משנה שבת יז דפוסים

<< | משנה שבת יז דפוסים | >>

כל הכלים ניטלין בשבת ודלתותיהן עמהן, אף על פי שנתפרקו בשבת.

שאינן דומין לדלתות הבית, לפי שאינן מן המוכן.

נוטל אדם קורנס לפצע בו את האגוזים, וקורדום לחתוך את הדבלה.

מגירה, לגרר בה את הגבינה.

מגריפה, לגרוף בה את הגרוגרות.

את הרחת ואת המזלג, לתת עליו לקטן.

את הכוש ואת הכרכר, לתחוב בו.

מחט של יד, ליטול בה את הקוץ, ושל סקאים, לפתוח בה את הדלת.

קנה של זיתים, אם יש קשר בראשו, מקבל טומאה, ואם לאו, אין מקבל טומאה.

בין כך ובין כך, ניטל בשבת.

רבי יוסי אומר, כל הכלים ניטלין, חוץ מן המסר הגדול ויתד של מחרישה.

כל הכלים ניטלין לצורך ושלא לצורך.

רבי נחמיה אומר, אין ניטלין אלא לצורך.

כל הכלים הניטלין בשבת, שבריהן ניטלין (עמהן), ובלבד שיהיו עושין מעין מלאכה, שברי עריבה לכסות בהן את פי החבית, שברי זכוכית לכסות בהן את פי הפך.

רבי יהודה אומר, ובלבד שיהיו עושין מעין מלאכתן, שברי עריבה לצוק לתוכן מקפה, ושל זכוכית לצוק לתוכן שמן.

האבן שבקרויה, אם ממלאין בה ואינה נופלת, ממלאין בה, ואם לאו, אין ממלאין בה.

זמורה שהיא קשורה בטפיח, ממלאין בה בשבת.

פקק החלון, רבי אליעזר אומר, בזמן שהוא קשור ותלוי, פוקקין בו, ואם לאו, אין פוקקין בו.

וחכמים אומרים, בין כך ובין כך פוקקין בו.

כל כסוי כלים שיש להם בית אחיזה, ניטלים בשבת.

אמר רבי יוסי, במה דברים אמורים? בכסוי קרקע. אבל בכסוי כלים, בין כך ובין כך ניטלים בשבת.

<< | משנה שבת יז דפוסים | >>