַבְּעָלִים:
- אֵין חַטָּאת מֵתָה
- וַהֲרֵי הִיא בַּעֲלַת מוּם,
- מוֹכְרָהּ,
- וְיָבִיא בְּדָמֶיהָ אַחֶרֶת.
- רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר:
- אִם קָרְבָה הַשְׁנִיָּה עַד שֶׁלֹּא נִשְׁחֲטָה הָרִאשׁוֹנָה,
- תָּמוּת,
- שֶׁכְּבָר כִּפְּרוּ הַבְּעָלִים:
משנה תמורה, פרק ד':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב