משנה תמורה ד ניקוד


פרק ד

משניות: א ב ג ד

עריכה

(א) וְלַד חַטָּאת,
וּתְמוּרַת חַטָּאת,
וְחַטָּאת שֶׁמֵּתוּ בְּעָלֶיהָ,
יָמוּתוּ.
שֶׁעָבְרָה שְׁנָתָהּ,
וְשֶׁאָבְדָה, וְנִמְצֵאת בַּעֲלַת מוּם,
אִם מִשֶּׁכִּפְּרוּ הַבְּעָלִים,
תָּמוּת,
וְאֵינָהּ עוֹשָׂה תְּמוּרָה;
לֹא נֶהֱנִין, וְלֹא מוֹעֲלִין.
אִם עַד שֶׁלֹּא כִּפְּרוּ הַבְּעָלִים,
תִּרְעֶה עַד שֶׁתִּסְתָּאֵב,
וְתִמָּכֵר,
וְיָבִיא בְּדָמֶיהָ אַחֶרֶת;
וְעוֹשָׂה תְּמוּרָה,
וּמוֹעֲלִין בָּהּ:
(ב) הַמַּפְרִישׁ חַטָּאתוֹ,
וְאָבְדָה,
וְהִקְרִיב אַחֶרֶת תַּחְתֶּיהָ,
וְאַחַר כָּךְ נִמְצֵאת הָרִאשׁוֹנָה,
תָּמוּת.
הַמַּפְרִישׁ מָעוֹת לְחַטָּאת,
וְאָבְדוּ,
וְהִקְרִיב חַטָּאת תַּחְתֵּיהֶן,
וְאַחַר כָּךְ נִמְצְאוּ הַמָּעוֹת,
יֵלְכוּ לְיָם הַמֶּלַח:
(ג) הַמַּפְרִישׁ מָעוֹת לְחַטָּאתוֹ,
וְאָבְדוּ,
וְהִפְרִישׁ מָעוֹת אֲחֵרִים תַּחְתֵּיהֶן,
לֹא הִסְפִּיק לִקַּח בָּהֶן חַטָּאת
עַד שֶׁנִּמְצְאוּ הַמָּעוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת,
יָבִיא מֵאֵלּוּ וּמֵאֵלּוּ חַטָּאת,
וְהַשְּׁאָר יִפְּלוּ לִנְדָבָה.
הַמַּפְרִישׁ מָעוֹת לְחַטָּאתוֹ,
וְאָבְדוּ,
וְהִפְרִישׁ חַטָּאת תַּחְתֵּיהֶן,
לֹא הִסְפִּיק לְהַקְרִיבָהּ
עַד שֶׁנִּמְצְאוּ הַמָּעוֹת
וַהֲרֵי חַטָּאת בַּעֲלַת מוּם,
תִּמָּכֵר,
וְיָבִיא מֵאֵלּוּ וּמֵאֵלּוּ חַטָּאת,
וְהַשְּׁאָר יִפְּלוּ לִנְדָבָה.
הַמַּפְרִישׁ חַטָּאתוֹ,
וְאָבְדָה,
וְהִפְרִישׁ מָעוֹת תַּחְתֶּיהָ,
לֹא הִסְפִּיק לִקַּח בָּהֶן חַטָּאת
עַד שֶׁנִּמְצֵאת חַטָּאתוֹ
וַהֲרֵי הִיא בַּעֲלַת מוּם,
תִּמָּכֵר,
וְיָבִיא מֵאֵלּוּ וּמֵאֵלּוּ חַטָּאת,
וְהַשְּׁאָר יִפְּלוּ לִנְדָבָה.
הַמַּפְרִישׁ חַטָּאתוֹ,
וְאָבְדָה,
וְהִפְרִישׁ אַחֶרֶת תַּחְתֶּיהָ,
לֹא הִסְפִּיק לְהַקְרִיבָהּ
עַד שֶׁנִּמְצֵאת הָרִאשׁוֹנָה
וַהֲרֵי שְׁתֵּיהֶן בַּעֲלוֹת מוּם,
יִמָּכְרוּ,
וְיָבִיא מֵאֵלּוּ וּמֵאֵלּוּ חַטָּאת,
וְהַשְּׁאָר יִפְּלוּ לִנְדָבָה.
הַמַּפְרִישׁ חַטָּאתוֹ,
וְאָבְדָה,
וְהִפְרִישׁ אַחֶרֶת תַּחְתֶּיהָ,
לֹא הִסְפִּיק לְהַקְרִיבָהּ
עַד שֶׁנִּמְצֵאת הָרִאשׁוֹנָה
וַהֲרֵי שְׁתֵּיהֶן תְּמִימוֹת,
אַחַת מֵהֶן תִּקְרַב חַטָּאת,
וְהַשְּׁנִיָּה תָּמוּת,
דִּבְרֵי רַבִּי;
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים:
אֵין חַטָּאת מֵתָה
אֶלָּא שֶׁנִּמְצֵאת מֵאַחַר שֶׁכִּפְּרוּ הַבְּעָלִים,
וְאֵין הַמָּעוֹת הוֹלְכוֹת לְיָם הַמֶּלַח
אֶלָּא שֶׁנִּמְצְאוּ מֵאַחַר שֶׁכִּפְּרוּ הַבְּעָלִים:
(ד) הַמַּפְרִישׁ חַטָּאתוֹ,
וַהֲרֵי הִיא בַּעֲלַת מוּם,
מוֹכְרָהּ,
וְיָבִיא בְּדָמֶיהָ אַחֶרֶת.
רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר:
אִם קָרְבָה הַשְׁנִיָּה עַד שֶׁלֹּא נִשְׁחֲטָה הָרִאשׁוֹנָה,
תָּמוּת,
שֶׁכְּבָר כִּפְּרוּ הַבְּעָלִים: